מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקרא ותרגום - פרשת ויחי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 12, 2020 9:29 am

ראיתי לנכון להציע כאן לפני הציבור, כמה מילי מעלייתא מקוריים שנתחדשו לי בס"ד בהאי שתא בלימוד הסדרא.

מז, לא וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה.

ופירש"י: על ראש המטה - הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה.

והנה בשבת (יב, ב) איתא: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. וכן הוא בנדרים (מ, א).

והגרע"א בגליון הש"ס בשבת שם ציין לדברי רש"י דידן דמייתי המקור מיעקב אבינו, וכוונתו להקשות אמאי מייתי הגמ' המקור מן הכתובים ולא מן התורה.

אכן יעויין בב"ח (יו"ד סי' שלה ס"ק ג) וז"ל,
ומ"ש ולא ישב ע"ג מטה וכו' עד שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. ברייתא פרק קמא דשבת וכך כתבה הרמב"ן בספר תורת האדם. ויש להקשות דהיאך מביא ראיה מהאי קרא דהשכינה למעלה ממראשותיו של חולה וצריך לומר דאינו מביא ראיה אלא שהשכינה סועד את החולה. אבל גירסת האלפסי שם כך היא שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה וכתיב ה' יסעדנו על ערש דוי דהשתא ניחא דמקרא דה' יסעדנו נפקא לן דהשכינה סועד את החולה ומקרא דוישתחו על ראש המטה נפקא לן דהשכינה למעלה ממראשותיו.

ונראה לסייע פירוש זה, שהרי בפרשתן להלן (מט, ד) כתיב: פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה. ופירש"י: אז חללת - אותו שעלה על יצועי, שם שכינה שדרכו להיות עולה על יצועי.

הרי שאצל יעקב אבינו אין זה רבותא שהשכינה שורה אצלו, ובודאי לא מייתי מינה על כל חולה, אלא שהמקור לכל חולה הוא מד' יסעדנו על ערש דוי, ומעיקב אבינו יליף דבחולה ישנו ענין מיוחד של 'מראשותיו של חולה'.

ובפשוטו הביאור הוא ע"פ מה שמצינו במסכת שמחות (פ"ו ה"ה): אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלוייה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו, ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות.

ונראה שזה ענין יסעדנו על ערש דוי, שהשכינה למעלה מראשותיו להצילו ממלאך המוות, והיינו שלא ליתן למלאך המוות ליקרב אליו עד בוא עתו להשיב את נשמתו.

ושוב מצאתי במדרש חופת אליהו (אוצר המדרשים עמוד 176), וז"ל, ששה דברים צוה מלאך המות את ריב"ל... וכשתכנס אצל החולה אל תשב מראשותיו ולא ממרגלותיו ולא על הכרים והכסתות אלא על הארץ כנגדו ששכינה מראשותיו ואני ממרגלותיו וחרבי שלופה בידי, [ועי' ברכות נא, א בשם ריב"ל: שלשה דברים סח לי מלאך המות, ואין מופיע דבר זה].

ונראה שכיון שהשכינה מראשותיו לכן מלאך המות ממרגלותיו, ודוק.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 12, 2020 9:30 am

מח, א וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה.

איתא בב"מ (פז, א): עד יעקב לא הוה חולשא, אתא יעקב בעא רחמי והוה חולשא, שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חלה.

וקשה דאיתא בבבא בתרא (טז, א): רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה. אמר אביי, היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא.

וכבר הקשו כן התוס' שם (ד"ה שכל) ותירצו ומצינן למימר דהכא בחולה של מכה איירי. ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה מכאן ואילך הוה דאיחלש חולי של מיתה ולא הוה דאיתפח עד אלישע.

ונראה לבאר התירוץ הראשון, דהנה איתא בראש השנה (טז, א): אמר רב יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי. ופירש"י: אקצירי ואמריעי - מפרש במסכת נדרים (מט, ב): קצירי - חולים, מריעי - תלמידי חכמים שהן תשושי כח.

ולפי"ז מבואר היטב שהרי בגמ' ב"ב איתא להדיא 'אידלי קצירא', ומיירי בחולי ממש ע"י מכה, וזה היה גם בימי אברהם, וכאן מיירי בחולי של 'מריעי' כדמתרגם אונקלוס חולה – (שכיב) מרע, והיינו תשישות כח .

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 12, 2020 9:31 am

מח, יא וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְ֥אֹה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי.

ובאונקלוס: מחזי אפך לא סברית.

והנה יש מקום לפרש דהיינו מלשון מחשבה כמו שפירש רש"י, והיינו מלשון סבור הייתי, אבל יעויין במעט צרי שהעיר שלפי הניקוד סברית בפת"ח תחת הבי"ת נראה שהפירוש הוא לא קויתי, וכמו שתרגם אונקלוס להלן (מט, יח) לישועתך קויתי ד'.

ונראה לתמוך פירוש זה ממה שמצינו במדרש בראשית רבתי כאן: לא פללתי - כשראה יעקב שנסתלקה ממנו רוח הקדש התחיל אומר ליוסף כמדומה לי לפי שפסקתי סברי מבוראי עליך.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 12, 2020 9:32 am

לענין מה"מ מרגלותיו ראה זוהר (רע"מ) פנחס רלד, ב.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 12, 2020 9:33 am

מט, כב בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר.

איתא בסוטה (לו, ב): וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב... ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, אמר להן לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע, אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר ר' אבהו: אל תהי קורא עלי עין אלא עולי עין.

וכבר הקשו רבים, וכי יהושע לא ידע זאת, והרי הוא ראש זרע יוסף, ומבכורו מבני אפרים, והטוענים האלו היו בני מנשה, כמ"ש הרמב"ן (פר' פנחס), יעויין בחת"ס כאן ובדברי החיד"א בספריו.

ויתכן לומר בהקדם דברי מהרש"א בח"א בבא בתרא (קיח א שם איתא ככל דברי הגמ' בסוטה), וז"ל,
יש לפרש עלה מלשון עולי עין דמייתי לקמן ופי' רש"י פרק מי שמתו מלשון סילוק שתסלק עין רע ממך כשתחבא ביער שהוא מקום מחבא ואותיות היע"ר לסימן נוטריקון היע"ר יסלק עין רע וא"ל אנן מזרעא דיוסף כו' הוא ממה שאמרו לא ימצא לנו ההר כלומר כי אף בהר שהוא מקום מגולה לא ימצא לנו עין רע להזיק דכתיב בן פורת גו'.

ונראה לבאר, דבאמת ל'עולי' עין, ישנם ב' פירושים, רש"י בברכות (כ, א) פירש: עולי עין - מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן. אולם בברכות (נה, ב) ובסוטה (לו, ב) ובב"מ (פד, ב) פירש: עלי עין עולי עין - שליטין על העין, ולא העין עולה בהן.

ויתכן שזו היתה המחלוקת בין יהושע בן נון שסבר שהמשמעות היא סילוק מן העין שלא תהא שולטת בהן, וזה חוב מוטל על זרעא דיוסף לסלק עצמו מן העין כדברי מהרש"א, ואילו תשובת בני מנשה היתה שפירשו שהמשמעות היא לשון שלטון, ואין להם להתיירא להיות בגלוי.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מקרא ותרגום - פרשת ויחי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 12, 2020 9:35 am

נ, טז וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר.

ופירש"י: אביך צוה - שינו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו.

ומקור הדברים ביבמות (סה, ב): וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. והנה בלשון הגמ' משמע שאין כאן אלא שינוי, ואולם בלשון המדרש רבה (ק, ח) איתא: ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה וגו', תני ר' שמעון בן גמליאל אומר גדול השלום שאף השבטים דברו דברים בדוים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים, הה"ד ויצוו אל יוסף לאמר וגו' והיכן צוה לא מצינו שצוה.

ונראה לפי מה שמצינו בפסחים (קיז, ב): חמשה דברים צוה כנען את בניו אהבו זה את זה, ואהבו את הגזל, ואהבו את הזמה, ושנאו את אדוניכם, ואל תדברו אמת. וברשב"ם שם: צוה כנען את בניו - כלומר מנהגן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן.

ויש לומר שאף כאן בעצם הנהגת יעקב אבינו עם בניו שבטי י'ה, שאמר להם הקבצו ושמעו בני יעקב וגו', יש בזה כמין צוואה והנהגה שיחיו באחדות, אלא שלא ציוה להם להדיא את הנוסח שאמרו ליוסף, ועל כן נחשב שאין כאן אלא שינוי מעט מן המשמעות הפשוטה, ודוק.

ושוב ראיתי בהנהגות ופסקים מהגרי"ח זוננפלד (הל' לשה"ר אות ד) וז"ל, ואולם זה שהוכיחו מהא דאמרו האחים ליוסף "אביך צוה", נראה דהתם לא הי' שקר גמור, שהרי יעקב אמר להם בתחילה "הקבצו ושמעו" וגו', ורמז להם שישתדלו להיות באחוה, והמה ידעו למה ירמזון דבריו, והלא בהא דכתיב "גור אריה יהודה מטרף בני עלית" פי' רש"י ממה שחשדתיך בטרוף טורף יוסף, וכנראה שהם הרגישו שהאב הזקן זי"ע ועכ"י נודע לו הכל.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים