בראשית יז ה
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
ובפסוק טו
וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.
ויל"ע בשינוי לשון הכתוב, שבאברהם ציוה על שינוי השם "והיה שמך אברהם", ובשרה קבע "כי שרה שמה".
(ובגמ' ספ"ק ברכות דרשו שיש איסור לקרוא אברהם אברם משא"כ לשרה, ע"ש).
ובדרך הדרש אפשר לומר, לפי מה שכתבו חז"ל שאברהם לקח ה"א מהיו"ד של שרי ונשאר לה ה"א, נמצא שברגע שאברהם קיבל את הה"א ממילא השתנה שמה לשרה, כי היו"ד נהיה לה"א.
ע"כ באברהם כתב והיה שמך אברהם ששם שינה את שמו ולקח את הה"א משרה, ובשרה אמר לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, כי בעת שינוי שמו אז גם השתנה שמה ממילא, ואין צורך לצוות על שינוי שמה.