מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ב' פברואר 17, 2020 8:04 pm

בספר נחמיה פ"ח מתוארת קריאת התורה של שבי ציון, שהייתה בסיס לכינון חיי התורה מחדש בארץ ישראל.
קריאה זו נעשתה בשני ימי ראש השנה. ביום הראשון קראו על ראש השנה בתורה, ועשאוהו בשמחה, וביום השני קראו על חג הסוכות, וגם אותו עשו, כשהגיע זמנו, בשמחה גדולה.

לא נזכר שקראו על יום כיפור, ולא נזכר שעשאוהו (כלומר, גם אם עדיין לא יכלו לעשות את עבודת היום בביהמ"ק, אבל היה צריך להזכיר לפחות שצמו בו).

מדוע?

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' פברואר 17, 2020 8:09 pm

למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 17, 2020 8:17 pm

מקדש מלך כתב:למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.


כמדומני שעמד על זה בדוה"ר

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ב' פברואר 17, 2020 8:22 pm

מקדש מלך כתב:למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.

אינני טוען שלא יכלו. אני רק אומר שגם אם יתברר שלא יכלו, עדיין היה לכאורה צריך להזכיר שצמו בו.

אני מבין שמה שנזכר שם הוא מצד החידוש שיש בכך שכעת כל העם שבים אל חיי תורה וקיום מצוות, מה שכנראה קצת נשכח מהם בגלות בבל, ולכן מוזר הדילוג על יו"כ.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' פברואר 18, 2020 9:09 am

עקביה כתב:
מקדש מלך כתב:למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.

אינני טוען שלא יכלו. אני רק אומר שגם אם יתברר שלא יכלו, עדיין היה לכאורה צריך להזכיר שצמו בו.

אני מבין שמה שנזכר שם הוא מצד החידוש שיש בכך שכעת כל העם שבים אל חיי תורה וקיום מצוות, מה שכנראה קצת נשכח מהם בגלות בבל, ולכן מוזר הדילוג על יו"כ.

החידוש הוא לא בכך ששבו לחיי תורה ומצוות שנשכח מהם בגלות בבל (ח"ו).
הרי מפורש בפסוק שלא עשו סוכות מיהושע בן נון (וכמובן שאינו כפשוטו וכו' ואכ"מ), ולא מגלות בבל.
היה חידוש אחד של קריאת התורה וכל התיאור המופיע שם, והיה חידוש של עשיית סוכה.
גלות בבל התטיינה בתורה ויראת שמים, והדבר מפורש הן בפשוטי הנביאים והן בדברי חז"ל.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' פברואר 18, 2020 9:11 am

בברכה המשולשת כתב:
מקדש מלך כתב:למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.


כמדומני שעמד על זה בדוה"ר

על מה הוא עמד, על אי הזכרת יום כיפור, או על החידוש של הסוכה (החידוש של סוכה כבר נידון מימות עולם, ובמה התייחד הדורות ראשונים?).

שבענו מטובך
הודעות: 1001
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ג' פברואר 18, 2020 9:15 am

במשך חכמה מובא (בערך כך), שכל זמן שהיתה נבואה בישראל, לא עשו עסק גדול מיוה"כ. צמו ולא הלכו לעבודה. עיקר מצות היום היתה על הכהן הגדול בלבד. ולפי שהיו נביאים מצויים, לא באו ההמונים לראות בעבודת הכהן הגדול, כיון שלא היה חידוש בעיניהם כל המדרגות הנעלות של הכה"ג. אבל משפסקו הנביאים, באו לראות בעבודת הכה"ג.

יתכן שבשביל זה לא הזכירו את יוה"כ בימי עזרא.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 18, 2020 9:30 am

מקדש מלך כתב:החידוש הוא לא בכך ששבו לחיי תורה ומצוות שנשכח מהם בגלות בבל (ח"ו).
הרי מפורש בפסוק שלא עשו סוכות מיהושע בן נון (וכמובן שאינו כפשוטו וכו' ואכ"מ), ולא מגלות בבל.
היה חידוש אחד של קריאת התורה וכל התיאור המופיע שם, והיה חידוש של עשיית סוכה.
גלות בבל התטיינה בתורה ויראת שמים, והדבר מפורש הן בפשוטי הנביאים והן בדברי חז"ל.

לא התכוונתי שנשכח מכל העם, אבל מרבים מהם כנראה שכן. הראשונים הבינו כך את הפסוקים האלה. ראה כוזרי ח"ג אות סג, שו"ת רשב"א החדשות סי' שסז ור"ן סנהדרין כא:

לכן זה עיקרו של החידוש הגדול שהיה שם.

מובן שעשו סוכות מימות יהושע בן נון, אבל שם היה משהו יוצא דופן בהתרגשות ובשמחה שליוותה את החג ומצוותיו.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 18, 2020 9:44 am

שבענו מטובך כתב:במשך חכמה מובא (בערך כך), שכל זמן שהיתה נבואה בישראל, לא עשו עסק גדול מיוה"כ. צמו ולא הלכו לעבודה. עיקר מצות היום היתה על הכהן הגדול בלבד. ולפי שהיו נביאים מצויים, לא באו ההמונים לראות בעבודת הכהן הגדול, כיון שלא היה חידוש בעיניהם כל המדרגות הנעלות של הכה"ג. אבל משפסקו הנביאים, באו לראות בעבודת הכה"ג.

יתכן שבשביל זה לא הזכירו את יוה"כ בימי עזרא.

היכן נמצא המשך חכמה?

אינני יודע האם ימי עזרא ונחמיה נחשבים לזמן בו נביאים מצויים. בסה"כ היה זה סוף עידן הנבואה. מה גם שמסתבר שעם חידוש העבודה, עבודת יוה"כ כן אמורה לעורר עניין גדול.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 18, 2020 10:02 am

שבענו מטובך כתב:במשך חכמה מובא (בערך כך), שכל זמן שהיתה נבואה בישראל, לא עשו עסק גדול מיוה"כ. צמו ולא הלכו לעבודה. עיקר מצות היום היתה על הכהן הגדול בלבד. ולפי שהיו נביאים מצויים, לא באו ההמונים לראות בעבודת הכהן הגדול, כיון שלא היה חידוש בעיניהם כל המדרגות הנעלות של הכה"ג. אבל משפסקו הנביאים, באו לראות בעבודת הכה"ג.

יתכן שבשביל זה לא הזכירו את יוה"כ בימי עזרא.


במשנה בר"ה (ד, ד) רואים לכאורה שהיה זמן שגם לא עשו עסק גדול מר"ה, אלא נהגו בו איסור מלאכה ותקיעת שופר (כלשון התורה). ולא כמו אצלנו יום שלם של תפילות מיוחדות וחיל ורעדה מאימת הדין וכיו"ב. כך משמע לכאורה בדברי המשנה "ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש". ומסביר רש"י (בגמ' ל, ב): נוהגים אותו היום קודש - בר"ה קאי, דמשחשכה לילי עשרים ותשעה נהגו בו קודש שמא יבואו עדים מחר ויקדשוהו ב"ד ונמצא שהלילה הזה ליל י"ט הוא, וכן למחר כל היום עד המנחה. ואם באו עדים קודם המנחה ב"ד מקדשים את החדש ונודע שיפה נהגו בו קודש. ואם מן המנחה ולמעלה באו, אע"פ שאין ב"ד מקבלין אותן לקדשו היום ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר, אעפ"כ גומרים אותו בקדושה ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום ויאמרו אשתקד נהגנו בו קודש חנם ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול".

כל הדיון הוא על איסור מלאכה, זה מה שיהיה חבל לעם. "נהגנו איסור מלאכה בחינם". ולא "היינו כל היום בבית הכנסת וחווינו יום שלם של אימת הדין לחינם".

וכמובן כ"ז עדיין צ"ב.

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מן הדרום » ג' פברואר 18, 2020 10:11 am

ר' נתן קמינצקי כותב [בספר שהוציאה משפחתו לכבודו, והמקור מגדולו של גדול] בם אביו, שנחמיה חשש שיקבלו את האיסור של יו"כ ולא את ההיתר לאכול בפקו"נ שהוא חידוש ולכן לא דיבר על זה ,וכך עשה ר' יעקב שבקשו ממנו לפרסם משהו אודות סיום הצום בטורונטו שלא פרסם כדי שלא יסתכן אחד מרבים יעו"ש

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 18, 2020 10:21 am

מן הדרום כתב:ר' נתן קמינצקי כותב [בספר שהוציאה משפחתו לכבודו, והמקור מגדולו של גדול] בם אביו, שנחמיה חשש שיקבלו את האיסור של יו"כ ולא את ההיתר לאכול בפקו"נ שהוא חידוש ולכן לא דיבר על זה ,

לא הבנתי. הרי חובת הצום ביו"כ כתובה כבר בתורה, אז ממה חשש נחמיה?

אולי תוכל להרחיב קצת?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 18, 2020 10:45 am

אם היתה נשאלת שאלה עניינית הייתי מנסה לענות. אבל האשכול הפך לבתי קרקסאות, אז אקבל שכר על הפרישה. וחבל שהתערבתי מעיקרא.

צעיר_התלמידים
הודעות: 398
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ג' פברואר 18, 2020 10:57 am

צופה_ומביט כתב:אם היתה נשאלת שאלה עניינית הייתי מנסה לענות. אבל האשכול הפך לבתי קרקסאות, אז אקבל שכר על הפרישה. וחבל שהתערבתי מעיקרא.

אני חשבתי על רעיון אחר
שהרי כידוע משפירש נחום איש גמזו/נחמיה העמסוני מלדרוש כל אתין שבתורה עד שבא ר ' עקיבא את לרבות תלמידי חכמים, לא היו יראים מהתלמידי חכמים שמהדור הקודם, וממילא היו חולקים על הדורות הקודמים, עד שבא ר"ע ולימד שאסור לחלוק וזה עצמו חידוש של בית דינו שחולק על הדורות הקודמים...

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' פברואר 18, 2020 11:07 am

צעיר_התלמידים כתב:
צופה_ומביט כתב:אם היתה נשאלת שאלה עניינית הייתי מנסה לענות. אבל האשכול הפך לבתי קרקסאות, אז אקבל שכר על הפרישה. וחבל שהתערבתי מעיקרא.

אני חשבתי על רעיון אחר
שהרי כידוע משפירש נחום איש גמזו/נחמיה העמסוני מלדרוש כל אתין שבתורה עד שבא ר ' עקיבא את לרבות תלמידי חכמים, לא היו יראים מהתלמידי חכמים שמהדור הקודם, וממילא היו חולקים על הדורות הקודמים, עד שבא ר"ע ולימד שאסור לחלוק וזה עצמו חידוש של בית דינו שחולק על הדורות הקודמים...

וזו דוגמא נפלאה ל'גלגל החוזר' בעייתי במיוחד...

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' פברואר 18, 2020 11:24 am

עקביה כתב:
צופה_ומביט כתב:אם היתה נשאלת שאלה עניינית הייתי מנסה לענות. אבל האשכול הפך לבתי קרקסאות, אז אקבל שכר על הפרישה. וחבל שהתערבתי מעיקרא.

למה השאלה שלי איננה עניינית?

כמובן שהתלונה היא עלי ולא עליך.
בכל מקרה, לא היתה לי כוונה לפגוע אישית באף אחד, ואם מישהו נפגע אני מתנצל (ואם הכוונה שאני שוטה כה מופלג עד שאין צורך להתייחס לדבריי ואין כאן עניין של פגיעה, הרי זה מצוין מבחינתי).

ואחזור שוב וכעת ענינית. החיטוט בכל המקורות שמראים תמונה של חדשנות הוא נכון בתור משהו זניח לחלוטין.
בפועל רואים בכל דף ודף שבתלמוד שהמצוות נשמרו בקבלה, וגם הידע התורני. וגם הראשונים כותבים את מפורשות. וכאן לא צריך לציין מראי מקומות. כל התורה שעל פה מראה זאת. ולכן התירוץ שדברים השתנו אינו יכול להגיע כברירת מחדל לכל שאלה אפשרית. ומי שעושה את חולק ביודעין על כל המסורת כולה, שהרי מעולם אף ספר ומחבר לא נוקט בשיטה כאת על כל שאלה, והדיון העדין הזה נשמר למקרים בעייתים במיוחד.
כשגם שם, לא מדובר במחלוקת ביודעין על כל הדורות, אלא (מן הסתם) במקרה שאכן לא היתה בו מסורת ברורה. אף פעם לא כתוב שממשה רבינו ועד רבי עקיבא היה כך עד שהוא בא ושינה, מדברים על דור שלפניו שהוא חלק עליהם.
וברור שחלק המרכזי בשיקול הדעת החופשי של בתי הדין, הוא המסורת שקיבלו.

כשיום כיפור הופך למשחק ילדים, וזאת בלי שום סיבה נראית לעין, אין דבר אחרת להגיב מאשר התלוצצות.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 2:31 pm


מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' פברואר 18, 2020 3:52 pm

עקביה כתב:
מקדש מלך כתב:החידוש הוא לא בכך ששבו לחיי תורה ומצוות שנשכח מהם בגלות בבל (ח"ו).
הרי מפורש בפסוק שלא עשו סוכות מיהושע בן נון (וכמובן שאינו כפשוטו וכו' ואכ"מ), ולא מגלות בבל.
היה חידוש אחד של קריאת התורה וכל התיאור המופיע שם, והיה חידוש של עשיית סוכה.
גלות בבל התטיינה בתורה ויראת שמים, והדבר מפורש הן בפשוטי הנביאים והן בדברי חז"ל.

לא התכוונתי שנשכח מכל העם, אבל מרבים מהם כנראה שכן. הראשונים הבינו כך את הפסוקים האלה. ראה כוזרי ח"ג אות סג, שו"ת רשב"א החדשות סי' שסז ור"ן סנהדרין כא:

לכן זה עיקרו של החידוש הגדול שהיה שם.

מובן שעשו סוכות מימות יהושע בן נון, אבל שם היה משהו יוצא דופן בהתרגשות ובשמחה שליוותה את החג ומצוותיו.

כעת עיינתי במראי מקומות שציינת
בשו"ת הרשב"א מצאתי לפו"ר להיפך
ובימי עזרא כשעלו מקצת השבי מבבל, נשארו שם כל החכמים והטובים שבעם וכמו שאמרו175 לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסלת נקיה. גם בני לוי שהיו מורים את התורה, נאמרו176 עליהם יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לא עלה אחד מהם מתחלה, כאמרו177 ובני178 לוי לא מצאתי שם, ועזרא קדש עצמו ללמדם התורה ופירושה, אף על פי שהיו שם גם חכמים אחרים וגם נביאים, כמו שתמצא שם בספר עזרא שחגי זכריה נבאו להם ועל פיהם יסדו את הבית ונזדרזו ושכללוה כאמרו179 ואתנבי חגי נביאה וזכריה בן עדוא נביאה על יהודאי, ועם כל זה לא הכין לבבו אחד מהם להרגילם וללמדם ולדרוש להם כעזרא, ומפיו למדוה שהיה להם למורה ומרגיל ודורש להם עד שלא נשתכח מהם דקדוק מדקדוקי התורה, כאמרו180 כי עזרא הכין לבבו לדרוש בתורת אלהים וכו'. ומפני שהיה הוא סבה לבל תשכח מן העולם ולולי הוא היתה התורה משתנית181 לפי מעוט יודעיה ומלמדיה ודורשיה, אמר שהיתה שם שכחה והוא יסדה, והוא אמרו ויסדה שעשה לה יסודות כדי שלא תשתכח.


וכן בכוזרי לא ראיתי מאומה ששכחו המצוות בגלות בבל.
וכן לא כתב מדברי עזרא ונחמיה אלא המפורסם בהמון. והיה יום עשות הסוכה יום מפורסם, במה שחרדו העם ועלו להרים בעבור עלי זית ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות. ומה שאמר: וימצאו כתוב, ר"ל ששמעו עם הארץ וההמון וחרדו לעשות הסוכות, אבל היחידים לא אבדה מהם מצוה קלה כל שכן גדולה, וכוון הכותב להגדיל ענין היום ההוא, כאשר כוון ביום שגרשו העמוניות והמואביות מפני שהיה יום מעשה גדול לגרש העם את נשיהם, אמות בניהם והוא דבר קשה עד מאד, ואינני סבור שאומה מן האומות תקבל כעבודה הזאת לאלהיה, זולתי הסגולה הזאת. ועל פרסום המעמד הזה אמר וימצאו כתוב, ר"ל כי כאשר הגיע הקורא אל עם הארץ אל לא יבא עמוני ומואבי חרדו העם והיתה חרדה גדולה ביום ההוא.


ואמנם בר"ן כתוב כדבריך
הלא תראה בימי עזרא שנשתכחה מהם התורה ואפילו המצות המפורסמות כסוכה כשקראו להם המצו' היתה להם בחדוש גדול


אך הדבר צ"ע, שהרי הנביא מעיד שלא עשו סוכות כבר מימי יהושע בן נון, ולא רק בבבל כששכחו התורה.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צולניק » ג' פברואר 18, 2020 4:08 pm

מקדש מלך כתב:אך הדבר צ"ע, שהרי הנביא מעיד שלא עשו סוכות כבר מימי יהושע בן נון, ולא רק בבבל כששכחו התורה.


כבר אמרו בגמרא (ערכין לב ע"א) 'אפשר בא דוד ולא עשו סוכות, בא שלמה ולא עשו סוכות עד שבא עזרא' וכו'.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 18, 2020 5:49 pm

מקדש מלך כתב:כעת עיינתי במראי מקומות שציינת
בשו"ת הרשב"א מצאתי לפו"ר להיפך

התכוונתי לרשב"א בהמשך:
שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) סימן שסז
עוד הכתוב בספר עזרא204 ביום ההוא נקרא בספר205 באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם כי לא קדמו ישראל206 בלחם ובמים וגו' ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל. גם שם כתוב207 וימצא208 כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי אשר209 ישמיעו ויעבירו קול גדול210 בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההרה211 והביאו עלי זית וגו'. הנה שפשוטי הכתובים האלה מורים שלא ידעו מצות הסכה ולא מניעת עמוני ומואבי. ואין הדבר כן, רק מן הידוע כי אי אפשר לעם אחד להיות כלו הולך על דרך התורה בעשיית כל המצות ובמניעת כל מה שבאה עליו האזהרה בתורה עד שלא ימצא בהם יוצא מגדר התורה, אלא יש עובר מדעת אנסתו תאותו, ויש שוגג לא ידע ולא התבונן, וכל שכן עם שגלו ונתפזרו אנה ואנה בגלותם ומצאו מן הצרות מה שמצאו. וכשמעם את דברי התורה, יזכור מה212 שלא זכר וישוב, ומי שעבר מדעת יתן על לבו ויתחרט, ועל כן באה האזהרה בתורה213 להקהיל את העם האנשים והנשים והטף בשנת השמטה ולקרא באזניהם את דברי התורה, ונתנה בו התורה טעם למען ישמעו ויראו. וכן כשקרא להם עזרא בספר התורה ראו מה שנצטווה, ומי שלא שמע התבונן, ומי שידע ועבר מדעתו, חרדו כלם חרדה גדולה על זאת כששמעו את דברי התורה, מדרכם214 והוציא מי שהושיב הנשים הנכריות והבדילו מי שנתערב בהם מן העמונים ומן המואבים, וכן בעשיית הסוכה. ואף בימי הנביאים לא היו כלם עושים סכות, או שלא היתה להם הכנה, או שעברו מקצתם, ועתה עשו כלם לא יצא מן הגדר הזה אחד מהם, והוא אמרו215 ויעש כל קהל216 השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי יהושוע217 בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד. ומן הידוע כי בימי יהושוע ודוד ושלמה עשו סכות בני ישראל, אלא שלא עשו כלם ככה כמו שאמרתי.


הכוזרי מנגיד בין ההמון לבין היחידים. משמע מדבריו שבהמון שלטה איזו שכחה.

הר"ן למד את דבריו מהמילים:
נחמיה פרק ח, יד
וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה

ולא מ
נחמיה פרק ח, יז
כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' פברואר 18, 2020 5:59 pm

מקדש מלך כתב:
עקביה כתב:
מקדש מלך כתב:החידוש הוא לא בכך ששבו לחיי תורה ומצוות שנשכח מהם בגלות בבל (ח"ו).
הרי מפורש בפסוק שלא עשו סוכות מיהושע בן נון (וכמובן שאינו כפשוטו וכו' ואכ"מ), ולא מגלות בבל.
היה חידוש אחד של קריאת התורה וכל התיאור המופיע שם, והיה חידוש של עשיית סוכה.
גלות בבל התטיינה בתורה ויראת שמים, והדבר מפורש הן בפשוטי הנביאים והן בדברי חז"ל.

לא התכוונתי שנשכח מכל העם, אבל מרבים מהם כנראה שכן. הראשונים הבינו כך את הפסוקים האלה. ראה כוזרי ח"ג אות סג, שו"ת רשב"א החדשות סי' שסז ור"ן סנהדרין כא:

לכן זה עיקרו של החידוש הגדול שהיה שם.

מובן שעשו סוכות מימות יהושע בן נון, אבל שם היה משהו יוצא דופן בהתרגשות ובשמחה שליוותה את החג ומצוותיו.

כעת עיינתי במראי מקומות שציינת

ואמנם בר"ן כתוב כדבריך
הלא תראה בימי עזרא שנשתכחה מהם התורה ואפילו המצות המפורסמות כסוכה כשקראו להם המצו' היתה להם בחדוש גדול


וכ"כ הנצי"ב ב'העמק-דבר' דברים לב, לו:
כי יראה כי אזלת יד. זהו טעם על מה הוא קרוב יום אידם, וכי נתמלא סאת ישראל במשך קצר הלז, ע"ז נתן טעם שבישראל אזלת יד, הלך הכח להחזיק צורת היהדות, שהרי נשכח בשבעים שנה אלו מהמון עם ישראל אפילו המבואר בתורה שבכתב, כמבואר בס' עזרא ונחמיה, ולולי שנגאלו ונכנסו לא"י ואנשי כנסת הגדולה הגדילו תורה בישראל, לא נשאר ח"ו שורש מעיקר דת יהודית.

וכעין זה כתב ר' יעקב קמינצקי בכמה מקומות, ויש כאן בנותן טעם לצטט חלק מדבריו הנפלאים ב'אמת ליעקב' על ספר חגי (ב, ט) בעניין זה:
כך בבבל היתה סכנה שילכו ויטמעו בין הגוים ע"י נישואי תערובת והתבוללות. נתאר כיצד היה נראה יהודי בזמן גלות בבל - אינו הולך לביהכנ"ס ומתפלל כי עדיין לא תקנו אנשי כנסת הגדולה שהיו בתחלת בית שני את כל התפלות כדאיתא בברכות ל"ג ע"א: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות. הברכה היחידה שנשמע שם ה' על שפתיו היא ברכת המזון. בשבת יכול היהודי הזה לפתוח את חנותו ולמכור במזומנים כי עדיין לא גזרו על מוקצה ושאר שבותים של מקח וממכר - הרי רק בזמן נחמיה בן חכליה גזרו איסור מוקצה על כלים (שבת קכ"ג ע"ב) ועל שבות של מקח וממכר (רש"י ביצה כ"ז ע"ב) - העיקר שלא יכתוב אם קונים בהקפה כי זוהי מלאכה דאורייתא. והגרוע מכל, שהוא חי (שלא בפרהסיא - כדי שקנאים לא יפגעו בו) עם נכריה, וממילא ילדיו אינם יהודים, שהרי אם האיסור של "לא תתחתן" הוא בגירותן (עי' יבמות ע"ו ע"א), נמצא שבגויותן אין כלל איסור, ואם האיסור הוא בגויותן הרי נפסק ברמב"ם איסו"ב פי"ב ה"ב: לא אסרה תורה אלא דרך חתנות, אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד"ס גזירה שמא יבא להתחתן, ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה, ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית וכל חיובין אלו מדבריהן, עכ"ל. והרי כל הגזירות של נשג"ז נגזרו ע"י בי"ד של חשמונאים באמצע בית שני, ורק לכהן יש איסור דאורייתא לבא על גויה משום איסור זונה (ע"ז ל"ו ע"א). ובזמן ב"ש וב"ה שהיו בפני הבית מאה שנה (שבת ט"ו ע"א) הוסיפו למיגדר כנגד נישואי תערובת כדאיתא בשבת (שם י"ז ע"ב): אמר באלי אמר אבימי סנוותאה פתן ושמנן ויינן כולן משמונה עשר דבר, עיי"ש - הרי אם הגויה לא תוכל לאפות לו חלות בשבת מפני שגזרו משום פתן, איך יוכל להחזיק קשר עמה.
כדי לתקן מצב מסוכן זה היה צורך בגאולה למחצה, שיחזרו לארץ ישראל ויבנו כעין בית המקדש, שאף אם אמנם היה חסר את העיקר, את השכינה, מכל מקום הרי חזרה לשכת הגזית להשכין בתוכה סנהדרין שיתקיים בהם "כי מציון תצא תורה". וכנסו כל חכמי ישראל, מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים (מגילה י"ז ע"ב), ולא נסתפקו בסנהדרין רגילה של ע"א זקנים, ועשו מהפכה בכל היהדות כשמבטם הוא על סייגים שישמרו על עם ישראל במצב של גלות כשיחיו בין הגויים. וכן כל התקנות של שאר החכמים היו הכנות שהכינו את עם ישראל שיוכלו לעבור את תקופת הגלות הארוכה, שהרי ידעו מספר דניאל שיצטרכו לעבור ד' מלכויות, והרביעית נוראה מכולן, עד שיבוא המשיח.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 18, 2020 6:37 pm

מקדש מלך כתב:
בברכה המשולשת כתב:
מקדש מלך כתב:למה לא יכלו לעשות את העבודות? הקריאה הזו היתה לאחר השלמת הבנין.

ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.


כמדומני שעמד על זה בדוה"ר

על מה הוא עמד, על אי הזכרת יום כיפור, או על החידוש של הסוכה (החידוש של סוכה כבר נידון מימות עולם, ובמה התייחד הדורות ראשונים?).


על עניין יו"כ

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' פברואר 18, 2020 7:10 pm

[/quote]
וכעין זה כתב ר' יעקב קמינצקי בכמה מקומות, ויש כאן בנותן טעם לצטט חלק מדבריו הנפלאים ב'אמת ליעקב' על ספר חגי (ב, ט) בעניין זה:
[quote]

הקדימו החתם סופר בדרשות בהרחבת דברים נפלאים ביותר, בדבריו ביאר גם את החידוש שבמצות סוכה עיי"ש ותמצאו רוב נחת.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 18, 2020 8:31 pm

מעודי תמהתי איך אפשר להבין את הפסוקים בנחמיה כאומרים ששכחו סוכות.

הרי ביום א' קרא עזרא לעם את דברי התורה מהבוקר עד מחצית היום.

ומי שקורא את כל התיאור הכתוב שם, הפשטות היא שהוא קרא להם את התורה כולה, או עכ"פ כמה שהספיקו, [והעם בכו בשומעם את דברי התורה כי כל מצוה נוספת ששמעו בקריאה היתה תוכחה עבורם = עוד דבר שהם לא מקיימים. זה נעשה אצלם כעין וידוי אחד גדול "על חטא שחטאתי ב...". ולא ידעתי מהיכן לקח מי שפירש שקראו שם רק את פרשת ראש השנה, ומה בכי נגרם מפרשה קטנה זו. ועכ"פ לגבי הבכי יש לדחוק שכחלק מה"שום שכל ויבינו במקרא" לימדו אותם שזהו יום הדין, ואכמ"ל. פעם שמעתי גם כי "מפורש" זה תרגום ואונקלוס מתרגם שם "יום יבבא". עכ"פ איני יודע רמז לפירוש זה בכתובים ומה הדוחק לפרש כן].

ואותה קריאה כבר נעשתה באופן של קריאת "מפורש" והתבוננות ולימוד "ושום שכל, ויבינו במקרא".

ובכל קריאה זו, והתבוננות זו, לא "מצאו" בתורה מצות סוכה וחג סוכות?

כלומר, אם שכחו סוכות בגלות בבל וכעת מצאו סוכות בתורה - זה היה אמור להיות כבר ביום הראשון!!

ומה עשו ביום השני? לשם מה התכנסו שוב?

אולי נאמר שביום הראשון לא הספיקו לקרוא הכל, אפילו לא עד סוף פרשת אמור (ששם כתוב סוכות), ולכן ביום השני התכנסו להמשיך הלאה?

הבה נקשיב לפסוק, ונראה אם זה מה שהוא אומר:

"וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה".

רק ראשי האבות והכוהנים והלויים - שביום א' מוזכרים כאלה שמסבירים לעם את דברי התורה, כלומר הם התלמידי חכמים - רק הם מתכנסים ביום השני. ועבור מה? כדי לקרוא? לא. כדי להבין? לא. אלא כדי "להשכיל אל דברי התורה". דבר שראשיתו בקיום ישיבה/דיון/התייעצות עם עזרא הסופר (זה פשר ו' ההוספה של "ולהשכיל אל", ודוק).

זה ממש מפורש בפסוקים.

אותה תורה שכבר קראו אתמול - ולא רק קראו, אלא גם פירשו והבינו - כעת התכנסו גדולי וחכמי הדור ההוא כדי לעיין עיון עמוק באותם דברי תורה ידועים. להשכיל אל דברי התורה.

ואז - לאחר העיון העמוק של תלמידי החכמים הגדולים - "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי".

רק עכשיו מצאו את המצוה הזו כתובה בתורה?

איך אפשר להבין סתירה מפורשת כזו?

רק כפי שאמרו חז"ל. שהם חידשו דין בפירוש התורה לאחר עיון עמוק.

(והפסוק מדגיש שזה "כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה" לכאורה כדי לומר לך שהחידוש שדנו אינו "תקנה דרבנן" אלא כך דרשו והבינו בעומק עיונם בפירוש התורה. וראה בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ. יל"ע בשורש השני בסהמ"צ ובשאר ראשונים, האם דינים אלו שדנו מדעתם או בדרשה בפירוש התורה - ולא כאסמכתא מהכתוב לדין מקובל בידם - נחשבים דאורייתא או דרבנן. אם דאורייתא - ויש סוברים כך, ואכמ"ל - עוד יותר מובנת הדגשת הפסוק. שמה שדרשו אז עזרא וחכמי ישראל הוא ממש "כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה". אגב, הביטוי "על פי ה' ביד משה" נדרש בחז"ל על מה שיעשה משה מדעתו, שהקב"ה מאשר מראש, ואומר לישראל שמה שתגזור דעת משה הוא דבר ה').


ולמעשה גם מהפסוק הזה בעצמו ("וימצאו כתוב") מוכח שאין כוונתו שלפני כן היתה שכחה. הרי הפסוק אומר שרק את מצות סוכה מצאו, אבל זה שיש "חג" בחודש השביעי - ידעו כבר. הפסוק אפילו לא אומר מהו החג ובאיזה תאריך בחודש השביעי, כי זה ידוע ופשוט ואת זה לא הוצרכו למצוא. נו, איך כתוב ה"חג" הזה בתורה ומה זכרו ממנו בכלל אם לא שהוא "חג סוכות"? אז איך יתכן שאת החג זכרו ואת הסוכה שכחו?

מכל זה מוכח בבירור לענ"ד, וזה פסוקים מפורשים למי שקורא אותם, שדברי חז"ל נכוחים בפירוש פרשה זו: חכמי ישראל אז עיינו בתורה היטב ודנו וחידשו חידוש בדיני סוכה.

ולא זכיתי להבין את המתקשים משם, ונלחצים ממה שכביכול כתובה שם שכחת התורה בגלות בבל.


וגם איני מבין לאידך גיסא. אם יש משם כזו קושיה - איני מבין את התירוץ. מי שסובר איכשהו שהפרשה הזו מראה שהיתה שכחת התורה, ולכן "מצאו" - אם נניח שיש משם קושיה - אזי התירוץ שמדובר בהמון העם לא מתאים, כי "וימצאו כתוב" נאמר שם על "רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר", שהם תלמידי החכמים כמפורש שם בפסוקים לעיל, ועזרא עצמו בוודאי.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ד' פברואר 19, 2020 12:17 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' פברואר 18, 2020 9:43 pm

צופה_ומביט כתב:הרי ביום א' קרא עזרא לעם את דברי התורה מהבוקר עד מחצית היום.

והפשטות היא שהוא קרא להם את התורה כולה, או עכ"פ כמה שהספיקו, [והעם בכו בשומעם את דברי התורה כי כל מצוה נוספת ששמעו בקריאה היתה תוכחה עבורם = עוד דבר שהם לא מקיימים. זה נעשה אצלם כעין וידוי אחד גדול "על חטא שחטאתי ב...". ולא ידעתי מהיכן לקח מי שפירש שקראו שם רק את פרשת ראש השנה, ומה בכי נגרם מפרשה קטנה זו. ועכ"פ לגבי הבכי יש לדחוק שכחלק מה"שום שכל ויבינו במקרא" לימדו אותם שזהו יום הדין, ואכמ"ל. פעם שמעתי גם כי "מפורש" זה תרגום ואונקלוס מתרגם שם "יום יבבא". עכ"פ איני יודע רמז לפירוש זה בכתובים ומה הדוחק לפרש כן].

פירוש נפלא ביותר. יישר כוח!

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 19, 2020 12:38 pm

צופה_ומביט כתב:ביום א' קרא עזרא לעם את דברי התורה מהבוקר עד מחצית היום.

ומי שקורא את כל התיאור הכתוב שם, הפשטות היא שהוא קרא להם את התורה כולה, או עכ"פ כמה שהספיקו.

והעם בכו בשומעם את דברי התורה כי כל מצוה נוספת ששמעו בקריאה היתה תוכחה עבורם = עוד דבר שהם לא מקיימים. זה נעשה אצלם כעין וידוי אחד גדול "על חטא שחטאתי ב...".


(עקב התכתבות באישי) אוסיף לדברים הנ"ל, ובזה יש ליישב גם את השאלה של פתיחת האשכול (לאן נעלם יוכ"פ מהפרק הזה):

יום א' של ר"ה שם היה מעמד של קבלת עול מלכות שמים, של חזרה בתשובה, של החזרת עטרה ליושנה מבחינה דתית. מה יותר נכון לעשות במעמד כזה מאשר להיקהל כולם ולקרוא ברבים את דברי אלוקינו אבינו בוראנו מה הוא שואל מאיתנו, במילותיו שלו (+הסבר), ולקבל עלינו את הדברים.

ופשוט שלכזה מעמד יש שתי תגובות אפשריות. יש מי שתופס זאת כחרטה ווידוי על העבר - ובוכה, ויש מי שתופס זאת כ"מאי דהוה הוה מכאן ולהלן חושבנא" - ושמח. ועזרא כיוון אותם מיד לתגובה השניה, כמפורש שם בהדגשה ובהרחבה.

וכזה הוא (או עכ"פ אמור להיות) ראש השנה שלנו עד היום, (וכפי שכבר האריכו בזה ראשונים ואחרונים. ציינתי כמה מ"מ כאן) - לעומת ולהבדיל מיוכ"פ, שהוא להדיא בתורה יום של עינוי נפש ווידוי.


ואולי זו הסיבה להשמטת יוכ"פ בפרק בנחמיה שם. כי התיאור של סוכות שקיימו את מצוות אלוקינו בשמחה וכו' שמרחיב בו הפרק, תואם את מה שאמר וכיוון עזרא בר"ה, שהוא היה העיקר אז, (וכפי שמרחיבים בזה הפסוקים שם על ר"ה כמה וכמה פעמים), לא חרטה על העבר שתשבור אותם אלא קבלה חזקה בשמחה לעתיד ומכאן ולהבא חושבנא. כי זה היה עיקר דרך התשובה שהבין עזרא (ברוחב דעתו או ברוה"ק) שבאמת תועיל אז לעם במצבו. לכן גם יש הרחבה כזו בתיאור של סוכות ובאיזו שמחה עצומה נעשה. אבל יוכ"פ הוא צום ותשובה של חרטה ווידוי. אז ודאי שעשו אותו, אבל הוא לא הוזכר בפרק כי הפרק עוסק דיקא בתשובה של קבלה לעתיד שעשו אז.

וזה כי (כאמור) הפרק אינו יומן כרונולוגי של מה עשו יום אחר יום. אלא הוא בא לתאר את תנועת התשובה שהיתה אז אצלם. וחשוב לפרק להדגיש איזה סוג תשובה זה היה. לכן הפרק מתאר את הדברים הבולטים שממחישים תנועה זו. ומדגיש בהרחבה את תגובת עזרא לבכי של ר"ה - ואיך הבינו העם את מה שאמרו להם והלכו לבתיהם לעשות שמחה גדולה, ולאחר מכן מדגיש את השמחה הגדולה שעשו בה את חג הסוכות.

לכן לא מוזכר שם יוכ"פ. כך י"ל.

ואם כנים הדברים נמצא שדרך שאלה יפה זו של הרב עקביה בראש האשכול - זכינו לאור חדש של מהות הפרק הזה כולו מה בא ללמדנו.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' פברואר 21, 2020 2:12 pm

מה שכתבתי לעיל בשם חז"ל שחידשו אז דין בסוכה, כך היה בזכרוני אבל נשאלתי ובדקתי ואני רוצה לתקן שאי"ז מפורש בחז"ל, אלא אלו דברי המלבי"ם שם על פי חז"ל, וז"ל:

זה דבר זר מאד שישראל לא עשו סכות מימי יהושע ועד עתה כמ"ש לקמן כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן, וכמו שהתפלאו ע"ז בערכין (דף ל"ב). ונראה לפמ"ש הרמ"א בא"ח סי' תרל"ז שאין לעשות סוכה ברה"ר, א"כ כיון דקיי"ל שירושלים לא נתחלקה לשבטים, לא נמצא שם רה"י כמו דאין משכירים בתים בירושלים מפני שאינו שלהם, א"כ לא יכלו לעשות שם סוכה, ובאשר בימי עזרא קנו שנית את א"י בחזקה וקדשוה התנו הב"ד שיעשו סכות בירושלים ובשאר רה"ר, וכמ"ש בתוספתא (דב"ק פ"ו) שתנאי ב"ד שיהיו מסככים ברה"ר, ור"ל שזה התנו ב"ד של עזרא באותו זמן שאל"כ לא היו יכולים לעשות סכות בירושלים, ומבואר בפי' שעשאום בחצרות בית האלהים וברחוב שער המים שהוא רה"ר, ממש, והתוספתא מדברת בא"י ששם היה תנאי ב"ד של עזרא בעת שקדשו את הארץ, אבל בחו"ל לא הותנה, בפרט במקום עכו"ם. וכמו שחקר בזה במג"א שם, והנה גם יהושע היה יכול לתקן תקנה זו בעת שקדש את הארץ בפעם הראשון שאז היה ביד ב"ד להנחיל את הארץ ע"מ כן שמקום הסוכה תהיה רה"י תמיד, ויהושע לא עשה כן ומימיו עד עזרא לא עשו כן בני ישראל היינו לא ישבו בסוכה הנעשית ברה"ר, וכן בימי דוד ושלמה לא נעשו סוכות בירושלים מטעם הנ"ל מפני שלא נתחלקה לשבטים, ומ"ש ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם, שיודיעו גם ביתר ערים יוכלו לעשות סכות ברה"ר, ובזה נבין מ"ש בערכין שם שמ"ש כי לא נעשה כן מימי יהושע בן נון היינו שעזרא קדש את הארץ פעם שניה, ואיך נוציא זה מהלשון כי לא עשו מימי יהושע כן?, רק שמזה בעצמו מבואר שעזרא קדש את הארץ מחדש והיה כח בידו להתנות תנאים כמו בימי יהושע, ומזה מוכיח בגמרא שם דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל.

עכ"ל.

ולפי דבריו שהיה אז תנאי בי"ד של עזרא מה מאד מדויק מה שכתבתי לעיל שו' ההוספה בפסוק "ולהשכיל" מראה שהכינוס ביום ב' היה עבור א. להתאסף אל עזרא (כלומר עזרא תיקן אז משהו), ב. להשכיל אל דברי התורה. ולהמלבי"ם חושבני שזה מתאים כו"פ.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' יוני 03, 2020 7:24 pm

עקביה כתב:
מן הדרום כתב:ר' נתן קמינצקי כותב [בספר שהוציאה משפחתו לכבודו, והמקור מגדולו של גדול] בם אביו, שנחמיה חשש שיקבלו את האיסור של יו"כ ולא את ההיתר לאכול בפקו"נ שהוא חידוש ולכן לא דיבר על זה ,

לא הבנתי. הרי חובת הצום ביו"כ כתובה כבר בתורה, אז ממה חשש נחמיה?

אולי תוכל להרחיב קצת?

הנה.
הרב קמנצקי יום הכיפורים.PDF
(577.75 KiB) הורד 174 פעמים

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עקביה » ד' יוני 03, 2020 8:56 pm

ארי שבחבורה כתב:הנה.
הרב קמנצקי יום הכיפורים.PDF

ייש"כ!

קצת מוזר.

מה שכתב שם שאם יש יהודי החייב לאכול, אבל אינו מסכים אא"כ יאכלו אתו מנין כדי שיוכל לזמן בשם, חייבים כולם לאכול אתו, הוא חידוש גדול ואינו מסתבר. גם אינו דומה למקרה של הגרי"ס בימי החולירע.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 10, 2020 2:55 pm

ראיתי שכבר נזכר ברמז בדברי הרב 'ארי שבחבורה', ולענ"ד זה דבר נפלא מתורת הגר"א, ואציג את הדברים כפי שזכיתי לרושמם היום.

כט, א וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ... י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם.

ובתרגומים: יום יבבא.

יעויין בחומש הגר"א דברים נפלאים בהסבר הכתובים בנחמיה (ח, ח-יב): וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא: וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־ הוּא֙ לַד' אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה: וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ד' הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם: וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ: וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם.

וצ"ב למה מתחילה העם בכו כאשר שמעו את דברי התורה, ומהי אותה הבנה ש'הבינו בדברים אשר הודיעו להם' שפסקו מלבכות ועוד הרבו שמחה גדולה.

וביאר הגר"א ע"פ מה דאיתא במגילה (ג, א) על לשון הפסוק 'ויקראו בספר תורת האלקים מפורש' – מפורש זה תרגום, והנה המאורע דנחמיה היה בראש השנה כדכתיב שם פס' ב ביום אחד לחודש השביעי, ובודאי קראו בענינא דיומא, וכאשר תרגמו 'יום תרועה – יום יבבא' התחילו כל העם לבכות, וע"ז הלוים המבינים את העם פירשו להם את כוונת התורה דקאי על השופר, ואז פסקו מלבכות ועוד שמחו, כי הבינו עתה בדברים מה שלא הבינו מתחילה.

ויש להטעים בזה עוד, שתקיעת השופר היא סיבה לשמחה, כמו שמובא על רבינו הגר"א בתוספת מעשה רב אות נח:
אדמו"ר שמח למאוד בעת תקיעת שופר, כי כן אמר שצריך להיות ברוב שמחה וחדוה כדוגמת המגדינה שממליכים מלך ומעטרים אותו כן אנחנו בתקיעת שופר ממליכים להקב"ה בכל עולמות שאנחנו עמו.


ועוד נראה לבאר באופ"א הכתובים הללו, בהקדם לשון רבינו יונה בשערי תשובה (שער ב פיסקא יג):
בעת אשר יהגה האדם בתורת ה' ויקרא בדברי הנביאים והכתובים, ויבין בנועם המוסרים, ויראה האזהרות והעונשים, יחרד לדברים ויכין לבו להיטיב דרכיו ומעלליו, ויתרצה אל השם, כענין שנאמר ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, וכן כתוב בענין יאשיהו ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו, ובענין עזרא נאמר כי בוכים כל העם בשמעם את דברי התורה.

ומבואר שע"י שחרדים אל דברי ד' בעת קריאת תורת ד' ומכינים לבם להיטיב הדרכים והמעשים, אזי מתרצים אל ה', ולכן דווקא "כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם", לכן עשו שמחה גדולה שהלויים הודיעו אותם שבכך שבכו וקבלו על עצמם להיטיב הדרכים ולפרוש מן הנשים הנכריות כבר נתרצו אל ד'.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 29, 2020 5:59 pm

עקביה כתב:
שבענו מטובך כתב:במשך חכמה מובא (בערך כך), שכל זמן שהיתה נבואה בישראל, לא עשו עסק גדול מיוה"כ. צמו ולא הלכו לעבודה. עיקר מצות היום היתה על הכהן הגדול בלבד. ולפי שהיו נביאים מצויים, לא באו ההמונים לראות בעבודת הכהן הגדול, כיון שלא היה חידוש בעיניהם כל המדרגות הנעלות של הכה"ג. אבל משפסקו הנביאים, באו לראות בעבודת הכה"ג.

יתכן שבשביל זה לא הזכירו את יוה"כ בימי עזרא.

היכן נמצא המשך חכמה?

אינני יודע האם ימי עזרא ונחמיה נחשבים לזמן בו נביאים מצויים. בסה"כ היה זה סוף עידן הנבואה. מה גם שמסתבר שעם חידוש העבודה, עבודת יוה"כ כן אמורה לעורר עניין גדול.

מש"ח פרשת אחרי
הנה בנביאים לא נזכר יוהכ"פ, מפני כי לא היה בזה הרגש לאומי, כי כולם היו במושבותם, ותענית יום אחד בשנה אינו פלא, ועבודת היום היה עושה כה"ג לבדו במקדש, והוא מצוה פרטיית ככל המצות, לא כן פסח, שכל ישראל באו ממקומם והקריבו אלפי רבבות פסחים לבד בזמן בית שני, שהיו רעבים לדבר ד', זו נבואה, שפסקה מישראל, ורק בעבודת כה"ג לפני ולפנים זכו להשגה קרובה לנבואה, כמו שאמרו בסוטה דף ל"ב ביונתן כ"ג ובשמעון הצדיק, ובפ"ק דברכות בר' ישמעאל ב"א, כשנכנס להקטיר קטרת לפני ולפנים, לכן באו מכל מקום הגדולים לראות פני כה"ג ולשמוע דבר ד' זו נבואה. וזה אמת וצדק.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אפריל 10, 2021 10:47 pm

ארי שבחבורה כתב:
צופה_ומביט כתב:הרי ביום א' קרא עזרא לעם את דברי התורה מהבוקר עד מחצית היום.

והפשטות היא שהוא קרא להם את התורה כולה, או עכ"פ כמה שהספיקו, [והעם בכו בשומעם את דברי התורה כי כל מצוה נוספת ששמעו בקריאה היתה תוכחה עבורם = עוד דבר שהם לא מקיימים. זה נעשה אצלם כעין וידוי אחד גדול "על חטא שחטאתי ב...". ולא ידעתי מהיכן לקח מי שפירש שקראו שם רק את פרשת ראש השנה, ומה בכי נגרם מפרשה קטנה זו. ועכ"פ לגבי הבכי יש לדחוק שכחלק מה"שום שכל ויבינו במקרא" לימדו אותם שזהו יום הדין, ואכמ"ל. פעם שמעתי גם כי "מפורש" זה תרגום ואונקלוס מתרגם שם "יום יבבא". עכ"פ איני יודע רמז לפירוש זה בכתובים ומה הדוחק לפרש כן].

פירוש נפלא ביותר. יישר כוח!


בתנחומא פרשת שמיני סימן א מוכח להדיא שלמד כך את בכי העם וכו'. וזה לשונו:

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (קהלת ח, ה). מִי הָיָה. זֶה אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵּצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, שִׁמְרוּ אֲבֵלוּת שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ בָּכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה', שֶׁכָּךְ שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, כִּבְיָכוֹל. וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְאַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּנָחֵם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (בראשית ו, ו). וְאֵין עֲצִיבָה אֶלָּא אֵבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי הַתְּשׁוּעָה בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל עַל יִשְׂרָאֵל כִּי אָמַר הָעָם כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ (ש״ב יט, ג). וְכֵן עֶזְרָא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ בּוֹכִין אִישׁ אֶל אָחִיו וְאִישׁ אֶל בְּנוֹ, [הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה] לְכוּ אִכְלוּ מִשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ וְגוֹ' וְאַל תֵּעָצְבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם (נחמיה ח, י). ע"כ.

הנה מפרש התנחומא שבאותו מעמד היו ישראל אבלים [על אובדן] ולא רק עצובים גרידא, ולכן מפרש מה היה אותו אובדן שהתאבלו עליו ישראל אז? שהיתה זו אבלות של "איש אל אחיו ואיש אל בנו", וכמובן שצ"ב. א. מה הכוונה? ב. היכן מצא זאת התנחומא בפסוקים בנחמיה?

אבל להנ"ל מובן בפשיטות, שבאותו מעמד ששמעו את דברי התורה שהלויים הבינו להם אותה מה פירושה ומה בדיוק היא מצוה, הבינו שחוטאים הם בנשיאתם נשים נוכריות [כמפורסם בספר עזרא], ושעל פי דין התורה הבנים שיולדו להם מאותן נשים אינם בניהם, וכן אחיהם מנשים נוכריות שנשא אביהם אינם אחיהם, וממילא היתה שם ממש אבלות על קרובים ש"מתו" להם באותו מעמד.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: להיכן נעלם יום כיפור בימי עזרא ונחמיה?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ו' מרץ 03, 2023 4:08 pm

מקדש מלך כתב:ולגוף השאלה, לפום ריהטא ראש השנה צוין בגלל החידוש של קריאת התורה וקבלת התשובה שהיתה בו.

וסוכות צוין בגלל החידוש של הסוכה (וכידוע ביאורי הגמרא והמפרשים), וביום כיפור כנראה לא היה חידוש. ועל כן לא צוין.


השבוע למדתי פרשה זו וחשבתי כעין דברי הרב מק"מ רק בתוספת נקודה א' לחיזוק, שאם באו הכתובים לפרש סדר קיום מועדי החודש השביעי בזמן עזרא ונחמיה איך לא הוזכר תקיעת שופר שהיא עיקר המצוה בראש השנה, אלא שלא הוזכר ר"ה אלא בשביל המאורע המיוחד שהיה בו ואפי' אחרי שהוזכר לא נכתב לנו קיום המצוות שלא נגע ישירות למאורע ההוא, ומה שהוזכר סוכות הוא בשביל מה שהתחדש בו (שלא היה מימי יב"ן), ומעתה אין לתמוה למה לא הוזכר יוה"כ.

אמנם למעלה הביא הרב נוטר הכרמים מהגר"א שבכו כל העם מפני שתרגמו להם יום תרועה יום יבבא, אבל עדיין בולט שעצם התקיעה בשופר לא הוזכרה כלל אלא לכל היותר (ורק ברמז) הלימוד שלמדו בתורה את פרשת שופר.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים