מז, לא וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה.
ופירש"י: על ראש המטה - הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה.
והנה בשבת (יב, ב) איתא: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. וכן הוא בנדרים (מ, א).
והגרע"א בגליון הש"ס בשבת שם ציין לדברי רש"י דידן דמייתי המקור מיעקב אבינו, וכוונתו להקשות אמאי מייתי הגמ' המקור מן הכתובים ולא מן התורה.
אכן יעויין בב"ח (יו"ד סי' שלה ס"ק ג) וז"ל,
ומ"ש ולא ישב ע"ג מטה וכו' עד שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. ברייתא פרק קמא דשבת וכך כתבה הרמב"ן בספר תורת האדם. ויש להקשות דהיאך מביא ראיה מהאי קרא דהשכינה למעלה ממראשותיו של חולה וצריך לומר דאינו מביא ראיה אלא שהשכינה סועד את החולה. אבל גירסת האלפסי שם כך היא שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה וכתיב ה' יסעדנו על ערש דוי דהשתא ניחא דמקרא דה' יסעדנו נפקא לן דהשכינה סועד את החולה ומקרא דוישתחו על ראש המטה נפקא לן דהשכינה למעלה ממראשותיו.
ונראה לסייע פירוש זה, שהרי בפרשתן להלן (מט, ד) כתיב: פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה. ופירש"י: אז חללת - אותו שעלה על יצועי, שם שכינה שדרכו להיות עולה על יצועי.
הרי שאצל יעקב אבינו אין זה רבותא שהשכינה שורה אצלו, ובודאי לא מייתי מינה על כל חולה, אלא שהמקור לכל חולה הוא מד' יסעדנו על ערש דוי, ומעיקב אבינו יליף דבחולה ישנו ענין מיוחד של 'מראשותיו של חולה'.
ובפשוטו הביאור הוא ע"פ מה שמצינו במסכת שמחות (פ"ו ה"ה): אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלוייה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו, ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות.
ונראה שזה ענין יסעדנו על ערש דוי, שהשכינה למעלה מראשותיו להצילו ממלאך המוות, והיינו שלא ליתן למלאך המוות ליקרב אליו עד בוא עתו להשיב את נשמתו.
ושוב מצאתי במדרש חופת אליהו (אוצר המדרשים עמוד 176), וז"ל, ששה דברים צוה מלאך המות את ריב"ל... וכשתכנס אצל החולה אל תשב מראשותיו ולא ממרגלותיו ולא על הכרים והכסתות אלא על הארץ כנגדו ששכינה מראשותיו ואני ממרגלותיו וחרבי שלופה בידי, [ועי' ברכות נא, א בשם ריב"ל: שלשה דברים סח לי מלאך המות, ואין מופיע דבר זה].
ונראה שכיון שהשכינה מראשותיו לכן מלאך המות ממרגלותיו, ודוק.