מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חיל
הודעות: 386
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' ינואר 08, 2020 3:03 am

בגיל והודיה לה' יתברך, מוגש על שולחנם של עמלי התורה ואוהביה
גיליון עשירי של כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים'.


מהדורה שניה. לאחר שהורד 35 פעם מגרסה הראשונה
כדי להצטרף לרשימת התפוצה של 'פשטות' שלחו את המילים 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

בגיליון:
השער הראשון על סדר הפרשות:
* הרב מרדכי הלפרין מיישב את הסתירה בין דברי הראשונים ש'אין מלך בלא עם' לאמירה ההפוכה ב'תהילה לדוד' ובפיוט 'אדון עולם'.
- כמה נאה לגלות ששפת הסוד עומדת ביסודה על אדני הפשט -

* כך במאמרו של הרב רפאל ספייער 'על קרבן פסח ומכת בכורות', אשר מלבד ביאור פרשות יצי"מ ב'שמות' וב'יחזקאל', אשר דרכם מתבהר מהות פסח ויציאת מצרים, גם מבהיק כמאליו עומק כוונת בעלי הסוד על ליל הסדר.
* הרב שמואל קלופפר מבאר את תולדות עשיו וחילופי שמות נשותיו.
* הרב מרדכי אלתר מציע ביאור חדש למהלכי יוסף עם אחיו.
* הרב יחיאל ורטהיימר מראה בכתובים את ה'הזמנה הכפולה' שהועמדה בפני יעקב למצרים, של יוסף ושל פרעה - להשתקע או לגור, ובחירת יעקב.
* ר' משה גינצלר מהלך לתולדותיו של שבט שמעון לאורך התנ"ך ומתחקה אחר התגשמות דברי יעקב "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".
* הרב ישראל מאיר בריסקמן מבאר את דברי הרמב"ן בענין קביעת מזוזה זכר ליציאת מצרים.
* הרב שלמה לאבל מתמקד במרכזיות הסוס והרכב בשירת הים.
* את השער הראשון חותם מאמרו של העורך הרב שמואל בן שלום בו הוא מבאר את נבואת המנורה של זכריה, הפטרת חנוכה.

השער השני יוחד למו"מ מרתקים, שם המדור נקרא 'סופרים וספרים':
* הנושא הראשון, החידוש המסעיר של הרב סמט בפרשת ברכות אפרים ומנשה, והגאון הליטאי-ירושלמי שהקדימו בכתביו לפני כמאה שלושים שנה. התייחדו לנושא זה הקדמה קצרה וכמה מאמרים. ראה שם בהקדמה.
* ובחלקו השני מו"מ בין הגאון ר' משה מרדכי שולזינגר זצ"ל לבין יבדל לחיים הג"ר שמואל חיים דומב שליט"א. גם לנושא זה התייחדה הקדמה קצרה מאת הרב ישראל שפירא.

בגיליון זה, השער השלישי כבר הופך למסורת על שני מדוריו:
* המדור 'לעיונא' בעריכת הרב חיים מצגר - שאלות בעומק פשט הפרשיות, ותשובות חכמי בי מדרשא לשאלות מהגיליון הקודם (מוזמנים לשלוח תשובות לשאלות, וכן שאלות מדילכם, למייל w0583247462@gmail.com).
* ומדור 'הערות והארות' - על סדר הפרשיות פרי עטם של עמלי התורה וחכמיה.

כתמיד, נשמח לקבל מהקוראים מכתבי הערות וביקורת. וכן מאמרים לגיליון הבא: על פרשיות יתרו - צו, על ספר מלכים ועל דרכם של רבותינו מפרשי התורה. וכן על מגילת אסתר. כל הנ"ל יתקבל עד כ"ז שבט, מוצש''ק משפטים.
חידושים בכל גודל שהוא מתחת ל1,000 מילה יתקבלו למדור ההערות וההארות, ומאמרים בגודל שבין 1,000 ל2,500 מילה יתקבלו למדור המאמרים.
מייל המערכת: pshatot@gmail.com

נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ד' ינואר 15, 2020 1:39 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מקדש מלך
הודעות: 3288
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' ינואר 08, 2020 11:10 am

בנוגע לרעיון על מהלכי יוסף, בקול שמחה לרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע כבר צעד בדרך זה, וביאר על פי זה את הפסוקים בסוף פרשת ויחי (מצו"ב).
אלא שהוא פירש בדרך הפוכה, שהאחים חששו שהם יידחו ויוסף ייבחר, ועל כן מכרוהו מתוך צעד של יאוש. ויש לדון בדבריו הסתומים בסופו 'שגם יוסף חשב כן'. שמעתי מבינים שגם יוסף חשב שהוא הנבחר. אולם לענ"ד הכוונה הפוכה, שגם יוסף חשב שהוא זה שנדחה מן המשפחה והם נבחרו (ואולי לכן מיושב מדוע לא הודיע לאביו שהוא חי).
קבצים מצורפים
Doc6.docx
(75.72 KiB) הורד 92 פעמים

ישא ברכה
הודעות: 1894
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' ינואר 08, 2020 11:12 am

הרב מרדכי אלתר כתב רעיון יפה להסביר את המהלך של יוסף להביא את יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים, כדי שמשפחת יוסף לא תיכחד מבית יעקב. אבל זה רק מעצים את הקושיה שבה פתח למה יוסף לא הודיע ליעקב על היותו במצרים, וגם יפחית את צערו של יעקב וגם בצורה כזו יעקב מיד ירד למצרים לבקרו, ויתחדש הקשר עם יעקב. וההסבר שכתב כי חשש מהאחים שיהרגו אותו או שימנעו מיעקב מוזר כי לכאורה היה חזק מהם. ובכל אופן הסברו של הרמב"ן הרבה יותר סביר.
כמו כן לא ברור למה חיכה יוסף שיעקב ירד בצורה שהאחים ירדו ואח"כ בנימין וכו' וכו', הרי היה יכול לשלוח שליח אל יעקב מיד בתחילת שנות הרעב, (ואולי אפילו בסוף שנות השבע) שהוא משנה למלך במצרים ועתיד לבוא רעב והוא יפרנס אותו. וגם אח"כ ממה שנאמר ולא יכול יוסף להתאפק משמע שהתוכנית עדיין לא הושלמה, ורק יוסף לא יכל להמשיך כמו שרצה.

מה ששוב מוביל לדברי הרמב"ן שיוסף הבין שמה שקורה זה תהליך אלוקי שהחל מהחלום, והוא מתקיים במצרים, ולפי החלום גם יעקב היה צריך להגיע ולהשתחוות ליוסף. (וכמדומה כותב זאב הרמב"ן בפירוש). ובאמת דברי הרמב"ן הם חצי הסבר, כי הם רק מסבירים את ההבנה שמתנהל משהו גדול שצריך לא להפריע. אבל מה באמת היתה המשמעות של סדרת האירועים החל מהחלומות ועד סדרת האירועים במצרים, עדיין רב הנסתר על הגלוי. ובאמת זו אחת הפרשיות שמורות שלעיתים גם בפשוטו של מקרא רב הנסתר על הגלוי, בסגנון פרשת האלופים או פרשת הבארות של יצחק. באחת האשכולות על פשוטו של מקרא היתה אבחנה בין הרמב"ם לבין הרמב"ם. יש מהראשונים שדוגלים בפירוש כל התורה כפשוטו בלי להוסיף רבדים נסתרים, וגם לפרשיות עלומות מוצאים הסברים בלי להוסיף תכנים וכוונות נסתרות בכתוב. אבל הרמב"ן למרות שמעמיד את הפשט כיסוד, עם זאת יש פרשיות שהוא סבור שהפרשנות איננה על דרך הפשט, וכנראה זו אחת מהם.

עושה חיל
הודעות: 386
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' ינואר 08, 2020 11:45 am

ישא ברכה כתב:הרב מרדכי אלתר כתב רעיון יפה להסביר את המהלך של יוסף להביא את יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים, כדי שמשפחת יוסף לא תיכחד מבית יעקב. אבל זה רק מעצים את הקושיה שבה פתח למה יוסף לא הודיע ליעקב על היותו במצרים, וגם יפחית את צערו של יעקב וגם בצורה כזו יעקב מיד ירד למצרים לבקרו, ויתחדש הקשר עם יעקב. וההסבר שכתב כי חשש מהאחים שיהרגו אותו או שימנעו מיעקב מוזר כי לכאורה היה חזק מהם. ובכל אופן הסברו של הרמב"ן הרבה יותר סביר.
כמו כן לא ברור למה חיכה יוסף שיעקב ירד בצורה שהאחים ירדו ואח"כ בנימין וכו' וכו', הרי היה יכול לשלוח שליח אל יעקב מיד בתחילת שנות הרעב, (ואולי אפילו בסוף שנות השבע) שהוא משנה למלך במצרים ועתיד לבוא רעב והוא יפרנס אותו. וגם אח"כ ממה שנאמר ולא יכול יוסף להתאפק משמע שהתוכנית עדיין לא הושלמה, ורק יוסף לא יכל להמשיך כמו שרצה.

מה ששוב מוביל לדברי הרמב"ן שיוסף הבין שמה שקורה זה תהליך אלוקי שהחל מהחלום, והוא מתקיים במצרים, ולפי החלום גם יעקב היה צריך להגיע ולהשתחוות ליוסף. (וכמדומה כותב זאב הרמב"ן בפירוש). ובאמת דברי הרמב"ן הם חצי הסבר, כי הם רק מסבירים את ההבנה שמתנהל משהו גדול שצריך לא להפריע. אבל מה באמת היתה המשמעות של סדרת האירועים החל מהחלומות ועד סדרת האירועים במצרים, עדיין רב הנסתר על הגלוי. ובאמת זו אחת הפרשיות שמורות שלעיתים גם בפשוטו של מקרא רב הנסתר על הגלוי, בסגנון פרשת האלופים או פרשת הבארות של יצחק. באחת האשכולות על פשוטו של מקרא היתה אבחנה בין הרמב"ם לבין הרמב"ם. יש מהראשונים שדוגלים בפירוש כל התורה כפשוטו בלי להוסיף רבדים נסתרים, וגם לפרשיות עלומות מוצאים הסברים בלי להוסיף תכנים וכוונות נסתרות בכתוב. אבל הרמב"ן למרות שמעמיד את הפשט כיסוד, עם זאת יש פרשיות שהוא סבור שהפרשנות איננה על דרך הפשט, וכנראה זו אחת מהם.

אפי' 'אצלנו' נזדקקו לכך, עיין בהערה על פרשת ויגש (עמ' 97) מהרב חיים מצגר.
גם ע"פ ה'פשט הפשוט' הכתוב זועק בכך ש'ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם...'

עושה חיל
הודעות: 386
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי עושה חיל » ה' ינואר 09, 2020 11:16 pm

שלחתי לר' מרדכי אלתר את המשא ומתן כאן ושלח אותי להגיב:

ישא ברכה כתב: הרב מרדכי אלתר כתב רעיון יפה להסביר את המהלך של יוסף להביא את יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים, כדי שמשפחת יוסף לא תיכחד מבית יעקב. אבל זה רק מעצים את הקושיה שבה פתח למה יוסף לא הודיע ליעקב על היותו במצרים, וגם יפחית את צערו של יעקב וגם בצורה כזו יעקב מיד ירד למצרים לבקרו, ויתחדש הקשר עם יעקב. וההסבר שכתב כי חשש מהאחים שיהרגו אותו או שימנעו מיעקב מוזר כי לכאורה היה חזק מהם. ובכל אופן הסברו של הרמב"ן הרבה יותר סביר.
כמו כן לא ברור למה חיכה יוסף שיעקב ירד בצורה שהאחים ירדו ואח"כ בנימין וכו' וכו', הרי היה יכול לשלוח שליח אל יעקב מיד בתחילת שנות הרעב, (ואולי אפילו בסוף שנות השבע) שהוא משנה למלך במצרים ועתיד לבוא רעב והוא יפרנס אותו. וגם אח"כ ממה שנאמר ולא יכול יוסף להתאפק משמע שהתוכנית עדיין לא הושלמה, ורק יוסף לא יכל להמשיך כמו שרצה.

זה נכון שהוא היה חזק מהם ומה שכתבתי שיהרגו אותו כוונתי על התקופה שהיה עבד, אבל גם בתקופה שהיה מלך עדיין היה מקום לחשוש שיהא לאחים השפעה על יעקב בכל מיני דרכים יותר מאשר לשליט מצרים הנמצא רחוק.

מה שהקשה שיכל לשלוח שליח אל יעקב בתחילת שנות הרעב, יש לומר שוב שהאחים היו יכולים לסכל את המהלך, מה גם שלא היה ברור לו שיעקב יסכים לעזוב את ארץ כנען הארץ המובטחת וכפי שהראינו שגם לאחמ"כ יעקב לא בלב קל ירד למצרים וכפי שביאר הספורנו תכניתו מראש היתה לרדת ולשוב מיד, וזה בפרט אם האחים היו נשארים שם ודאי יעקב לא בקלות היה יורד למצרים, לכך יוסף חכה לשעת הכושר לזמן שבו יעקב והאחים יהיו במצרים ויבינו שהחלומות הם חלומות אמת והתכנית האלוקית היא שהוא יפרנס אותם, והמתין בסבלנות לשעת הכושר כדי שלא להחמיץ את השעה, והאופן שהסיכוי יותר גדול שהם ישמעו לעצתו הוא לא כאשר ישלח שליח בתחילת שנות הרעב, אלא אחר שהיו צריכים לרדת למצרים בלית ברירה והבינו את צורך השעה, ואחר שהוא מברר קצת מה בלב האחים עליו, וכאשר יעקב במצרים אז יוכל להשפיע עליהם להישאר.

ולבסוף התגלה אליהם כאשר ראה שלבבם כ"כ שלם עד שהיה בטוח שיסייעו לו להביא את יעקב אליו, ושיודו לפשר החלום שהזכיר להם בדבריו את פשרו בלא להזכירו בפירוש.

לענין
הודעות: 3348
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי לענין » ב' ינואר 13, 2020 9:58 pm

אודות מאמרו של רמ"ה. תמה על הפיוט 'אדון עולם', מהו שאמר 'אשר מלך בטרם כל יציר נברא', והלא אין מלך בלא עם. הביא בשם הריי"ץ מליובאויטש שזה דוקא במלכותא דארעא ולא במלכותא דרקיעא. אך הקשה שרבינו בחיי, אומר בהדיא כלפי מלכות שמים כי 'אין מלך בלא עם', ולכך הניח בצע"ג.

ובכן:
א. קושיא זו של כת קודמין היא. בראשית ימי החסידות כבר עמד עליה בעל אור המאיר (דרוש לשבועות), וחילק בין שני סוגי מלכויות, לאמר שאחרי הבריאה נקרא על הקב"ה תואר מלך בשלימות.
ב. כחילוקו של הרב הכותב, בין מלכות שמים למלך בשר ודם, כבר כתב בליקוטי מהרי"ל (תלמידו של הנועם אלימלך).
ג. גם בספר הכללים (ח"ב ל"ד ב') מאריך הרבה בעל ה'לשם שבו ואחלמה' בדבר קושיא זו [ומבאר ענין המלכות שקודם הבריאה שעניינה הוא לשון המלכה, ע"ש באורך רב].
ד. אדמו"רי חב"ד לא התכוונו כלל לחילוק ששם בפיהם הרב הכותב. הרעיון הוא לחלק בין עצמותו ית' שהוא כל יכול ושייך שיהיה מלך גם בלא עם, לבין גילוי מלכותו בפועל שזה ודאי על ידי המקבלים, ובבחינה זו אין מלך בלא עם.
ה. גם בחב"ד מופיעה קושיא זו הרבה הרבה לפני הריי"ץ ['ולכאורה איך יתכן לשון מלוכה כשהוא לבדו ממש, אלא זהו ענין המחשבה דאנא אמלוך שהיא בעצמותו ממש שנקרא מלכות דאין סוף', אדמו"ר האמצעי, בעטרת ראש, שער ראש השנה].
ו. בפשוטו כוונת הפיוט היא לומר שהמלכות היתה 'בטרם כל יציר נברא', היינו קודם בריאה ויצירה, אבל מלכות דאצילות נשלמה כבר [וממלכות דא"ס וא"ק אין להקשות, וכדביאר שפיר הלשם (שם) שמזה אילה"ק כיון שענין המלכות אחד הוא, ומלכות דא"ס נשלמת במלכות דאצילות ואור אחד הם, ולכן רק מהפיוט יש להקשות].
ז. ומעין זה דייק מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (ימלא פי תהלתך), שבזמן שקודם היצירה נקרא מלך על האצילות, וזה מלכות בכח הנשלמת בפועל לאחר בריאת האדם.
ח. וראה עוד למורנו הגר"מ שפירא זצ"ל (רעה אמונה עמ' סט) דקודם שברא הקב"ה את העולם עדיין לא נתייסד חוק זה שהמלכות צריכה נבראים, 'רק מעת שבחפצו עשה כל, נתחדש שבכלל המלכות שיקרא מלך בפי הנבראים' [וכן יש לדייק בדברי הרמח"ל בדרך השם (ח"ד פ"ד ב'), וע"ע דעת תבונות (סי' נ"ח)].

ישא ברכה
הודעות: 1894
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' ינואר 13, 2020 11:28 pm

לכאורה אפשר ליישב את ההערה בפשיטות, שהמושג מלך במשמעותו המלאה הוא אכן מלך על ציבור (ואולי כמו דברי הגר"א שמלך זה שליט שכוחו מגיע מהעם), ואין מלך בלא עם. אבל המילה מלך מושאלת למשמעות רחבה יותר של שליט/עליון/יכול/גיבור וכו', ומבחינה זו לפעמים נאמרת.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי יותם » ג' ינואר 21, 2020 2:41 pm

בעניין הפולמוס על פרשת ברכת אפרים ומנשה.

כמדומני שהקושיא החזקה ביותר של הרב סמט היא מהפסוק "וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה" (מח, יב) שמתאים לכאורה לילדים קטנים, ולא לבני עשרים.
ובזה לא התקבלה על דעתי תשובת הר"י לוי, שדימה את הביטוי "מעם ברכיו" לפסוק "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (מט, י), שלרוב המפרשים עוסק בתלמידים\סופרי הדיינים, כלומר בגדולים.
לענ"ד שימוש בביטוי 'בין רגליו', כתיאור למי שיושב על הקרקע לרגלי הרב\הדיין שיושב על כיסא, שונה מתיאור של להוציא מישהו 'מעם ברכיו', שנשמע הרבה יותר גופני וממשי. באיזו צורה אפשר לראות בחור בן 20 שמתחבק עם סבו החולה שישוב על המיטה, כמצוי בברכיו?
*
עוד נתעוררתי להקשות על שיטת הרב פאפע והרב סמט, מהפסוקים: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי... : (מח, יח-יט), והנה אם מדובר על פגישתם הראשונה, איך יידע יעקב סדר הבנים? (ואולי אפשר ליישב שידע בנבואה, שהרי הקדמת אפרים בנבואה על העתיד הייתה, וצ"ע.)

ארי שבחבורה
הודעות: 1138
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' ינואר 21, 2020 5:01 pm

יותם כתב:בעניין הפולמוס על פרשת ברכת אפרים ומנשה.

כמדומני שהקושיא החזקה ביותר של הרב סמט היא מהפסוק "וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה" (מח, יב) שמתאים לכאורה לילדים קטנים, ולא לבני עשרים.
ובזה לא התקבלה על דעתי תשובת הר"י לוי, שדימה את הביטוי "מעם ברכיו" לפסוק "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (מט, י), שלרוב המפרשים עוסק בתלמידים\סופרי הדיינים, כלומר בגדולים.
לענ"ד שימוש בביטוי 'בין רגליו', כתיאור למי שיושב על הקרקע לרגלי הרב\הדיין שיושב על כיסא, שונה מתיאור של להוציא מישהו 'מעם ברכיו', שנשמע הרבה יותר גופני וממשי. באיזו צורה אפשר לראות בחור בן 20 שמתחבק עם סבו החולה שישוב על המיטה, כמצוי בברכיו?
*
עוד נתעוררתי להקשות על שיטת הרב פאפע והרב סמט, מהפסוקים: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי... : (מח, יח-יט), והנה אם מדובר על פגישתם הראשונה, איך יידע יעקב סדר הבנים? (ואולי אפשר ליישב שידע בנבואה, שהרי הקדמת אפרים בנבואה על העתיד הייתה, וצ"ע.)

ראה בעמ' 60 שהרב פאפע עצמו עמד על כך ויישב כעין מה שכתבת.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי יותם » ג' ינואר 21, 2020 5:50 pm

ארי שבחבורה כתב:
יותם כתב:בעניין הפולמוס על פרשת ברכת אפרים ומנשה.
...
עוד נתעוררתי להקשות על שיטת הרב פאפע והרב סמט, מהפסוקים: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי... : (מח, יח-יט), והנה אם מדובר על פגישתם הראשונה, איך יידע יעקב סדר הבנים? (ואולי אפשר ליישב שידע בנבואה, שהרי הקדמת אפרים בנבואה על העתיד הייתה, וצ"ע.)

ראה בעמ' 60 שהרב פאפע עצמו עמד על כך ויישב כעין מה שכתבת.

ייש"כ. אני רואה בעמ' 64-65 שמסביר כי יעקב הבין מי הגדול במישוש ידיו, ובנבואה ידע שהקטן עיקר.

עושה חיל
הודעות: 386
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון עשירי: וישלח - בשלח

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' פברואר 24, 2020 12:15 pm

החלה העבודה על גיליון האחד עשר של כתב העת 'פשטות המתחדשים'.

אפשר לשלוח מאמרים עד מוצ"ש / יום ראשון הבא, ה' באדר תש"פ.

נושאי הגיליון:
1. מגילת אסתר.
2. פרשות יתרו - צו.
כמו"כ מתקבלים מאמרים על ניתוח דרכי הלימוד של רבותינו מפרשי המקרא הראשונים והאחרונים.



בשבוע הקרוב אף נשוב לשולחי המאמרים (שחלקם עדיין לא קיבלו תגובה).

דואר אלקטרוני של המערכת:
pshatot@gmail.com


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים