פורום אוצר החכמה

שאלה פשוטה ומתבקשת שאולי שמעתי עליה תשובה בעבר אך איני זוכר.

לימדונו חז"ל שמטרת הנחש היתה "לישא" את חוה (viewtopic.php?p=60378#p60378)
ונתכוון שיאכל האדם וימות ואז ישאנה

דא עקא, שפיתתה והכשילה לאכול בעצמה והרי היא תמות והיאך ישאנה??

וע"כ זועקת השאלה איה היא א"כ "חכמתו" הגדולה של הנחש עד שהכתוב מעיד עליו
"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה"? הלא דבר הוא??

אולי חשב שתתן לבעלה לפני שתאכל.
או שסבר שהאיסור והעונש נאמרו רק לאדם (ויצו ה"א על האדם... כי ביום אכלך ממנו) ולא לחוה, ובפרט שנבראה אח"כ. (ומה שדחף את חוה להוכיח שאין מיתה בנגיעה וכו', הוא לפי שיטתה).

מה שנכון נכון כתב:אולי חשב שתתן לבעלה לפני שתאכל.
או שסבר שהאיסור והעונש נאמרו רק לאדם (ויצו ה"א על האדם... כי ביום אכלך ממנו) ולא לחוה, ובפרט שנבראה אח"כ. (ומה שדחף את חוה להוכיח שאין מיתה בנגיעה וכו', הוא לפי שיטתה).

תסכים איתי שהתירוץ הראשון דחוק (הרי הוא לא אמר לה במפורש לעשות כך ולמה שתעשה כך ו"יפסיד" הכל?...)

בתירוץ השני מה יכל לגרום לו לחשוב כך הרי הצווי היה באמת גם לחוה וממ"נ אם נאמר רק לאדם, מדוע באמת נענשה?

אדרבה, ממדת דרך ארץ שלא לפשוט יד לקערה עד שיטול הגדול.

והנחש "בנה" על זה? אז חוה היתה נטולת דרך ארץ? :)