מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' פברואר 08, 2021 6:31 pm

צופה_ומביט כתב:
לעמל יולד כתב:וענין הכתוב שאם יקח אחרת קרוב בשרה של זו וכסות מטתה ועת דודיה לא יגרע ממנה כי כן משפט הבנות והטעם שלא תהיה האחרת יושבת לו על מטה כבודה והיו שם לבשר אחד וזו עמו כפילגש ישכב עמה בדרך מקרה ועל הארץ כבא אל אשה זונה ולכן מנעו הכתוב מזה
ומדברי רבינו משמע שדין זה שלא תהיה אחרת יושבת לו על מיטה כבודה, ושהיא לא תהיה כפילגש וזונה, נאמר דווקא על אמה עבריה, וכוונתו "כי כן משפט הבנות" צ"ל שצריך לנהוג בה כמנהג הבנות ולא כמנהג הפילגשים.
ואם כנים הדברים, אז למה לא יוכל רבינו לפרש ששארה הוא מזונות כמ"ד היחיד שהביא רבינו, ואכן בכל הבנות דין מזונות מדרבנן, אבל באמה עבריה תהיה דין המזונות שלה דאורייתא, כי כן ייסד רבינו ממילא שהציווי כאן הוא רק לאמה?


לא הבנתי מה דייקת [וממילא] ומה הקשית.


רבינו כותב ש"אם יקח אחרת", היינו שיוסיף אשה על האמה עבריה, אסור לו לבכר את אשתו השניה, וצריך להתנהג עמה כשאר הבנות.

והנה א"כ התורה הודיע כאן דין מיוחד לאמה עבריה, ואין הדין דין כללי, אלא נאמר באמה עבריה.

והנה, רבינו בריש מאמר זו, לא אבה לקבל פירוש רש"י ששארה פירושה מזונות, כי ע"פ סוגיות הש"ס דין מזונות הוא דין דרבנן.

אבל אם אין הכוונה כאן כדין כללי, אלא לגבי אמה עבריה, אז למה לא נוכל לומר שפירוש "שארה" הוא מזונות, ואה"נ שבדר"כ אין דין מזונות מדאורייתא, ומה שכתב התורה כאן, הוא רק בנוגע לאמה עבריה.
ועכ"פ כבר אינו מוכרח שפסוק זה מורה שמזונות הוא מדאורייתא, כי לא נאמר אלא על אמה עבריה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 08, 2021 6:40 pm

לא מצליח להבין מה רצונך.

אם כתוב שלא יגרע ממנה [לא כתבו שיוסיף לה משהו מחודש, המצאה של התורה לאמה עבריה, אלא שלא יתן לה פחות] ממה שצריך לתת לכל אשה - איפה ראית כאן שזהו דין רק באמה? [והיינו שאף שבאשה אינו חייב - באמה הוא חייב].

כתוב כאן בתורה בחדא מחתא שני דברים: א. חיוב לתת זאת לכל אשה. ב. שלא יעיז לגרוע זאת מאמה עבריה שייעדה. אלא שיתן לה בדיוק מה שחייב לתת לכל אשה.

ואלה דבריו [בביאור לשון הכתוב] כפשוטו "כי כן משפט הבנות".

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' פברואר 08, 2021 6:52 pm

ואיפה כתוב שחייבים לתת לאשתו מטה כבודה, ואסור לשכב עמה על הארץ?
ורבינו לא כתב שהתורה כתב כאן בחדא מחתא. אדרבה, קודם כתב התורה שלא יגרע ממשפט הבנות בכלל, ואז כתב "אם אחרת יקח לו" שיש דינים מיוחדים אם יוסיף אשה על האמה הזאת.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' פברואר 08, 2021 6:54 pm

ח"א הראה לי עכשיו שבגור אריה גם התקשה בדברי רבינו אלה, מה הדין המחודש הזה (לא באופן שאני הקשיתי, אבל עכ"פ דקדק בדברי רבינו באותו אופן שדקדקתי).

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 08, 2021 7:00 pm

אני ממש לא מבין.

א. נניח שאין חיוב לנהוג כן באשתו, עכ"פ הכתוב אומר [בדיוק מה שדיברנו לעיל] שלא לנהוג עם האמה אחרת ממה שנוהג עם אשה [אחרת]. מה שעושה עם זו - יעשה עם זו. אבל לא שיש חיוב דאורייתא [עצמאי] לעשות כן לאמה [באופן מיוחד ומחודש].

ב. הלוא הרמב"ן ברור כשמש מילל להדיא מה דעתו בפירוש הפסוק ובגדר החיוב: "ועל דרך רבותינו והוא האמת כמשפט הבנות אשר ישיאו אותן האבות יעשה לה הבן ופירש משפטן כי אם יקח אחרת שארה כסותה ועונתה של זו לא יגרע, ואין צורך לומר אם לא ישא אחרת כי הכתוב דבר בהווה".

מכאן והלאה דן הרמב"ן רק מה הכוונה "שאר כסות ועונה", אבל מהבנת תבנית הפסוק הנ"ל לא זז. הלוא אמר "והוא האמת".

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' פברואר 08, 2021 10:10 pm

דבריך דברי טעם! ממש תודה לך, יישר כחך!

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 09, 2021 12:16 am

לעמל יולד כתב:משפטים
כא טו
והחמיר במיתת המקלל יותר ממיתת המכה מפני שחטא הקללה מצוי יותר שהכסיל כאשר יכעוס והתקצף וקלל במלכו ובאביו ואמו תמיד כל היום והעבירה כפי מציאותה תמיד צריכה ייסור גדול
והנה בפירוש זה, אין הכוונה שהמקלל אביו חטאו חמור בעצם מהמכה אביו, אלא שבהיותו חטא מצוי החמירו בעונשו בכדי להרחיק אדם מן העבירה, וכן מצאנו ברמב"ם הלכות תשובה פ"ג הי"ד, ויש עבירות קלות מאלו, ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב, וכדי הן להתרחק מהן ולהזהר בהן וכו'

ובאמת נפלא ממני קצת, כי ממילא כשנדון במיתה חמורה להרחיק אדם מעבירה ניחא, אבל בעבירה קלה כשימות האדם יקבל עונש ניצחי חמור בהרבה מעבירה חמורה, ומצד חומר העבירה בעצם לא מגיע לו, איך זה יתכן? ועכ"פ צ"ל שאף שעבירה קיל טפי, העובר עבירה שעשו בו גדרים להרחיקו ממנו, יש בזה צד חומרא מצד עצמו, ובאמת מגיע לו העונש החמור בעצם. וצ"ע.

ועכ"פ כתוב כאן דבר חדש, שאף שבדר"כ המדידה בעבירה קלה וחמורה יהיה לפי העונש, עדיין יתכן לקבל עונש חמור על עבירה קלה, כי הוסיף חטא על פשע בזה שלא שם אל ליבו את האזהרה היתרה שיש בעבירה שהיה אמור להרחיקו ממנו. וזה חידוש גדול לענ"ד.


ברשותך אצרף לדבריך שתי נקודות:

א. דברי החזו"א [אני כותב מהזיכרון] שעונש מיתה שנכתב בתורה [לעבירות החמורות] אינו בר יישום [כדאיתא בחז"ל] ואשר על כן מעיקרא אין [עיקר] הכוונה שיינתן עונש זה לעובר העבירה, אלא להודיע את חומר עבירה זו, שראוי היה שיומת עליה, עכ"ד. ולפי זה ניטל העוקץ מקושייתך הראשונה, וחידוש הרמב"ן אינו גדול כ"כ, כי בלא"ה לא יומת בפועל, ורק שכאן כתיבת עונש המיתה לא באה לומר את חומר העבירה אלא להרחיק בני אדם מעבירה מצויה. [אפשר עדיין להתעקש להקשות את קושייתך, אבל בכל מקרה נ"ל שניטל ממנה עיקר עוקצה].

ב. לענ"ד התורה לא עוסקת [רק] ביחיד [בינו לבין קונו, וחשבון שכרו ועונשו] אלא [גם] באומה ככלל אחד. יש דברים שהמבט למדוד אותם אינו כלפי החוטא הספציפי ומה יושג בזה כלפיו, אלא כלפי האומה בכללותה. ולמשל כאן: מה יושג בכלל האומה באם יומת מקלל אביו ואמו.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' פברואר 09, 2021 9:14 pm

משפטים

כא טז
...והענין ללמד שדינו כדין שאר הגנבים בממון שאם טבח ומכר ברשות הבעלים פטור ואם הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים חייב (ב"ק עט) וכן זה צריך שיביא זה הנגנב לרשותו וכן אם הגביה הנער על כתפו ומכרו לאחר חייב הוא דהא קרינא ביה ונמצא בידו ולא תהא חצרו קונה לו יותר מידו וכן מה שאמר מכרו ועדיין הוא ברשותו שלא הוציאו הלוקח מרשותו כלל ואע"פ שנתן בו מעות כי שלא הוציאו משם פטור ולא ידעתי אם לומר שצריך קנין כמשפט הקניות שימשכנו מרשות המוכר לסימטא או עד שיגביהנו או היא גזרת הכתוב בנפש לומר שאפילו נגמר המכר ביניהן וקנה בהגבהה או במשיכה בחצר של שניהם יהיה פטור עד שיצא מרשותו לרשות הלוקח וכן נראה ורש"י פירש שם בפירושיו בגמרא (סנהדרין פה) ועדיין הוא ברשותו של נגנב עצמו ופטור מפני שאין כאן גנבה כלל ואם כן לא נתחדש כאן דבר שלא כמשפט גנבי ממון ...

הנה בקידושין כב: נחלקו הת"ק ור"ש אם עבד כנעני נקנית בהגבהה, ועין ברמב"ם (פ"ב מהלכ' מכירה ה"ב) שפסק דנקנית בהגבהה, אבל בתוס' ב"ק יב. ד"ה אנא נקט שעבדי כמקרקעי דמי בדברים שהם מן התורה, והם כמטלטלי רק בעניינים שהם מדרבנן.
והנה דעה זו הביא הבעל המאור (ב"ב דף נ"ה מדפי הריף) בשם רבינו שמואל, וכן פסק רבינו שכתב במלחמות (ב"ק דף ל"ה מדפי הרי"ף "והרוצה לסמוך על העיקר יסמוך על דברי רבינו שמואל הצרפתי ז"ל הכתובים בספר המאור הזה בפ' יש נוחלין".
וא"כ יש להקשות ממה שכתב כאן שהגבהה קונה בגונב איש ומכרו, והלא אם עבדים כמקרקעי דמי, הלא אינם נקנים במשיכה לדעת רבינו?

ואולי י"ל כדברי הפנ"י בקידושין כב: שלגבי עבד אכן אפשר לקנות במשיכה, שהוא כקרקע, ואין דנין אפשר משאי אפשר. (ע"ע המנ"ח מצוה לו שדן איזה קניין צריך כאן).

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' פברואר 09, 2021 9:17 pm

צופה_ומביט כתב:
לעמל יולד כתב:משפטים
כא טו
והחמיר במיתת המקלל יותר ממיתת המכה מפני שחטא הקללה מצוי יותר שהכסיל כאשר יכעוס והתקצף וקלל במלכו ובאביו ואמו תמיד כל היום והעבירה כפי מציאותה תמיד צריכה ייסור גדול
והנה בפירוש זה, אין הכוונה שהמקלל אביו חטאו חמור בעצם מהמכה אביו, אלא שבהיותו חטא מצוי החמירו בעונשו בכדי להרחיק אדם מן העבירה, וכן מצאנו ברמב"ם הלכות תשובה פ"ג הי"ד, ויש עבירות קלות מאלו, ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב, וכדי הן להתרחק מהן ולהזהר בהן וכו'

ובאמת נפלא ממני קצת, כי ממילא כשנדון במיתה חמורה להרחיק אדם מעבירה ניחא, אבל בעבירה קלה כשימות האדם יקבל עונש ניצחי חמור בהרבה מעבירה חמורה, ומצד חומר העבירה בעצם לא מגיע לו, איך זה יתכן? ועכ"פ צ"ל שאף שעבירה קיל טפי, העובר עבירה שעשו בו גדרים להרחיקו ממנו, יש בזה צד חומרא מצד עצמו, ובאמת מגיע לו העונש החמור בעצם. וצ"ע.

ועכ"פ כתוב כאן דבר חדש, שאף שבדר"כ המדידה בעבירה קלה וחמורה יהיה לפי העונש, עדיין יתכן לקבל עונש חמור על עבירה קלה, כי הוסיף חטא על פשע בזה שלא שם אל ליבו את האזהרה היתרה שיש בעבירה שהיה אמור להרחיקו ממנו. וזה חידוש גדול לענ"ד.


ברשותך אצרף לדבריך שתי נקודות:

א. דברי החזו"א [אני כותב מהזיכרון] שעונש מיתה שנכתב בתורה [לעבירות החמורות] אינו בר יישום [כדאיתא בחז"ל] ואשר על כן מעיקרא אין [עיקר] הכוונה שיינתן עונש זה לעובר העבירה, אלא להודיע את חומר עבירה זו, שראוי היה שיומת עליה, עכ"ד. ולפי זה ניטל העוקץ מקושייתך הראשונה, וחידוש הרמב"ן אינו גדול כ"כ, כי בלא"ה לא יומת בפועל, ורק שכאן כתיבת עונש המיתה לא באה לומר את חומר העבירה אלא להרחיק בני אדם מעבירה מצויה. [אפשר עדיין להתעקש להקשות את קושייתך, אבל בכל מקרה נ"ל שניטל ממנה עיקר עוקצה].

ב. לענ"ד התורה לא עוסקת [רק] ביחיד [בינו לבין קונו, וחשבון שכרו ועונשו] אלא [גם] באומה ככלל אחד. יש דברים שהמבט למדוד אותם אינו כלפי החוטא הספציפי ומה יושג בזה כלפיו, אלא כלפי האומה בכללותה. ולמשל כאן: מה יושג בכלל האומה באם יומת מקלל אביו ואמו.


איפה דברי החזו"א האלו?
מ"מ אדרבה החמרת את הקושיא שבעתיים, הרי אם העונש בדר"כ אינו בר יישום, הרי אין לו חלק לעולם הבא ברי בר יישום, וא"כ איך יתכן שעל עבירה קלה יקבל העונש החמור ביותר, שאין לו חלק לעולם הבא בפועל?

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' פברואר 09, 2021 9:33 pm

משפטים


כא כט
ואולי ירצה לומר כי ראוי הוא שיהרג אלא שיש עליו כופר או רצה לפרש שאמר הכתוב וגם בעליו יומת יהרג כאשר נהרג האיש המנוגח כי יומו יבא או במלחמה ירד ונספה לא ינקה ה' אותו רצה ללמד שהוא חייב בידי שמים למות ביד הורג לא מיתת עצמו כענין והרגתי אתכם בחרב (להלן כב כג) ואמר עוד באונקלוס בפסוק והזר הקרב יומת (במדבר יח ז) יתקטל כי היה סובר כדברי רבי עקיבא שאמר הזר ששימש במקדש רבי עקיבא אומר בחנק (סנהדרין פא)

הנה בדברי רבינו יש כאן עניין חדש, שיש שני סוגי מיתות בידי שמים, א. שימות טרם עתו. ב. שיהרג לא מיתת עצמו. ויגעתי ולא מצאתי מקורות לעניין זה.
הנני מציע דברים בעניין זה, ואני מסתפק אם נכונים הם.

נ"ל שכוונת רבינו הוא למה שכתב בבראשית ט ה: "מיד כל חיה אדרשנו" - תמה אני אם הדרישה כמשמעה מיד החיה כמו מיד האדם להיות עונש בדבר ואין בחיה דעת שתענש או שתקבל שכר ואולי יהיה כן בענין דם האדם לבדו שכל החיה שתטרוף אותו תטרף כי גזרת מלך היא וזה טעם סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח) ואיננו להעניש את בעליו בממון כי אפילו שור המדבר חייב מיתה (ב"ק מד) וצוה כן בבני נח כבישראל ויהיה טעם " שופך דם האדם" כל שופך בין חיה בין אדם והנה דמו נדרש בבית דין ובידי שמים ויתכן שיהיה טעם "מיד כל חיה" שתהיה הנקמה בשופך הדם מיד כל חיה כמו כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה (ישעיהו מ ב) ואמר אך דמכם אדרוש ואנקום אותו ביד כל חיה כי אשלח ברוצח כל חית הארץ ואשלח בו גם האדם ולא ינצל מידם
הנה מלבד הדרישה מהחיה עצמו יש דרישה מבעליו, ולזה כיוון רבינו כשכתב כי יומו יבא או במלחמה ירד ונספה.

ןמה שכתב רבינו לקמן כב כ במענה יתום ואלמנה והטעם שאין זה מיתה כמיתת בני אדם בידי שמים שנאמר בהם ומתו בו כי יחללוהו (ויקרא כב ט) ולא תמותו (במדבר יח לב) אבל ענש בכאן שיהרג אותם בחרב אויב או במלחמה ירד ונספה בלא הודע והיו נשיהם אלמנות לעולם ובניהם יתומים לעולם אין זה כהעניין כאן, אלא שם יעניש מידה כנגד מידה, שיהיו נשיהם אלמנות, וזה עיקר עניין המיתה ההוא.

וא"כ אין העניינים האלו גדר במיתה בידי שמים כללי, אלא נאמרו דווקא לעניינים אלו, שהרוצח (שלא שמר על בהמתו) והמענה אלמנה ידונו מידה כנגד מידה מן השמים, ויל"ע.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 09, 2021 10:16 pm

לעמל יולד כתב:
צופה_ומביט כתב:איפה דברי החזו"א האלו?

מצ"ב בסוף ההודעה (מניח שמן הסתם דובר כאן כבר החזו"א הזה בעבר)

וכאן דברי הגר"מ פיינשטיין.


מ"מ אדרבה החמרת את הקושיא שבעתיים, הרי אם העונש בדר"כ אינו בר יישום, הרי אין לו חלק לעולם הבא ברי בר יישום, וא"כ איך יתכן שעל עבירה קלה יקבל העונש החמור ביותר, שאין לו חלק לעולם הבא בפועל?

אני באתי רק על דברי הרמב"ן לגבי מקלל אביו ואמו המפורש בתורה ועונשו מיתה. הרמב"ם בהלכות תשובה זה נושא אחר, וצ"ת היטב מה כוונתו [ראה במשנה תורה בהוצאת הרב קאפח שבכת"י הגרסה "אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב כדֵי להתרחק מהן ולהזהר בהן". ובפירוש המשנה סנהדרין י, א ביאר הרמב"ם עצמו מדוע הרגיל בהן אין לו חלק לעוה"ב, ודוק שכל דברי הרמב"ם הללו אמורים ברגיל בהן דיקא].


חזון איש.jpeg
חזון איש.jpeg (427.46 KiB) נצפה 5483 פעמים

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 10, 2021 3:47 pm

משפטים
כד יא
וטעם ויאכלו וישתו שאכלו שם השלמים בתחתית ההר לפני האלהים טרם שישובו אל אהליהם כי השלמים טעונין מחיצה ונאכלין בירושלם לפנים מן החומה (זבחים נה) ובשילה בכל הרואה (שם קיב) וכאן היו נאכלין לפני המזבח תחת ההר לא במחנה

וקשה שהלא רבינו כתב בדברים יב ח: והקטר החלב בשלמים יאכל אותם במדבר בכל מקום שירצה כי לא נתן בהם הכתוב מחיצה אבל אוכלים אותם במחנה וחוץ למחנה והנה אין להם בכל ענין הקרבנות חובה רק איש כל הישר בעיניו יעשה על כן צוה בכאן כי אחרי המנוחה והנחלה לא יעשו כן אבל יבואו בחובה למקום ידוע ומיוחד נבחר מהשם ויביאו שם הזבחים והמעשרות והבכורות ויאכלום שם במחיצה לפני השם, וא"כ לא היו טעונים מחיצה בכלל?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 10, 2021 6:32 pm

השאלה יפה, כתמיד.

ואולי יש לחלק:

א. הפסוק בדברים מגדיר הכל במילים "איש כל הישר בעיניו", ובזה כלולים שני עניינים [כך מאריך שם הרמב"ן]: 1. שאין עליהם שום קרבנות חובה, אלא מקריבים רק בנדבה, 2. וגם שיכולים לאכול היכן שרוצים. אבל קרבנות השלמים שהקריבו בסיני י"ל שהיו קרבנות חובה [ולא רעיון והתנדבות של בני ישראל גרידא], שהרי כך אמר הקב"ה מתחילה למשה שביציאתם ממצרים יעבדון אותו על ההר הזה, וכך אמר משה לפרעה בשם ה' שהם הולכים לזבוח לאלקיהם במדבר כי כך הצטוו. ממילא אין קרבנות אלה בכלל הכתוב "איש כל הישר בעיניו", וממילא אין לומר בהם "הישר בעיניו" לחצאין, אלא כשם שהם חובה ולא נדבה, כך יש בהם ג"כ חובת מחיצה.

ב. שאני לאחר שנאמרו פרשיות המשכן והקרבנות - ולא נאמר בהם דין מחיצה במדבר, אלא עוד נאמר להדיא שיעשו איש הישר בעיניו. הרי שגילה הקב"ה דעתו ורצונו בזה. אבל לפני שנאמרו פרשיות אלו כל עיקר - לא היה מקור לומר שאינם טעונים מחיצה, אלא עשו הכל מסברה, והסברה נתנה שיש לאכול את הקרבנות במקום קדוש, ומקום הקודש שלהם היה הר סיני עצמו, כי שם נגלו אלקים ואדמת קודש הוא.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 10, 2021 6:47 pm

א. איזה קרבנות חובה שייך כאן? ובכלל זה היה במה, ובבמה לא שייך קרבנות חובה (ורבינו הביא גמ'זו שם בפרשת ראה).

ב. אדרבה, הקב"ה גילה שנתחייב במחיצות רק אחר שנגיע למקום הנבחר, אבל לפני כן לא היה כזה ציווי בכלל.
והגע בעצמך, אם אחרי שהוקם המשכן לא נאמר דין דמחיצות, אלא עד שיגיעו למקום הנבחר, לפני שהוקם המשכן לא כ"ש?


(ליבי אומר לי, שדעת רבינו שצריכים מקום קבוע, וקדושת המקום הקבוע הוא הקובע שטעונים מחיצות.
ובמשכן אחרי שפרקו אותה לא היה שום קדושה למקום בכלל, משא"כ באותו זמן כשחנו בהר סיני היה המקום ההוא קדוש.
אבל אין הדברים מחוורים לי, וצריך אני ראיות בדברי רבינו, ולחדד את דעתו בזה.
ועדיין נתקשה בהא שלא היה ציווי בכלל למחיצות, וכל הציווי היה בערבות מואב על העתיד).

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 10, 2021 6:58 pm

לעמל יולד כתב:א. איזה קרבנות חובה שייך כאן?

?? אם הקב"ה אמר להקריב לו שלמים בהר סיני - זו חובה... לא אמרתי שזה בהגדרת אחד מקרבנות חובה של המקדש. אבל היתה זו חובה ולא נדבה.

ובכלל זה היה במה, ובבמה לא שייך קרבנות חובה (ורבינו הביא גמ'זו שם בפרשת ראה).

זה הכל אחרי שנצטוו על המשכן ובכלל פרשיות הקרבנות הרגילים. כאן לא היה קרבן רגיל. [לדוגמה: קרבן פסח שעשו במצרים, על איזה מזבח זרקו את הדם? היכן הקטירו את האימורים? אלה קרבנות חריגים, שלפני שיש משכן בכלל. אין ללמוד שום דין שלהם מהדינים שאחרי שיש משכן].

ב. אדרבה, הקב"ה גילה שנתחייב במחיצות רק אחר שנגיע למקום הנבחר, אבל לפני כן לא היה כזה ציווי בכלל.
והגע בעצמך, אם אחרי שהוקם המשכן לא נאמר דין דמחיצות, אלא עד שיגיעו למקום הנבחר, לפני שהוקם המשכן לא כ"ש?

לא כל שכן, כי היכא דגלי - גלי, והיכן שלא היה כלל שום גילוי - עשו מסברה, ובסברה - כך אומרת הסברה.


(ליבי אומר לי, שדעת רבינו שצריכים מקום קבוע, וקדושת המקום הקבוע הוא הקובע שטעונים מחיצות.
ובמשכן אחרי שפרקו אותה לא היה שום קדושה למקום בכלל, משא"כ באותו זמן כשחנו בהר סיני היה המקום ההוא קדוש.
אבל אין הדברים מחוורים לי, וצריך אני ראיות בדברי רבינו, ולחדד את דעתו בזה.
ועדיין נתקשה בהא שלא היה ציווי בכלל למחיצות, וכל הציווי היה בערבות מואב על העתיד).

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 10, 2021 7:20 pm

עוד יש לומר, שכאן היה להם גילוי [ועכ"פ כך הם הבינו את דבר ה'] שטעון מחיצה, שכן נאמר להם "תעבדון את האלקים על ההר הזה", ומאן יימר מה נקרא "עבודה", האם דוקא שחיטה וזריקה והקטרה [על המזבח שבנה משה "תחת ההר" מהטעם הנ"ל] או גם האכילה?

לענ"ד צריך כאן לצאת מה"ראש" שחושב "קרבנות בבית המקדש", ולצייר מושג של קרבנות לפני שנאמרה כלל ועיקר פרשת משכן וקרבנות.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 12:29 am

הלא רבינו כתב שהטעם שאכלו שמה הוא ששלמים טעון מחיצה וכו', אלו דינים בקדשים בקרבנות בבית המקדש! איך נוציא את הראש מזה??? אתמהה! גם הקרבנות שלפני מ"ת שע"י נכרים נדונים באריכות על פני סוגיות ארוכות, ולכל זמן יש את הדינים המיוחדים שלו, וכאן הדין שכתב הרמב"ן לכאורה אינו שייך.....

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 11, 2021 12:33 am

כן, לא שכחתי... התכוונתי רק לדבריי לעיל, שממה שכתב הרמב"ן בחומש דברים כללים אחרי שיש משכן ודיניו המפורשים בתורה - אין לדמות ולהקשות לדבריו לגבי קרבן סיני.

ובגוף הסיבה שנהגו כאן בקרבן כטעון מחיצה לעיל כתבתי שעשו כן מצד סברה, ובהודעה שהתייחסת אליה כעת הוספתי שי"ל שהיה להם רמז/הוראה מהקב"ה שיעשו הכל תחת ההר, באומרו "על ההר הזה".

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 12:11 pm

משפטים
אני מתקשה הבנת פשטות מהלך הדברים שכתב רבינו
כד ג
"ויבא משה ויספר לעם" - היה משה בעת הדבור הנזכר כלו (מכ' יט עד כד א) במקום אשר נגש בו אל הערפל אשר שם האלהים (לעיל כ טו) ועתה בא אל מקום רחוק משם שהיו בו העם בשעת מתן תורה וספר להם כל מה שנצטוה ושמעו בקולו ולא אמר בכאן "וירד" כי כלם בתחתית ההר היו לא בראשו ששם כבוד השם אלא שמשה היה קרוב אל מקום הערפל והם עמדו מרחוק בשעת הדברות כאשר פירשתי

הנה לעיל יט יט כתב רבינו "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" - אמרו במכילתא (כאן) שזה על שעת מתן תורה שהיה משה משמיע הדברות לישראל כמו שכתב רש"י ועל דרך הפשט לא ידבר בזה עדיין אבל ירד השם הנכבד אל ההר ביום השלישי והוציא משה את העם מן המחנה לקראת הכבוד הנראה להם ויתיצבו הם בתחתית ההר ומשה עלה למעלה קרוב לראש ההר ששם הכבוד מחיצה לעצמו ומדבר עם ישראל להורותם מה יעשו וישראל שומעים קול האלהים שעונה אותו ויצונו והם לא יבינו מה יאמר לו ויצוה אותו בצואות האמורות אח"כ בפרשה רד העד בעם וגו' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך וגו' והיה זה קודם מתן תורה וגם בשעת הדברות כי משה לא עלה אל ראש ההר אל הערפל אשר שם האלהים רק לאחר מתן תורה וכן אמר (דברים ה ה) אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר כאשר עליתי אני ויש מפרשים כי ישראל יראים מאד מקול השופר שהולך וחזק מאד (פסוק יט) ומשה היה אומר תחלה כוונו דעתכם כי עתה תשמעו קול בענין כך ומיד האלהים יעננו אותו בקול
ולעיל כ יד כתב ואמר להם אל תיראו (פסוק כ) ושמעו אליו ויעמוד העם מרחוק במעמדם (פסוק כא) כי לא רצו בכל דבריו להתקרב אל הגבול ומשה נגש אל הערפל (שם) לא בא בתוכו ואז דבר אלהים עשרת הדברות

והיינו שמשה לא ניגש אל תוך הערפל לפני הדברות ולא בזמן הדברות, ולא עלה לראש ההר ולתוך הערפל אלא אחרי מתן תורה, ולכאורה העליה הזאת הוא מה שכתוב כאן בפסוקים ואל משה אמר עלה אל ה' וכו' ונגש משה לבדו וכו', ואכן רבינו כתב כאן בפסוק א' שכל הפרשה הזאת היה אחר מתן תורה. וא"כ משה היה עכשיו בראש ההר, ולמה כתב רבינו ולא אמר בכאן "וירד" כי כלם בתחתית ההר היו לא בראשו ששם כבוד השם אלא שמשה היה קרוב אל מקום הערפל והם עמדו מרחוק בשעת הדברות כלומר שמשה לא היה בראש ההר, והלא לכאורה בפרשה זו אכן עלה כבר לראש ההר.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 11, 2021 12:31 pm

לא הבנתי מה קשה. מפורש כאן בפסוקים שמשה עדיין מוליך ומביא דברים בין הקב"ה לעם, ועוד עושים משה וישראל עניינים שלמים באותם יומיים לפני שמשה עולה להר באמור ה' אליו (להלן) "עלה אלי ההרה ואתנה לך וגו'" ורק אז נכנס משה אל תוך הענן ויכסהו הענן.

לכן בתחילת פרק כד משה עדיין לא בתוך הערפל. ורק נצטוה כאן שבסוף כל המעשים שיעשה באותו יום ולמחרתו - יעלה להר וייגש לבדו.

והכל מפורש ברמב"ן בפסוק א ובפסוק יב (ושאר פסוקי הפרשה).

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 12:31 pm

משפטים
כ יג
ועל דעתי היה יהושע מכלל שבעים הזקנים כי אין בישראל שבעים זקנים ראויים לקרבה אל האלהים יותר ממנו וכאשר פירש משה מהם היה מלוה את רבו עד הגבול ואל תקשה עלי ממאמר רבותינו בענש הזקנים האלו בתבערה (תנחומא בהעלותך טז) כי יאמרו כן על כלן חוץ מיהושע לפי שהיה ראוי למראות אלהים ולכל נבואה
מדברי רבינו משמע שרק יהושע היה ראוי למראות ולנבואה, וקשה שהלא רבינו חלק על רשי לעיל בפסוק יא, וכתב מפורש שכולם היו ראויים למראה?

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 12:36 pm

צופה_ומביט כתב:לא הבנתי מה קשה. מפורש כאן בפסוקים שמשה עדיין מוליך ומביא דברים בין הקב"ה לעם, ועוד עושים משה וישראל עניינים שלמים באותם יומיים לפני שמשה עולה להר באמור ה' אליו (להלן) "עלה אלי ההרה ואתנה לך וגו'" ורק אז נכנס משה אל תוך הענן ויכסהו הענן.

לכן בתחילת פרק כד משה עדיין לא בתוך הערפל. ורק נצטוה כאן שבסוף כל המעשים שיעשה באותו יום ולמחרתו - יעלה להר וייגש לבדו.

והכל מפורש ברמב"ן בפסוק א ובפסוק יב (ושאר פסוקי הפרשה).

אז הפסוק וניגש משה לבדו (כאן פסוק ב), אינו במקומו? ומה שכתוב בפסוק ג היה לפני פסוק ב?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 11, 2021 1:06 pm

לעמל יולד כתב:אז הפסוק וניגש משה לבדו (כאן פסוק ב), אינו במקומו? ומה שכתוב בפסוק ג היה לפני פסוק ב?


ראית את הרמב"ן בפסוק יב? הוא אומר שפסוקים א-ב הם הציווי, וקיום הציווי היה מאוחר יותר בפרשה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 11, 2021 1:11 pm

לעמל יולד כתב:משפטים
כ יג
ועל דעתי היה יהושע מכלל שבעים הזקנים כי אין בישראל שבעים זקנים ראויים לקרבה אל האלהים יותר ממנו וכאשר פירש משה מהם היה מלוה את רבו עד הגבול ואל תקשה עלי ממאמר רבותינו בענש הזקנים האלו בתבערה (תנחומא בהעלותך טז) כי יאמרו כן על כלן חוץ מיהושע לפי שהיה ראוי למראות אלהים ולכל נבואה
מדברי רבינו משמע שרק יהושע היה ראוי למראות ולנבואה, וקשה שהלא רבינו חלק על רשי לעיל בפסוק יא, וכתב מפורש שכולם היו ראויים למראה?


לעיל לא הזכיר שזו דעת רבותינו, אלא פירש כן ע"ד פשט, ולפי זה באמת לא נענשו ע"כ כלל, הרי פירש רמב"ן "לא שלח ידו" שלא נענשו על זה [לא כאן ולא בתבערה]. אבל דעת רבותינו להדיא אינה כך, אלא שלא היו ראויים וכן נענשו.

ורק כאן שאומר מסברה שיהושע מכלל הזקנים [שזהו נושא נפרד], אומר שעכ"פ דבריו אלו יכולים לעלות בקנה אחד גם עם דברי רבותינו, ואין הכרח שגם בזה דעת חז"ל שונה, כי גם לשיטת חז"ל שנענשו הזקנים כי לא היו ראויים לנבואה [ויהושע הרי לא נענש עמהם] - יהושע שאני ואינו בכללם לענין זה - עם שהוא ממנין שבעים זקנים.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 2:14 pm

צופה_ומביט כתב:
לעמל יולד כתב:אז הפסוק וניגש משה לבדו (כאן פסוק ב), אינו במקומו? ומה שכתוב בפסוק ג היה לפני פסוק ב?


ראית את הרמב"ן בפסוק יב? הוא אומר שפסוקים א-ב הם הציווי, וקיום הציווי היה מאוחר יותר בפרשה.

ז"ל: "ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה" - היא המצוה שאמר לו מאמש עלה אל ה' ונגש משה לבדו אל ה' (לעיל פסוקים א-ב) ועתה ביום השביעי הוסיף לו לאמר והיה שם ואתנה לך כי יתעכב בהר עד כי יתן אליו לוחות האבן והתורה והמצוה
לא כתב קיום הציווי היה מאוחר יותר, אלא שהוסיף על הציווי ביום השביעי, אבל וניגש היה יום לפנ"כ...

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 2:15 pm

צופה_ומביט כתב:
לעמל יולד כתב:משפטים
כ יג
ועל דעתי היה יהושע מכלל שבעים הזקנים כי אין בישראל שבעים זקנים ראויים לקרבה אל האלהים יותר ממנו וכאשר פירש משה מהם היה מלוה את רבו עד הגבול ואל תקשה עלי ממאמר רבותינו בענש הזקנים האלו בתבערה (תנחומא בהעלותך טז) כי יאמרו כן על כלן חוץ מיהושע לפי שהיה ראוי למראות אלהים ולכל נבואה
מדברי רבינו משמע שרק יהושע היה ראוי למראות ולנבואה, וקשה שהלא רבינו חלק על רשי לעיל בפסוק יא, וכתב מפורש שכולם היו ראויים למראה?


לעיל לא הזכיר שזו דעת רבותינו, אלא פירש כן ע"ד פשט, ולפי זה באמת לא נענשו ע"כ כלל, הרי פירש רמב"ן "לא שלח ידו" שלא נענשו על זה [לא כאן ולא בתבערה]. אבל דעת רבותינו להדיא אינה כך, אלא שלא היו ראויים וכן נענשו.

ורק כאן שאומר מסברה שיהושע מכלל הזקנים [שזהו נושא נפרד], אומר שעכ"פ דבריו אלו יכולים לעלות בקנה אחד גם עם דברי רבותינו, ואין הכרח שגם בזה דעת חז"ל שונה, כי גם לשיטת חז"ל שנענשו הזקנים כי לא היו ראויים לנבואה [ויהושע הרי לא נענש עמהם] - יהושע שאני ואינו בכללם לענין זה - עם שהוא ממנין שבעים זקנים.

כאן אתה צודק. תודה

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 11, 2021 2:19 pm

לעמל יולד כתב:
צופה_ומביט כתב:
לעמל יולד כתב:אז הפסוק וניגש משה לבדו (כאן פסוק ב), אינו במקומו? ומה שכתוב בפסוק ג היה לפני פסוק ב?


ראית את הרמב"ן בפסוק יב? הוא אומר שפסוקים א-ב הם הציווי, וקיום הציווי היה מאוחר יותר בפרשה.

ז"ל: "ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה" - היא המצוה שאמר לו מאמש עלה אל ה' ונגש משה לבדו אל ה' (לעיל פסוקים א-ב) ועתה ביום השביעי הוסיף לו לאמר והיה שם ואתנה לך כי יתעכב בהר עד כי יתן אליו לוחות האבן והתורה והמצוה
לא כתב קיום הציווי היה מאוחר יותר, אלא שהוסיף על הציווי ביום השביעי, אבל וניגש היה יום לפנ"כ...


??

משה ניגש כבר יום קודם לתוך הערפל - וכעת אומר לו הקב"ה "עלה אלי ההרה"??

מפורש ברמב"ן: אמר לו את המצוה מאמש - וכעת למחרת אומר לו "עלה אלי ההרה".

להדיא שכעת הוא קיום הציווי מאתמול. ורק מוסיף הרמב"ן למה הוצרך לומר לו שוב? כי כעת הוסיף בציווי עוד שיתעכב שם עד שיתן לו. ופשוט.

אני לא מבין איך אפשר להתעלם מהמפורש בפסוקים ע"ג פסוקים כאן שמשה עדיין במחנה עם העם יומיים אחרי שכבר כתוב "וניגש". והרמב"ן עצמו הולך תמיד ביד חזקה שסדר התורה כמו שכתבו בפסוקים. והפסוק "וניגש" מסביר הרמב"ן בעצמו שזהו לא ביצוע אלא ציווי שאמר לו מאמש.

אני רואה כאן דברים פשוטים וברורים.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 9:16 pm

משפטים
כא ל
"אם כפר יושת עליו" - בעבור היות הכפר כפרה כענין הקרבנות ואם הוא אינו חפץ בה אין מכריחים אותו לבא לב"ד לחייבו בכך ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו בעבור זה אמר "אם"
עי' ריטב"א מכות ב: ד"ה ת"ר מה שאין כן בכופר שאין ממשכנין אותו כדאסקי' בב"ק ולכך היינו סבורים לומר שזה יגלה ויעמוד באותו ספק של הריגה ואחרי כן יתכפר במיתת כ"ג אי לאו דגלי קרא דלא ליגלי. כן פי' הרמב"ן ז"ל וגם בתוספתא וכו'... ובהמשך כתב...וי"ג דהזמה לא שייכא בהא למ"ד כופרא כפרה דהא איבעי לן התם אם ממשכנין על הכופר למ"ד כופרא כפר' וסלקא כתיק"ו הילכך אין ממשכנין.
והנה אני מסופק אם כוונתו שמשום שהגמ' בב"ק נשאר בתיקו, כך הוא הדין שאין ממשכנים, הרי רבינו כתב כאן ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו בעבור זה אמר "אם" ומשמע שאין זה רק משום שנשארו בתיקו, אלא כך הדין באמת. (ואני מסופק אם הריטב"א מתכוון לומר בשם רבינו שכך עולה מהסוגיא שם בב"ק כי הרי שם נשאר בתיקו, ולכאורה כוונתו לומר רק שכך היק רבינו מהסוגיא, והטעם הסביר בסוף דבריו שכן נשאר בתיקו, וזה יהיה הדין בתיקו. וא"כ יתכן נק"מ להלכה בין דעת רבינו ובין דעת הריטב"א עצמו).

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' פברואר 11, 2021 9:18 pm

משפטים
כב יז
"מכשפה לא תחיה" - אמר למעלה בכל חייבי מיתות מות יומת (לעיל יד טז כא יב) והטעם שהוא חייב מיתה ומצות עשה עלינו להמית אותו ממה שנאמר ובערת הרע מקרבך (דברים יז ז) או מזה בעצמו שיצוה יומת אבל בכאן לא אמר מכשפה מות תמות כי החמיר בה להזהיר אותנו בלאו שלא נחיה אותה והטעם מפני שהיא טמאת השם רבת המהומה והשוטים נפתים אחריה החמיר בה בלאו
ברבינו בחיי כתב ומפני שישראל היו מורגלים בחכמה הזאת כי הם היוצאים ממצרים עתה מחדש וקרוב הדבר מאד שיטעו בני אדם אחריה על כן הוצרך הכתוב למנוע מהם לאסור החכמה הזאת, וכדי להוסיף חומרא בדבר לא אמר הכתוב מכשפה מות תמות אלא לא תחיה, כי רצה הכתוב להחמיר הענין בלאו שלא להחיותה
ולכאורה זה כוונת רבינו "והשוטים נפתים אחריה החמיר בה בלאו. אבל בספר המצוות (השגות לסה"מ השמטות ללאוין מצוה יג) כתב רבינו "מפני שהיא רבת המהומה יתפתו לה חסרי הדעת ויחמלו עליה מאד" ועפ"ז אפשר שכוונת רבינו שהשוטים נפתים אחריה לחמול עליה, ואין כוונתו לדברי רבינו בחיי.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' פברואר 15, 2021 4:02 pm

תרומה
כה י
ור"א אמר חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי "פעם" שיהא זוית רק רגל מה יפו פעמיך (שיר השירים ז ב) רגלי עני פעמי דלים (ישעיהו כו ו) על כן הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון ופירש כי הם שמונה טבעות ד' תחתונות לשאת אותו בהם והעליונות היו ליופי ואין דבריו נכונים כלל אבל אם כדבריו שהפעם רגל יצוה הכתוב שיהיו הטבעות בזויות התחתונות אשר הארון יושב בהן ויקרא הצדדים התחתונים רגלים כי לשון הקדש יתפוש כל הצורות לדמות האדם ויאמר לכל דבר לעליונו ראש ולצד התחתון רגל וזה באמת כך הוא שבזויות התחתונות היו הטבעות והארון נשא למעלה כמו שפירשתי למעלה אבל לפי דעתי אין פעם רגל אבל הוא שם הפסיעה מה יפו פעמיך (שיר השירים ז ב) פסיעותיך כענין שנאמר בתלמוד (ע"ז יח) כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו וכן מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שופטים ה כח) ואמר הכתוב בכאן "פעמותיו" לפסיעות הכהנים הנושאים אותו.


מבואר שדעת רבינו שלשון "פעם" הוא לא לשון רגל אלא לשון פסיעה. ויש להקשות שהרי עניין הפסוק בשיר השירים (ז:ב) מה יפו פעמיך שהביא ראב"ע, הוא המשך כל הפסוקים שם שמתארים יופי חלקי הגוף, ולמה יאמר רבינו שברגל לא תיאר הפסוק את יופיה אלא על פעולתה כלומר הפסיעות?

ונראה שאדרבה משם ראיה לדברי רבינו, כי הפסוקים שם אכן יתארו כל חלקי הגוף ליופיים, אבל בפסוק זה כתוב "מה יפו פעמייך בנעלים", והנה איך יתאר את יופי הרגל כשהוא בנעליים, ומוכרח שאינו מדבר על יופי הרגל עצמו אלא על הפסיעה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 15, 2021 10:26 pm

בספר האמונה והביטחון המיוחס לרמב"ן בפרק יח כתב: "של נעליך מעל רגליך, עשה. רמז לכנסת ישראל שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, שלא יקל ראש כנגד שכינה, כמו שאמר לישראל השמר מפניו ושמע בקולו וגו' ".

והיינו [כך הבנתי] שגדולת ישראל ויופיים מתוארת בלשון "[מה יפו] פעמייך בנעלים" וכאן רמז למשה שכנגד שכינה לא יקלו ישראל ראש ולא ינהגו גדולה בעצמם, אלא "של נעליך מעל רגליך", שלא יהיה כ"כ "מה יפו פעמייך בנעלים". והרי שמפרש "פעמייך = רגלייך".

ולפי הרמב"ן המפורש עה"ת שהבאת, לכאורה מכאן ראיה שספר האמונה והביטחון לא נתחבר ע"י הרמב"ן. וראה בהקדמת הרב שאוול לספר זה בהוצאת מוה"ק.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' פברואר 16, 2021 10:20 pm

תרומה
כה יב
"ארבע פעמותיו" - כתרגומו ארבע זויתיה ובזויות העליונות סמוך לכפרת היו נתונין ושתי טבעות על צלעו האחת הן הן ארבע טבעות שבתחלת המקרא ופירוש הכתוב ושתים מן הטבעות האלו על צלעו האחת כך פירש רש"י ויפה פירש אבל לא ידעתי למה אמר שבזויות העליונות סמוך לכפרת היו הטבעות שהכובד היה יתר מאד ועוד כי דרך הכבוד הוא שיהיה הארון נשא וגבוה למעלה על כתפות הכהנים.


ועי' בחידושי החתם סופר בשבת צב. שכתב:.
דאמר מר ארון תשעה וכו'. עי' פירש"י בחומש פ' תרומה ועי' רא"מ דאיכא ספיקא אי הטבעות והבדים היו סמוך לשוליו או למעלה סמוך לכפורת. ולכאורה זה תלי' אי הי' תלתא למעלה מראש נמצא מהכתף עד הראש ג' טפחים ומהראש ולמעלה עוד תלתא א"כ הי' הטבעות והבדים בג' טפחים התחתונים סמוך לשולים ואמנם אי תלתא למעלה מהכתף הי' הבדים בשני טפחים העליונים הסמוכים לכפורת. ותימא על הרמב"ן שם שכ' מסברת עצמו הי' הטבעות למטה וארון למעלה חדא מפני כבידו ועוד מפני הכבוד ולא נזכר משמעותינו גמירי כל טונא וכו':
ולכאורה צלע"ג איך לא עשו מזכרת מהכרובים שהי' מקשה זהב על הכפורת וגבהן עשרה טפחים כמבואר בסוכה ה' ע"ב ועלו למעלה מהראש הרבה. ואולי י"ל דהא גמירי כל טונא תלתא מלעילא רוצה לומר שליש המשוי והכובד לא שליש המידה. והארון טפחי' התחתונים הי' מוכבדים בלוחות האבן משא"כ טפחי' העליונים הי' ריקנים וא"כ מה שאמרו תלתא מלעיל היינו כובד הכרובים שעל הכפורת השלים אותו השיעור וצ"ע. ויותר נראה דלא על הארון עם הלוחות קאמר כי הוא נשא את נושאיו ולא שייך בי' גמירי כל טונא וכו' ולא מיירי אלא מהארון ששברי לוחות בתוכם וגם הוא הי' ט' טפחים אלא אפשר שלא הי' עליו כפורת אבל כרובים לא הי' עליו בודאי ואהא קאי הש"ס וא"כ צדקו דברי רמב"ן דמיירי מהארון שהלוחות שלמים בתוכו ומהא לא איירינן בשמעתין:.


וקשה לי שהלא רבינו הקשה אבל לא ידעתי למה אמר שבזויות העליונות סמוך לכפרת היו הטבעות שהכובד היה יתר מאד ולפי דברי החת"ס מה לי כובד הארון הלא הוא נושא את נושאיו, ואי משום הא לא שייך כל קושיית רבינו כאן על רש"י?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 17, 2021 10:37 am

כתמיד, הקושיה יפה מאד וחזקה מאד. חילך לאורייתא!! פשוט תענוג, הן עצם הדברים והן לראות מישהו שעוסק ולומד את תורת רבינו הגדול והנפלא הרמב"ן בכזו רצינות ומסירות וכנות.

ולחומר הקושיה ואחרי מחשבה ועיון כמ"פ י"ל [בביאור דברי החת"ס בשיטת הרמב"ן, ועכ"פ על פי דרכו] שהרמב"ן לשיטתו [בפרשת נח] שיש למעט בנס, ואין רצון הקב"ה שהאדם יסמוך על הנס לגמרי אלא יעשה השתדלות מינימלית כפי הטבע ואח"כ יבוא הנס. ולכן הגם שנשא הארון את נושאיו ולא היה לו שום כובד עכ"ז ההוראה בעשיית צורתו היתה כאילו יש לו כובד. וכבר מזה נגזר לעשות טבעות למטה ולא למעלה בסמוך לכפורת. זו הטענה הראשונה של הרמב"ן על רש"י, מצד הכובד. [ואם כנים הדברים אזי רש"י יענה שסמכו על הנס ואין שום בעיית כובד, ולא יסבור כרמב"ן שיש למעט בנס].

ומצד זה, אילו היה זה השיקול היחיד, אכן היו עושים את הטבעות במקום המבואר בגמרא דגמירי וכו' ולא ממש בתחתיתו, כי כך היא דרך ההשתדלות הטבעית כמבואר בגמרא.

אמנם, כשיש צורך אחר ושיקול אחר להתחשב בו, ועל ידי נס ייעשה השיקול הזה באופן טוב יותר, בכה"ג ההוראה לאדם מתחשבת גם בנס, באופן של איזון בין "למעט בנס" ולעשות השתדלות טבעית - לבין הצורך השני שע"י הנס ייעשה באופן טוב יותר.

ובענייננו השיקול השני הוא מה שאומר רמב"ן מיד "דרך הכבוד הוא שיהיה הארון נשא וגבוה למעלה על כתפות הכהנים", כלומר שלא יינשא כמו כל משא, לא כולו מתחת לכתפיהם, ואף לא כדאיתא בגמרא גמירי וכו', אלא מדרך הכבוד - שיהיה כולו רם ונישא על כתפי הכהנים. ואמנם אין לזה דרך טבעית לעשותו, שהרי גמירי וכו', אבל ע"י הנס שהיה נושא את נושאיו אפשרי דבר זה.

נמצא שהחשבון לעשות את הטבעות למטה ולא בסמוך לכפורת [שזו עיקר טענת הרמב"ן כעת, כנגד רש"י ולאפוקי מרש"י שאמר שהטבעות היו בסמוך לכפורת] הוא משתי פנים: א. מצד ההשתדלות הטבעית - לעשותן בשליש התחתון כדאיתא בגמרא גמירי וכו' [כפי איך שלמד אותה הרמב"ן, וכמש"כ החת"ס בזה, אם תלתא למעלה מהראש], וכבר זו טענה על רש"י. ב. מצד דרך הכבוד - לעשותן ממש בתחתית הארון [ולהסתמך בזה על הנס שהיה נושא את נושאיו], וגם זו טענה על רש"י.

כך י"ל שזהו שיעור דברי הרמב"ן לפי החת"ס. כלומר, כנגד דברי רש"י - יש לרמב"ן שתי טענות. א. שמצד ההשתדלות יש לעשות כדאיתא בגמרא דגמירי וכו' ולא בסמוך לכפורת. ב. שמצד הכבוד יש לעשות את הטבעות לגמרי למטה [ולהסתמך בזה על הנס שהיה נושא את נושאיו].

ובכך גם מיעטנו בנס [כי מעיקרא היינו עושים את הטבעות למטה בשליש התחתון] וגם נעזרנו בנס לצורך [לעשות את הטבעות ממש למטה ולא בשליש התחתון].

ולפי זה מיושבת גם הגמרא בשבת כיישוב החת"ס. ודברי החת"ס ולשונו יתפרשו כך: מארון הכרובים [שלרמב"ן נישא הרבה מעל גובה י' טפחים מהארץ, שהרי לרמב"ן תחתיתו היתה בגובה כתפי הכהנים, עוד יותר מהגמירי וכו'] אין להוכיח דבר, משום שנשיאתו לא נחשבת "משא" ועבודה כלל, שהרי היה נושא את נושאיו [כך סברה הגמרא לפי הרמב"ן כדברי החת"ס]. לא זו בלבד, אלא שבכלל לא היה שייך בו הגמירי וכו', וסימנך, שהרי אילו היינו פועלים בארון זה רק לפי השיקול הראשון, של למעט בנס ולהתייחס כאילו הוא כבד, היו הטבעות בשליש התחתון כפי הגמירי [להבנת הרמב"ן וכדברי החת"ס בזה], אבל הרי בפועל [לדעת הרמב"ן] היו הטבעות ממש בתחתית הארון הזה ולא כפי הגמירי, והרי שהסתמכו בו על הנס של נושא את נושאיו, ממילא פשוט שממנו אין להוכיח דבר.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 17, 2021 12:00 pm

תודה על המחמאה והדברי חיזוק!
אני אוהב את הרעיון לקשר את העניין עם דעת רבינו שצריך למעט את הנס, אבל בפשטות דבריו לא נראה שזה טענתו על רש"י. אבל חן חן!

אוסיף קושיא על החת"ס, שהרי דעת רבינו בדברים י א שכל העניין שהיו שתי ארונות הוא דעת יחיד של רבי יהודה ברבי אלעאי, ולרבנן היה רק ארון אחד, ואף כתב שם רבינו "ודעת רבותנו בכל מקום בתלמוד אינו כן" וא"כ קשה לומר שרבינו נקט שפשטות הסוגיא בשבת היה לדעת יחיד שהיו שתי ארונות?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 17, 2021 12:04 pm

צודק, זו שאלה חזקה מאד על החת"ס. וצ"ע.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 17, 2021 12:21 pm

כל הקושיות הנ"ל אינן על הרמב"ן, אלא על החת"ס. וכעת נבוא לברר בס"ד את דברי הרמב"ן עצמו.

על הרמב"ן קשה רק זאת:

א. כשמקשה על רש"י, איך מדבר על כובד בארון שנושא את נושאיו. ובזה י"ל כמש"כ שלדעת הרמב"ן אין להתחשב בנסים והקב"ה מצוה לאדם לעשות השתדלות טבעית כפי הטבע, וכנ"ל.

עוד י"ל בשנדייק את הלשון "נושא את נושאיו", והיינו שתחילה היה על האדם לעשות את שלו ולהיות "נושא הארון", כמפורש בתורה "כי עבודת הקודש עליהם בכתף יישאו", ואז, כשהיה האדם מחובר לארון ומשמשו ונטפל אליו בתור "נושא הארון" - אזי הרים ונשא הארון את "נושאיו". [אבל אילו מעיקרא לא היה כלל ענין של נשיאה בארון, א"כ אין הקהתים עובדים ומשמשים כלל את הארון, ואינם נושאים אותו, ולא נטפלים אליו, ואין בינם לבינו שום יחס, ולא היו נישאים עמו]. ממילא דן הרמב"ן בחלק של "נושאיו" בלי להתחשב בזה שלאחר מכן יהיה הארון "נושא את נושאיו".

ב. שאלת החת"ס איך מתעלם הרמב"ן מסוגיה ערוכה בשבת שדנה ואומרת היכן נקבעו הבדים בארון, לא מזכיר את הסוגיה כלל, ואומר למעשה שהיו למטה בתחתיתו ממש.

שאלה זו שאל כבר הרא"ש על הרמב"ן, מובא בפירוש הטור הארוך כאן. ובהערת המהדיר הביאו יישוב מבנו של בעל התפארת ישראל בספרו מסגרת זהב, שלדעת הרמב"ן כוונת הגמרא גמירי וכו' שלכל הפחות צריך להיות שליש למעלה [כדי שיינשא בטוב], וכל שכן ארון הברית שאליבא דאמת היה כולו למעלה [והגמירי הביאו רק להכריח הקושיה למי שיתווכח עם הרמב"ן, ויטען שהארון היה בנוי אחרת, נניח כרש"י], ומוכח שהנושא למעלה מי' חייב. [ואמנם הרא"ש טוען שבמציאות אם כולו למעלה הוא "מתנדנד לכאן ולכאן" אבל בזה מוכרח מעצם דברי הרמב"ן שסובר אחרת, שאדרבה, מצד הכובד עדיף שיהיה הכל למעלה (וצ"ע איך נחלקו במציאות פשוטה ומוכרת לכל דבר יום ביומו)].

כמובן שברגע שהסוגיה בשבת עסקה בארון האחד שבו הלוחות והכרובים, חוזרת שאלת החת"ס מדוע לא הוכיחו מהכרובים, וצ"ל שצודק בתירוצו הראשון, שהרי פשוט שכל חשבון השליש ושני שליש אינו לפי המידה אלא לפי הכובד [ראה גם ברא"ש הנ"ל].

ולגבי שארון זה היה נושא את נושאיו [וא"כ איך הוכיחה הגמרא ממנו לגבי משא], כבר תירצו דהיות שלנשיאתו קראה התורה "עבודה" שפיר מוכח ממנו.
ולדבריי בתירוץ שאלה א' [בשני האופנים הנ"ל] יש בזה נופך וטעם, שהרי התורה אמרה לעשות את הארון בצורה כזו שתתחשב בכובד, כאילו היה כבד ונשיאתו משא.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 17, 2021 1:28 pm

אם יש את נפשך, אהיה אסיר תודה אם תוכל להעלות את דברי הטור (אין לי את הספר תחת ידי) והמהדיר. ייש"כ גדול!!!

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 17, 2021 1:34 pm

תרומה
כה ט
"וכן תעשו" - לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה כתבנית אלו תעשו אותם ואם לא יהיה המקרא מחובר למעלה הימנו לא היה לו לכתוב וכן תעשו אלא כן תעשו והיה מדבר על עשיית אהל מועד וכליו לשון רש"י ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות כלי בית עולמים כתבנית אלו ומזבח הנחשת עשה שלמה עשרים אמה ארך ועשרים רחב (דהי"ב ד א)


והנה בגמ' סנהדרין טז:
מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (שמות כה, ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות הבאין מתיב רבא כל הכלים שעשה משה במשיחתן מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי נימא וכן תעשו לדורות הבאין שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקודש גהכתוב תלאן בשירות אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:
ומהגמ' משמע כרש"י.

אמנם ע"ש בתוס' ד"ה את :
וא"ת וכלים נמי ניבעי שבעים ואחד וכ"ת הכתוב תלאו בשירות דאין צריך אלא שירות הא משמע בסמוך דאי לאו אותם הוי אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן השתא דכתיב אותם למעוטי משיחה ע"א מיהא לא נמעט וי"ל דאתא אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים ולא בעי לדורות דומיא דמשה:
(ע"ע תוס' שבועות יד: טו.)
והנה צ"ל שרבינו נקט שם בסוגיא דסנהדרין כדעת התוס' שוכן תעשו לא נאמר לגבי כלים עכ"פ.

והנה בהשגות רבינו לספר המצוות כתב
כתב הרב המצוה ל"ג שנצטוו הכהנים ללבוש בגדים לגדולה וכבוד ואז יעבדו במקדש והוא אמרו יתעלה ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך, ושאר דבריו בזה, ומצוה זו עם פשיטותה בכתוב ואריכות התורה בביאורה לא ראיתי לבעל הלכות שימנה אותה אבל מנה בלאוין מחוסר בגדים ששימש ודעתו זאת לומר דכיון שאין בלבישת בגדים שלא בשעת העבודה שום מצוה ואינן אלא הכשר העבודה שאם עבד בפחות מהן או ביותר תפסל עבודתו.
והנה הוא חלק ממצות העבודה ואם היינו מונין זה מצוה היה ראוי שתמנה מצות בגדי לבן ביום הכפורים מצוה אחרת כמות זה כן מות זה, וכן ראוי למנות בגדי כ"ג מצוה ובגדי כהן הדיוט מצוה שניה, אבל כולן חלקים מחלקי העבודה המצווה ממנו יתעלה בימים הנאמרים בהם, וכבר נתבאר שאין מונים חלקי המצות.
וכן לא נמנה אנחנו עשיית השלחן ומזבח ומנורה מצוה מפני שנצטוינו לשום לחם לפני ה' תמיד וצוה אותנו בהכשר העבודה הזאת שהיא לשום אותו בשלחן מתואר כן ושיסודר לנו שתהיה ההדלקה הזו במנורה של זהב משקלה וענינה כן וכן, והנה הם תשמישי קדושה, ולא הוכשר בעיני הטעם שכתב בו הרב שאמר שהם חלקים מחלקי המקדש, לפי שאין הכלים חלק מן הבתים אבל הם שתים מצות ואינן מעכבות זו את זו ומקריבין בבית אע"פ שאין בו כלים אלו, ולכן אצלי עשיית הארון והכפרת לשום שם העדות תמנה מצוה בפני עצמה, ואל תחשוב לומר שלא תמנה שלא נצטוינו לדורות ולא נעשה אלא ללוחות הברית ובבית שני שלא היה ארון שנגנז מהם או כדברי האומר שגלה לבבל לא עשו ארון אחר, שהרי כבר מנה הרב משאו על הכתף מצוה לפי שהמצוה ההיא קיימת לנו לדורות והארון עם לוחות הברית קיים לנו לעולם ומצות נשיאתו בלוים או בכהנים אינו נגדר בזמן אלא כל זמן שימצא אנו מצווין לנשאו בכתף ועוד הוא עתיד להגלות אמן במהרה בימינו יהיה, והנה היא מצוה מכלל המצות הקיימות לדורות.
וכמו שמנה הרב משא הארון כן באמת תמנה עשייתו מצוה מכלל מצות עשה לפי שהיותו מצוה קיימת לנו, ועוד שאם נעלה על דעתנו שיאבד או שישבר מצוה לעשותו כמדה הראשונה לשום שם לוחות העדות כי בכך נצטוינו והנה מכל מקום היא מצוה מיוחדת בפני עצמה אינה הכשר מצוה אחרת כמנורה והמזבחות והשלחן וכו'...

ולכאורה י"ל שרבינו כאן נקט כשיטתיה שלא נמנה עשיית בכלים כמצוה, אלא דעתו שהם כהכשר מצוה בלבד, ולכן לא יתכן ש"וכן תעשו" לדורות על הכלים קאי.

אמנם יש קצת מקום להעיר שמדברי רבינו בפתיחה לפרשה משמע קצת הפוך כי כתב
והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון, כמו שאמר: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת" (שמות כה כב). על כן הקדים הארון והכפרת בכאן, כי הוא מוקדם במעלה. וסמך לארון השלחן והמנורה, שהם כלים כמוהו, ויורו על עניין המשכן שבעבורם נעשה.
וקצת משמע שהכלים עיקר מטרת המשכן, כי "בעבורם נעשה", וא"כ לכאורה אינם רק הכשר מצוה לעבודה שיעשו עליהם, אלא שהם חלק בלתי נפרד מהמשכן עצמו.

עוד יש להעיר ממה שכתב רבינו להלן (ל:א)
אבל הטעם להזכירו כאן אחר המשכן וכל כליו והקרבנות בעבור שאמר בתשלום הכל ונקדש בכבודי (לעיל כט מג) ושכנתי בתוך בני ישראל (שם מה) אמר כי עוד יתחייב להם שיעשו מזבח מקטר קטרת להקטיר לכבוד השם
. וביאור הדברים ששאר כלי המשכן היו בכדי שישרה שכינתו עליהם, אבל מזבח הזהב מטרתו היה שיעלו עליו קטורת לכבוד ה' השורה במשכן, ולכאורה משמע שמזבח הזהב לא היה אלא הכשר מצוה עבור הקטורת שיקטיר, כי אינו כלי שעל ידיו ישרה שכינתו, ומשא"כ שאר הכלים הם הגורמים להשראת השכינה, וא"כ אינם רק הכשר מצוה.

***
והנה לכאורה נקט רבינו כשיטתיה בכל הכלים, רק בארון מפני שכתוב בו לשום שם את הלוחות העדות סובר רבינו שיש בזה דין שעכ"פ צריך להיות לכה"פ כמידתה הראשונה.

ויש לדון אם לדעת רבינו מותר להגדיל את הארון, כלומר, האם ציווי זה לשום שם את הלוחות כוונתו שעכ"פ יהיה גדול מספיק להכניס שם את הלוחות, או שתהיה מידתה מדוייקת ללוחות, ואין להגדיל את הארון בכלל. ויל"ע. (ואולי זה תלוי במחלוקת אם הספר תורה היה מונחת בתוך הארון או לצידו (ב" יד).

ובאמת יתכן להביא ראיה מהמדרש בשמו"ר פ"ח
"וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה" הדא הוא דכתיב (תהלים כד ז) שאו שערים ראשיכם: שלמה אמר הפסוק הזה בשעה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים. עשה ארון של עשר אמות, כיון שהגיע לפתח בית המקדש - היה הפתח של עשר אמות, והארון של עשר אמות, ואין עשר אמות יכולין להכנס בתוך עשר אמות;
מבואר ששלמה עשה ארון במדה אחרת מהמדה הראשונה (וע"ש מהרז"ו). ואפשר להביא ראיה מכאן שעכ"פ להגדיל את הארון מותר רק להקטינו היה אסור, והיינו שצריך להיות לו מקום לכה"פ שיכנס שם לוחות העדות, אבל אפשר גם להגדילה.
נערך לאחרונה על ידי לעמל יולד ב ד' פברואר 17, 2021 5:36 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' פברואר 17, 2021 1:40 pm

צופה_ומביט כתב:כל הקושיות הנ"ל אינן על הרמב"ן, אלא על החת"ס. וכעת נבוא לברר בס"ד את דברי הרמב"ן עצמו.

על הרמב"ן קשה רק זאת:

א. כשמקשה על רש"י, איך מדבר על כובד בארון שנושא את נושאיו. ובזה י"ל כמש"כ שלדעת הרמב"ן אין להתחשב בנסים והקב"ה מצוה לאדם לעשות השתדלות טבעית כפי הטבע, וכנ"ל.

עוד י"ל בשנדייק את הלשון "נושא את נושאיו", והיינו שתחילה היה על האדם לעשות את שלו ולהיות "נושא הארון", כמפורש בתורה "כי עבודת הקודש עליהם בכתף יישאו", ואז, כשהיה האדם מחובר לארון ומשמשו ונטפל אליו בתור "נושא הארון" - אזי הרים ונשא הארון את "נושאיו". [אבל אילו מעיקרא לא היה כלל ענין של נשיאה בארון, א"כ אין הקהתים עובדים ומשמשים כלל את הארון, ואינם נושאים אותו, ולא נטפלים אליו, ואין בינם לבינו שום יחס, ולא היו נישאים עמו]. ממילא דן הרמב"ן בחלק של "נושאיו" בלי להתחשב בזה שלאחר מכן יהיה הארון "נושא את נושאיו".

ב. שאלת החת"ס איך מתעלם הרמב"ן מסוגיה ערוכה בשבת שדנה ואומרת היכן נקבעו הבדים בארון, לא מזכיר את הסוגיה כלל, ואומר למעשה שהיו למטה בתחתיתו ממש.

שאלה זו שאל כבר הרא"ש על הרמב"ן, מובא בפירוש הטור הארוך כאן. ובהערת המהדיר הביאו יישוב מבנו של בעל התפארת ישראל בספרו מסגרת זהב, שלדעת הרמב"ן כוונת הגמרא גמירי וכו' שלכל הפחות צריך להיות שליש למעלה [כדי שיינשא בטוב], וכל שכן ארון הברית שאליבא דאמת היה כולו למעלה [והגמירי הביאו רק להכריח הקושיה למי שיתווכח עם הרמב"ן, ויטען שהארון היה בנוי אחרת, נניח כרש"י], ומוכח שהנושא למעלה מי' חייב. [ואמנם הרא"ש טוען שבמציאות אם כולו למעלה הוא "מתנדנד לכאן ולכאן" אבל בזה מוכרח מעצם דברי הרמב"ן שסובר אחרת, שאדרבה, מצד הכובד עדיף שיהיה הכל למעלה (וצ"ע איך נחלקו במציאות פשוטה ומוכרת לכל דבר יום ביומו)].

כמובן שברגע שהסוגיה בשבת עסקה בארון האחד שבו הלוחות והכרובים, חוזרת שאלת החת"ס מדוע לא הוכיחו מהכרובים, וצ"ל שצודק בתירוצו הראשון, שהרי פשוט שכל חשבון השליש ושני שליש אינו לפי המידה אלא לפי הכובד [ראה גם ברא"ש הנ"ל].

ולגבי שארון זה היה נושא את נושאיו [וא"כ איך הוכיחה הגמרא ממנו לגבי משא], כבר תירצו דהיות שלנשיאתו קראה התורה "עבודה" שפיר מוכח ממנו.
ולדבריי בתירוץ שאלה א' [בשני האופנים הנ"ל] יש בזה נופך וטעם, שהרי התורה אמרה לעשות את הארון בצורה כזו שתתחשב בכובד, כאילו היה כבד ונשיאתו משא.


באמת לולי דברי החת"ס לא היה לי קושיא כ"כ מ"נושא את נושאיו", ולו בגלל שסוף סוף עשו את הכלים למשא וצריך להיות עכ"פ לפי ההגיון בזה (ועוד עי' בדעת זקנים שיתכן שלא היה תמיד נושא את נושאיו). או אשפר לומר כדבריך שאף אם יש נס עכ"פ צריכים למעט בנס ושיהיה הכי טבעי שאפשר.
ואכן קושייתי הוא על החת"ס ולא על הרמב"ן עצמו.
יישר כח הרב הצופה ומביט בכל דברי רבינו ומשיב כהלכה בכל עניין ועניין!

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 17, 2021 1:50 pm

הרא"ש:

ראש 1.jpeg
ראש 1.jpeg (219.79 KiB) נצפה 5223 פעמים

ראש 2.jpeg
ראש 2.jpeg (74.31 KiB) נצפה 5223 פעמים


המהדיר:

מהדיר 1.jpeg
מהדיר 1.jpeg (112.39 KiB) נצפה 5223 פעמים

מהדיר 2.jpeg
מהדיר 2.jpeg (31.26 KiB) נצפה 5223 פעמים


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים