אחרון אחרון חביב

[איש קריות]

יעקב אבינו ביודעו שעשו בא לקראתו מחלק את משפחתו לקבוצות.
בקבוצה הראשונה הוא שם את השפחות וילדיהן, בשנייה את לאה וילדיהן ואילו באחרונה את רחל ויוסף.
יעקב עושה זאת מתוך מחשבה כי אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.
ומדוע הוא שם בראשונה את השפחות וילדיהן, ואחריהם את לאה וילדיה ובסוף את רחל ויוסף? מבאר רש"י כי "אחרון אחרון חביב", כלומר יעקב מעדיף שבמקרה בו ייותר מחנה אחד יהיו אלו רחל ויוסף.
השאלה הנשאלת היא כיצד אפשר להבין חלוקה זו? מה היינו סבורים אם היינו רואים בימינו אדם שבהתרגש על משפחתו צרה יפעל בצורה כזו ויבדיל בין אח לאח ובין אשה לרעותה?
ידועים הפירושים כי יעקב שם בראשונה את השפחות וילדיהן מכיון שמבוזים היו ומשום כך יש להם זכויות רבות יותר שיגנו עליהם, אך מ"מ מדברי רש"י לא משמע כן.
והשאלה הנשאלת בכל תוקפה עומדת: כיצד ייתכן שינהג יעקב כן?

[עושה חדשות]

ודיני הקדימה בהצלה כמופיע במשנה בהוריות, ניחא לך?

[איש קריות]

לעניות דעתי אינו דומה מה שמעדיף אדם להציל הקודם על פי ההלכה למה שמעדיף על פי החביבות האישית

[צביב]

יעקב אבינו ביודעו שעשו בא לקראתו מחלק את משפחתו לקבוצות.
בקבוצה הראשונה הוא שם את השפחות וילדיהן, בשנייה את לאה וילדיהן ואילו באחרונה את רחל ויוסף.
יעקב עושה זאת מתוך מחשבה כי אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.

כמדומה שני המחנות והחשש הגדול שרק מחנה אחד ישאר לפליטה ,
היה רק בתחילת הפרשה, וצ''ע

[איש קריות]

אם כן, מהי סיבת חלוקתם לאחר מכן?
אמנם נכון שסיבת החלוקה מופיעה רק בתחילת הפרשה אך בפשטות זוהי הסיבה היחידה שבגינה חילק יעקב את משפחתו

[יאיר]

אם כן, מהי סיבת חלוקתם לאחר מכן?
אמנם נכון שסיבת החלוקה מופיעה רק בתחילת הפרשה אך בפשטות זוהי הסיבה היחידה שבגינה חילק יעקב את משפחתו

וכן משמע מהספורנו והרד"ק.

ותירץ בקובץ "דרושים" י' דבשעת מלחמה החטא גורם ויעקב חשש מאיסור ב' אחיות
ולכן שם הפילגשים תחילה ולאה בשעת נישואין היתה בהיתר והרחיק את רחל שבה היה חשש איסור הגדול ביותר.

(ובתרגום יונתן כתב ששם השפחות בתחילה, שאם יבוא עשו לזנות יפגע בשפחות תחילה ובנתיים נערוך בו מלחמה)

[הכתב והמכתב]

לי היה קשה למה הכתוב קוראם 'בני השפחות' אחרי שכבר נשאם.

הרי אינם שפחות, א. בגיטין הנושא שפחתו יצאה לחרות, ב. למה לא הזכירם בשמותם כמו רחל ולאה?

[לייטנר]

לי היה קשה למה הכתוב קוראם 'בני השפחות' אחרי שכבר נשאם.

הרי אינם שפחות, א. בגיטין הנושא שפחתו יצאה לחרות, ב. למה לא הזכירם בשמותם כמו רחל ולאה?

ראה בהעמ"ד שם.

[איש קריות]

אם כן, מהי סיבת חלוקתם לאחר מכן?
אמנם נכון שסיבת החלוקה מופיעה רק בתחילת הפרשה אך בפשטות זוהי הסיבה היחידה שבגינה חילק יעקב את משפחתו

וכן משמע מהספורנו והרד"ק.

ותירץ בקובץ "דרושים" י' דבשעת מלחמה החטא גורם ויעקב חשש מאיסור ב' אחיות
ולכן שם הפילגשים תחילה ולאה בשעת נישואין היתה בהיתר והרחיק את רחל שבה היה חשש איסור הגדול ביותר.

(ובתרגום יונתן כתב ששם השפחות בתחילה, שאם יבוא עשו לזנות יפגע בשפחות תחילה ובנתיים נערוך בו מלחמה)

אמנם מרש"י שכתב "אחרון אחרון חביב" לא משמע כן

[הכתב והמכתב]

לי היה קשה למה הכתוב קוראם 'בני השפחות' אחרי שכבר נשאם.

הרי אינם שפחות, א. בגיטין הנושא שפחתו יצאה לחרות, ב. למה לא הזכירם בשמותם כמו רחל ולאה?

ראה בהעמ"ד שם.

ייש"כ
כשעיינתי בדבריו ראיתי שהפנה להכתב והקבלה שהאריך בענין בבראשית לב, כג

[לייטנר]

הנצי"ב לא הפנה שם לכתב והקבלה.

[אסף128]

א. בנוגע לחלוקה למחנות - פעם נסעתי עם מישהו כשהרדיו פעל, ודיבר שם הרב אייל ורד (אינני יודע מי זה). הוא אמר שיעקב בכלל לא תכנן לפגוש את עשיו, והוא תכנן להתחמק מהמפגש איתו. לכן הוא עבר את מעבר יבוק בלילה, למרות שזה מסוכן. רק בגלל האיש שעיכב אותו ליד מעבר יבוק, הוא בטעות פגש את עשיו. לכן כתוב "וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו בא", כי זה לא היה מתוכנן. ורק אז הוא חילק במהירות את בני המשפחה, למרות שהוא לא התכונן לזה מראש. אני חושב שהוא אמר גם שיעקב והמשפחה היו במחנה השני, ולא הראשון, ועשיו פגש אותם כי הם היו אחרונים. (הנקודה הזאת קצת מוזרה לי, כי רש"י כותב לגבי "והיה המחנה הנשאר לפליטה" – "על כרחו, כי אלחם עמו", וזה אומר שיעקב היה במחנה הראשון, אבל עדיין מסתבר ששאר המשפחה היו במחנה השני)
ב. לגבי הסידור של הנשים והילדים - חשבתי שאולי אפשר לומר שהוא פשוט הלך לפי רמת הסיכון. הרי את דינה הוא החביא. אם הוא הולך לפי מי שהכי חשוב לו, ויוסף ורחל הכי חשובים, הוא היה צריך להחביא את רחל, או את יוסף. אלא כנראה שבגלל שדינה היתה רווקה הוא יותר חשש שעשיו ירצה אותה. לכן גם על השפחות הוא פחות חשש, כי יש פחות חשש שעשיו ירצה אותן, ועל רחל הוא חשש יותר כי היא היתה יותר יפה. (בדומה לדברים שנכתבו פה: viewtopic.php?f=46&t=30776#p323293)
לפי זה אולי אפשר לומר שהביטוי "אחרון אחרון חביב" אין פירושו שיעקב שם את החביב עליו מאחורה, אלא שככל שמישהו נחשב חביב באופן כללי (וממילא עלול להידרש על ידי עשיו), הוא היה יותר מאחורה.