מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 15, 2019 8:31 am

כתב בספר הר צבי לפרש שיעקב נתן לעשיו רק טריפות, שאינם חיות יותר מי"ב חודש. עפ"י מש"כ בדרכי משה (יו"ד סי' לה) וז"ל, מצאתי כתוב בשם הר"ר יהודא חסיד שאמר שיש להעביר ולמשמש היד ע"ג בהמה בעודה חיה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ואם לאו טרפה ונתתי בו סימן לב נשבר ונדכה וגו' (תהלים נא, יט) עד ושפל רוח להחיות (ישעיה נז, טו) עכ"ל תשב"ץ (סי' תקנג) ע"כ מצאתי, עכ"ד. וזהו שאמר כאן מן הבא בידו היינו שהכיר בהם בטריפות.

והוסיף אאמו"ר שליט"א, דהנה בקרא כתיב ויבא יעקב שלם, ודרשו חז"ל (מובא בגמ' שבת לג, ב) שהיה שלם גם בממונו, וצ"ע שהרי נתחסר ממונו במה שנתן מנחה לעשיו. ובפשוטו המכוון הוא שיעקב אבינו כאשר בא לשכם לא ניכר בממונו שום שינוי מחמת אותו מנחה כמו שמשמע במדרשים ובדברי רש"י (לג, יח), מחמת שכבר הושלם אותו החיסרון בממונו.

אמנם לפי דבריו ניחא, שכיון שנתן טריפות שאינם חיות יותר מי"ב חודש, א"כ הרי באמת לא נתחסר כלום, אלא שכ"ז רק כשבא לשכם שהיה כבר אחר י"ח (או י"ב) חודש, ואז הרי באמת אינו חסר כלום דבלא"ה היה מת, אבל כשבא לסוכות א"א לומר ויבוא יעקב שלם, שהרי נתחסר מאותו דורון.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 15, 2019 8:32 am

בביאור 'מן הבא בידו' יעוי' כמה פירושים ברש"י. ובספר הדר זקנים מבעלי התוס' כתבו: וי"א שנתן יעקב לעשו עוף שקורין אשפר"בייר שנושאים שרים ופרשים על ידיהם.

ובדומה לזה ברבינו בחיי: ויש שפירש "מן הבא בידו", עוף הנקרא פלקו"ן, כי מפני שהיה עשו איש ציד הביא לו העוף הזה שיצוד בו, ויהיה לפי כן שיעור הכתוב ויקח מנחה לעשו אחיו מן הבא בידו, כי מלת "בידו" תחזור לעשו, כלומר ממה שנהג להביא בידו.

והנה העוף הנקרא 'אשפרבייר' או 'פלקון' הוא אותו העוף, עוף המכונה בלשונינו 'נץ' שהוא הדורסני יותר מכל העופות, ואשפרבייר ופלקון הם ב' מינים באותו העוף, כמבואר בלשון הר"ן בחולין (טו, ב מדפי הרי"ף: ובעופות הנץ הנקרא אישפרווי"ר דורס בעוף הדק ואפילו ברברבי מיניה וכן כל העופות הטמאים שמן הנץ ועד הגס דינן כנץ. הגס הנקרא איסטו"ר או פלקו"ן דורס אפילו לעוף הגס ואפילו ברברבי מיניה. [וראה עוד ברמ"א יו"ד הל' טריפות סי' נז סעיף ג ובביאור הגר"א שם].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 15, 2019 8:33 am

בספר סידורו של שבת (ח"ב דרוש ח פ"א) כתב בזה רעיון נפלא, וז"ל,
עוד פרשני בזה ע"פ מה שאמרו חז"ל (מובא בילקוט רמז רי"ד) גבי פרו של אליהו שפרו של אליהו היה ימשך אחריו והולך ואותו הפר שעלה לשם הבעל נתקבצו כל אותם נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות וכולם לא יכלו להזיז רגליו מן הארץ עד שפתח אליהו פיו וא"ל לך עמהם השיב הפר ואמר לאליהו לעיני כל העם אני וחברי יצאנו מבטן אחד וגדלנו במרעה אחד והוא נולד לחלקו של הקדוש ברוך הוא ושמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש עליו ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי אמר לו אליהו לך עמהם ואל ימצאו עלילה כשם ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש ע"י זה שעמי כך מתקדש על ידיך אמר לו וכך אתה יועצני שבועה שלא אזיז מכאן עד שתמסרנו בידם מיד ויקחו את הפר אשר נתן להם מי נתן להם אליהו... וכמו כן נאמר כאן כי בעת שרצה יעקב לשלוח הבהמות לעשו בודאי לא רצו ללכת מחלק יעקב לחלק עשו והוצרך יעקב לקחת אותם בידיו למסרם שילכו אליו והבטיחם שיתקדש ש"ש על ידם בעת שמנחה ישיבו לימות המלך המשיח כמאמר רז"ל (מ"ר בראשית פ' ע"ח) כל אותן הדורנות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין אומות העולם להחזירם למלך המשיח לעתיד לבא מאי טעמיה מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו, ובזה לקח אותם ומסרם ללכת לעשו שיתקדש ש"ש ע"י לעתיד במה שמנחה ישיבו וזה ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו שהוצרך לקחת אותם להביאם בידו לשלחם מנחה לעשו.

וכן כתב רבי צדוק הכהן בפרי צדיק כאן בתוספת נופך, וז"ל,
וכן ענין המנחה ששלח לעשו היה על זה הכוונה שיתגאה לבו וכמו שכתב באור החיים ששלח לו בעלי חיים במנין תק"פ בגימטריא שעיר עיין שם. וזהו שנאמר ויקח מן הבא בידו כענין מה שנאמר בשעירים שהיה על ידי גורל. והיינו כמו שאמרו (במדבר רבה כ"ג, ט' ותנחומא מסעי ח') שהפר של נביאי הבעל לא רצה לילך עד שמסרו אליהו לידם שאמר לו ששמו של ה' יתברך יתקדש על ידו גם כן עיין שם. וזה לא שייך בשעיר לעזאזל ועל כן היה המצוה להתברר על ידי גורל. וכן לא רצה ליקח המנחה בידו לברור רק מן הבא בידו וה' יתברך בירר ושלח לידו הראוי להיות בחלקו של עשו. וכעין שהיה הבירור בשעירים על ידי הגורל שהוא מה' כמו שנאמר (משלי ט"ז, ל"ג) בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו. וזהו שנאמר מן הבא בידו, והיינו שבא מעצמו. וכעין שנאמר בנח שנים שנים באו אל נח ודרשו (תנחומא פרשת נח י"ב) מאליהן באו. ועל ידי המנחה והשלוחים נתבררו שניהם יעקב ועשו שנפרד הרע מהטוב.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4671
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' דצמבר 15, 2019 4:14 pm

נוטר הכרמים כתב:כתב בספר הר צבי לפרש שיעקב נתן לעשיו רק טריפות, שאינם חיות יותר מי"ב חודש. עפ"י מש"כ בדרכי משה (יו"ד סי' לה) וז"ל, מצאתי כתוב בשם הר"ר יהודא חסיד שאמר שיש להעביר ולמשמש היד ע"ג בהמה בעודה חיה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ואם לאו טרפה ונתתי בו סימן לב נשבר ונדכה וגו' (תהלים נא, יט) עד ושפל רוח להחיות (ישעיה נז, טו) עכ"ל תשב"ץ (סי' תקנג) ע"כ מצאתי, עכ"ד. וזהו שאמר כאן מן הבא בידו היינו שהכיר בהם בטריפות.

והוסיף אאמו"ר שליט"א, דהנה בקרא כתיב ויבא יעקב שלם, ודרשו חז"ל (מובא בגמ' שבת לג, ב) שהיה שלם גם בממונו, וצ"ע שהרי נתחסר ממונו במה שנתן מנחה לעשיו. ובפשוטו המכוון הוא שיעקב אבינו כאשר בא לשכם לא ניכר בממונו שום שינוי מחמת אותו מנחה כמו שמשמע במדרשים ובדברי רש"י (לג, יח), מחמת שכבר הושלם אותו החיסרון בממונו.

אמנם לפי דבריו ניחא, שכיון שנתן טריפות שאינם חיות יותר מי"ב חודש, א"כ הרי באמת לא נתחסר כלום, אלא שכ"ז רק כשבא לשכם שהיה כבר אחר י"ח (או י"ב) חודש, ואז הרי באמת אינו חסר כלום דבלא"ה היה מת, אבל כשבא לסוכות א"א לומר ויבוא יעקב שלם, שהרי נתחסר מאותו דורון.

בשיעור שאמרתי זאת נשאלתי למה היום לא סומכים על בדיקה זו?

משה1
הודעות: 81
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:24 pm

Re: וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי משה1 » ג' דצמבר 17, 2019 11:03 am

בנותן ענין יש להביא דברי הרש"ש בכורות נח: גמרא ת"ר כל אשר יעבור תחת פרט לטרפה שאינה עוברת. עפרש"י. והתוס' בחולין (קלו ב) תמהו בדרשה זו דא"כ אפילו מן הארכובה ולמטה נמי. ולי יש דקדוק עצום הא דנקיט לדרשה זו תיבת תחת הכא, דהלא עיקר הדרשה הוא מיעבור. אשר ע"כ נלע"ד לפרש עפ"י מה שראיתי בדרכי משה יו"ד רס"י ל"ה בשם התשב"ץ שמ"כ בשם הרר"י חסיד שיש להעביר היד ע"ג בהמה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה. וזהו כוונת הברייתא כל אשר יעבור תחת פרט לטרפה שאינה עוברת תחת. ואח"ז דריש השבט מצוה כו' ונכון בעז"ה:

עושה חדשות
הודעות: 12625
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיִּקַּ֫ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֪וֹ מִנְחָ֖ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 20, 2019 10:52 am

על הביאור השלישי שכ' רש"י -
"מן הבא בידו מן החולין, שנטל מעשר, כמה דאת אמר עשר אעשרנו לך, והדר לקח מנחה",
כתבתי פעם ביאור יפה, ואולי אפילו אמיתי. יעויין היטב -
viewtopic.php?f=46&t=30657&hilit#p321334


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים