הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

[צופה_ומביט]

ברמב"ן (שמות ל לד) כתב "כי 'אקסי' עץ בארמית"
היכן מצינו כן?

ראה בערוך ערך קנס ב וערך קס א.
קיסא, [לפעמים קינסא, כיסא]. עץ חתוך [להסקה]. קרוב ל"קיסם".
כמדומה שהוא לשון ארמי ארץ ישראלי, נמצא בירושלמי ותרגום ירושלמי ומדרשים.

[בינה להבין]

ייש"כ

[צופה_ומביט]

ברמב"ן (שמות ל לד) כתב "כי 'אקסי' עץ בארמית"
היכן מצינו כן?

ראה בערוך ערך קנס ב וערך קס א.
קיסא, [לפעמים קינסא, כיסא]. עץ חתוך [להסקה]. קרוב ל"קיסם".
כמדומה שהוא לשון ארמי ארץ ישראלי, נמצא בירושלמי ותרגום ירושלמי ומדרשים.

עניינא דיומא, כך הוא תרגום כל "עץ" במגילה בשני התרגומים.

[בינה להבין]

עניינא דיומא, כך הוא תרגום כל "עץ" במגילה בשני התרגומים.

לא בדקתי כולם אבל בהרבה מצאתי
ומצאתי דבר פלא אולי יש בידך לבאר במאמר חרבונה איתא בתרגום ראשון כן

והא קיסא קאים בביתא דהמן כען אין על מלכא שפר יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוי

[צופה_ומביט]

אעא = עץ [תלוש].
כך באונקלוס בכל מקום. למשל:
וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם - וְאַלְּפֵיהּ ה' אָעָא וּרְמָא לְמַיָּא.
וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים - וִיהֵי דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא.

מדוע שינה תרגום המגילה מ'קיסא' ל'אע' באותו משפט איני יודע, אבל אולי זה דקויות לשון בנוגע למצבים שונים של עץ תלוש.
לדוגמה: עץ, קורה [לא מחוברת], קורה [כשהיא בבניין], קורה [כשהיא תומכת תקרה], עמוד, חתיכת עץ, חומר עץ, עץ להסקה, קיסם, וכיו"ב.

[כן מסתבר]

ומצאתי דבר פלא אולי יש בידך לבאר במאמר חרבונה איתא בתרגום ראשון כן

והא קיסא קאים בביתא דהמן כען אין על מלכא שפר יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוי

לכאורה יש כאן חיסור לשון.
כי במדרש נמצא שבאותה שעה התקיים בהמן הרשע הפסוק ’יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי’ - פסוק שנאמר ע”י כורש כלפי מי שיפריע לבנין ביהמ”ק, והמן היה מראשי המפריעים ע”י בנו שמשי ספרא.