עמוד 1 מתוך 1

וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י

פורסם: א' נובמבר 03, 2019 8:33 am
על ידי נוטר הכרמים
יד, כד בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם.

ונראה לדייק מהו האנשים אשר הלכו אתי.

ונראה בהקדם דהנה פירש"י כאן,
הנערים - עבדי אשר הלכו אתי, ועוד ענר אשכול וממרא וגו'. ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה, שנאמר לעיל (פסוק טו) הוא ועבדיו ויכם, וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם. וממנו למד דוד שאמר (ש"א ל כד) כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו. ולכך נאמר (שם כה) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט, ולא נאמר והלאה לפי שכבר ניתן החוק בימי אברהם.

והנה כתבו התוס' בקידושין (סא, ב ד"ה אי לא) להקשות על שיטת רש"י שם דכפילות התנאי בתנאי בני גד ובני ראובן היה נצרך, משום דס"ד דאם לא יעברו יטלו חלקם כפי המגיעם בארץ גלעד שנאחזו בה כבר והם סייעו [אתכם] לכבשה, אבל בארץ כנען כלל וכלל לא שהרי לא סייעו לכבשה קא משמע לן דאעפ"כ יטלו. והקשו התוס', וקשה וכי איזו סברא היא שישבו בבתיהם וירשו עם אחיהם שיצאו למלחמה.

ומטו בזה ליישב בשיטת רש"י דבודאי גם אם לא היו הולכים ב"ג וב"ר למלחמה, עכ"פ היו שומרים את הכלים של בני ישראל, לכן יחלקו בשוה כדין זה ד'כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו'. [הגאון הק' רבי נחמיה אלטר הי"ד].

אולם באמת נראה שלשון התוס' בקושייתם מדוקדק היטב, ובהקדם מה שכתב בשו"ת נודע ביהודה (תניינא יורה דעה סימן רא) בתו"ד, וז"ל,
ואטו היה לדורות להעם היושבים בביתם חלק בביזה הלא כל הביזה הוא להיוצאים למלחמה, ופוק חזי בימי דוד שלא רצו ליתן חלק אפילו להיושבים על הכלים עד שדוד שם חק ומשפט כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו כמבואר בקרא, אבל העם הנשארים בביתם ולא ירדו למלחמה כלל אין להם חלק בביזה כלל.


וכדברי הנו"ב מדויק היטב בלשון הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ד ה"ט), ומחצית הבזה חולקין אותה כל אנשי הצבא ביחד עם העם היושבין על הכלים במחנה לשמרם חולקין בשוה.

ומהאי טעמא דייקו התוס' בלשונם, 'וכי איזו סברא היא שישבו בבתיהם וירשו עם אחיהם שיצאו למלחמה', והיינו כי שכר היושבים על הכלים הוא רק לאלו היוצאים למלחמה, ובמקום המלחמה עצמה יושבים על הכלים ואינם יורדים למלחמה, אבל אלו הנשארים ויושבים בביתם אינם יורשים.

ובזה נראה לדייק לישנא דקרא הכא, 'וחלק האנשים אשר הלכו אתי', והיינו שלא נשארו לשמור במקומם אלא הלכו עמו למקום המלחמה