ספרד המקראית

[סליחות]

"וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד" (עובדיה א,כ)
כיום מקובל לזהות את ספרד עם סרדיס שבטורקיה.
בספרי הראשונים לא מצאתי מי שסבר כך, אדרבה, הם מפרשים שספרד היא אספמיא. (תרגום יונתן, רס"ג, רש"י ועוד)

לפני שיקבעו מסמרות בנושא, רציתי לשאול שתי שאלות:
1) מה הפריע לאותם חוקרים להסכים שספרד היא אספמיא? מאי נפקא מינה בין טורקיה / יוון או ספרד ששניהם באירופה לצד הים התיכון?

2) שמא לא בדקתי היטב, האם בכל זאת האם יש מי מחז"ל שדעתו מסכימה עם דעת החוקרים בימינו?

[קו ירוק]

היות וחז"ל כך תרגמו.
עפרא לפומם של החוקרים.

[הפשטן]

"וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד" (עובדיה א,כ). כיום מקובל לזהות את ספרד עם סרדיס שבטורקיה...מה הפריע לאותם חוקרים להסכים שספרד היא אספמיא?

העיר סרדיס שבתורכיה - נקראת כך - ביוונית, אבל בזמנו של עובדי' תושבי סרדיס עצמה דיברו - לא יוונית אלא - לידית, בעוד שבשפה זו - העיר נקראה "ספרד" עם ר' בשו"א (sfard ממש כמו ניקוד זה של ר' בתרגום המילה "ספרד" בתרגום השבעים). מאוחר יותר, בתקופה המנובאת ע"י עובדי', העיר נכבשה ע"י הפרסים שדיברו פרסית עתיקה שבה העיר נקראה sparda.
לגבי שאלתך מה הפריע לחוקרים להגיד שספרד היא אספמיא, מסתמא הפריע להם (לא לחז"ל) הפער - בין הצליל של ספרד שבספר עובדי' - לבין הצליל של אספמיא, אך פחות הפריע להם הפער - בין הצליל של ספרד - לבין הצליל של שם העיר סרדיס בשפה הלידית של תושביו: sfard.

[קו ירוק]

היות והספטוגינטה איננה תרגם השבעים באמת, אלא הינו תרגום יווני שאינו מחז"ל
א"א לסמוך על השם מאום. והמון טעויות והשערות יש שם.

יונתן בן עוזיאל שמסתבר שקדם לתרגום היווני לספרי הקודש, והוא מסורתנו איש מפי איש כתב שזו אספמיה.

[הפשטן]

היות והספטוגינטה איננה תרגם השבעים באמת, אלא הינו תרגום יווני שאינו מחז"ל. א"א לסמוך על השם מאום. והמון טעויות והשערות יש שם. יונתן בן עוזיאל שמסתבר שקדם לתרגום היווני לספרי הקודש, והוא מסורתנו איש מפי איש כתב שזו אספמיה.

שים לב, שבדבריי התכוונתי - לא לסנגר על דברי החוקרים אלא - רק לענות על שאלת פותח האשכול ששאל "מה הפריע לאותם חוקרים", אז עניתי לו מה הפריע להם, אבל גם טרחתי להוסיף בסוגרים שמה שהפריע להם לא הפריע לחז"ל - כשבכך רמזתי שאין שום צורך שאנחנו נושפע ממה שהפריע לחוקרים.

לגבי גוף טענתך המערערת על מידת סמכות הספטואגינטה: עיקר הסתמכות החוקרים איננה על הספטואגינטה, אלא על הכתיב "ספרד" (בלי קשר לניקודו), ועל קשר הצלילים - שבין כתיב זה - לבין שם-העיר התורכית בשפה הלידית (ואח"כ גם בפרסית העתיקה) שדוברה בפי תושבי העיר, בעוד שהניקוד של הספטואגינטה נתפס בעיני החוקרים - לא ככזה שבונה אלא - ככזה שרק מאשש את השערתם, אשר כאמור אותה הם למעשה בונים בראש ובראשונה - על הכתיב שבספר עובדי' - גם בלי קשר לניקוד הניתן בספטואגינטה.

[קו ירוק]

כן, ידעתי.

[יאיר אתמר]

אנצ' מקראית:

א''מ ספרד.PNG (1.12 MiB) נצפה 4515 פעמים

גם בספרות המחקרית אין הזיהוי ודאי, ראה ב-HALOT.

ייתכן שי' אליצור כתב ע"ז בספרו המקום בפרשה (אמ"א כעת).

(לגבי אמינותו של תה"ש לעומת ת"י ראה מאמרו של ר"י ינקלביץ בחצי גבורים י.)

[קו ירוק]

הספר הזה לא מיועד לכל. הוא ספר מלא מינות עד גדותיו ויותר, ואולי חכם וזהיר יכול להתבונן מבלי להנזק.

[הפשטן]

ואולי חכם וזהיר יכול להתבונן מבלי להנזק.

וכמאמר הש"ס: רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק.

[קו ירוק]

רבי מאיר דייקא.

[הפשטן]

רבי מאיר דייקא.

לא רק רבי מאיר. גם קו ירוק.
על כל פנים, יאיר אתמר נותן לכל גולש המבקר כאן את הקרדיט, שהוא בדרגת קו ירוק...

[קו ירוק]

תודה . לא בקשתי הכוונה.
הספר הזה מסוכן מאין כמותו מצד רבדים רבים ושונים.

[הפשטן]

הספר הזה מסוכן מאין כמותו מצד רבדים רבים ושונים.

מסוכן גם לרבי מאיר?

[קו ירוק]

תמיד חייבים לענות??

[הפשטן]

תמיד חייבים לענות??

לא חייבים, אלא רשאים.
אשכול הולך ואשכול בא, והרשות - לעולם עומדת.
וזרח השמש ובא השמש, והרשות - לעולם ועד נתונה.

[מקדש מלך]

הסרדיס הזאת לא קיימת היום, ואין בה גלות. ולמה בכלל שינקוב באיזה מקום כל כך שולי.
ולכן, גם אם באותו הדור הובן שהכוונה לשם, הרי שעיקר כוונתו היתה לעוד אלפי שנים, שהרי נבואה היא זו, ועיניו הצופיות ראו את העתיד.
וכל הסיפור כאן הוא לפני הכל האקסיומה (הכפרנית) שהנביא מדבר על מושגי זמנו בדווקא.

אגב, לכאורה מי אמר שיונתן מתכוון לספרד? מצו"ב מה שכתב בשו"ת מפענח נעלמים סימן ב, שישנן שתי אספמיא, אחת קרובה ואחת רחוקה:

מה שהביא בדף ט' מספרו, דברי רבינו אליהו מזרחי ז"ל על אומרם (בראשית רבה ה' ח') אין דומה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מאספמיא, וכתב הרב בפרשת בראשית (בראשית א' י') שאספמיא היינו ארץ שפאני"א כתרגום (עובדי' א' כ') אשר בספרד די באספמיא, ותמה מה ענין עכו לאספמיא, הלא המה רחוקים מאוד זה מזה, עכ"ל:

הנה אחרי מחילת כבוד תורתו של הר"א מזרחי, אומר אני שאספמי"א דהכא הוא מקום בארץ ישראל, כדאי' להדיא בש"ס בפרק הספינה (בבא בתרא דף ע"ד ע"ב) שבעה ימים מקיפין את ארץ ישראל ים טבריה וים סדום ים חילת וים חילתות וים אספמיא וכו', עיין שם. הרי לך מבואר שים אספמיא הוא מקיף את ארץ ישראל. ואישתמיט מהרב ש"ס ערוך הנזכר:

(והנה ימה של חילת נלפע"ד שהוא ים קטן בקצה עבר הירדן מזרחה, תרגום ויקבור אותו בגי (דברים ל"ד ו'), בחילתא. או יתכן שהוא קצה ים סוף אשר בעבר הירדן ברוח דרום הנקרא בלשון הגוים עקובא. וימה של חילתות נלפע"ד שהוא ים קטן במחוז ארם צובה, ואין כאן מקומו לברר ענין זה):

וכן מצינו בבראשית רבה (צ"ט א') בשעה שבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל היו ההרים רצים, תבור בא מבית אלים, וכרמל בא מאספמיא, עכ"ל. הרי שאספמיא היה במקום ששם הוא הר הכרמל, העומד על הים, וכדכתיב בים יבוא (ירמיה מ"ו י"ח). ותמה אני על הרב האם אמור יאמר שהר הכרמל הוא בארץ שפאני"א:

הן אמת שראיתי להרב יעב"ץ ז"ל (בהגהותיו לש"ס) שכתב אהאי בפרק הספינה הנ"ל (דף ע"ד ע"ב), וזה לשונו, מכאן מוכח שאספמיא וגם ספרד אינם מדינת שפאני"א כאשר רגיל בפי העולם, אלא מקום הוא בארץ ישראל, כדאמרינן הכא שים אספמיא מקיף ארץ ישראל, עכ"לכד:

אבל גם ממנו נעלם משנה מפורשת (ב"ב דף ל"ח ע"א) שמארץ ישראל לאספמיא הוא רחוק מאוד, וא"כ בהכרח שהיה עוד מדינה אחרת רחוק מארץ ישראל שהי' נקרא אספמיא. ונראה שהוא ארץ שפאני"א הנקראה ספרד בלשון המקרא, וא"כ שני מקומות הן שנקראו בשמותם אספמיא, ולא קרב זה אל זה:

שוב ראיתי להרב הגאון רד"ל בחידושיו על המדרש רבה, שכתב על האי שאמרו בבראשית רבה שהר הכרמל בא מאספמיא, שזה אי אפשר שהרי אספמיא היא רחוקה מאוד מארץ ישראל, והר הכרמל הוא בארץ ישראל, לפיכך צריך להגיה במדרש והר הכרמל בא מאפמיא, וזה מקום בגליל עליון שהירדן יוצא משם, עכ"ל. והנה דבריו תמוהין שהרי הר הכרמל הוא בגבול שבט אשר, כדכתיב (יהושע י"ט כ"ו) ופגע בכרמל הימה, ואותו מקום הנקרא אפמיא שהירדן יוצא משם, הוא בחלקו של דן, ורחוק מן הר הכרמל, ולא קרב זה אל זה:

וביותר תמה אני עליו איך רצה לשלוח יד להגיה בחנם ונעלם ממנו הך גמרא דפרק הספינה (דף ע"ד ע"ב), שגם בארץ ישראל יש מקום הנקרא אספמיא. והאמת הוא כי שני מקומות הן אשר כל אחד נקרא אספמיא, האחד בארץ ישראל, והשני רחוק ממנו הרבה מאוד, וזה ברור

ובהערה שם:

כדברי רבינו כן מוכח הדבר משאר מקומות בדברי חז"ל, דאיכא ב' מקומות ושניהם נקראין אספמיא, והנה במס' ב"ב דף נ"ו ע"א איתא א"ר יהודה אמר שמואל כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה חייב במעשר לאפוקי מאי וכו' רבי שמעון אומר ערדיסקיס אסיא ואספמיא, מזה מוכח דהוי סמוך לארץ ישראל רק הוי דינו כחוץ לארץ לענין מעשרות, וכן מוכח מהגמ' יבמות דף ס"ג ע"א ונברכו בו כל גויי הארץ (בראשית י"ח י"ח) אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל, (ועיין בתוס' שם ד"ה אפילו, דמשמע דהוא מעט בארץ, ובהגהות חכמת שלמה שם פליג ולפ"ד הוי לגמרי בחוץ לארץ, עיין שם).
ולעומת זה מצינו במסכת נדה דף ל' ע"ב דרש רב שמלאי למה הולד דומה במעי אמו וכו' צופה ומביט מסוף העולם עד סופו וכו' ואל תתמה שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא, משמע מזה דרחוק מקומו, וכן מהא דאיתא בילקוט שמעוני (ישעי' מ"ט ט' רמז תס"ט) שלש גליות גלו ישראל, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לדפנו של רבלתה ונבלעה שם, הקדוש ברוך הוא עושה להם מחילות מחילות מלמטה והם הולכין בהם, עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, וכו' ואלו שלש גליות אינם באות לבד, אלא כל מקום שיש ישראל מתכנסים ובאים, הנה אלה מרחוק יבואו הנה אלה מצפון, ומי אלה שנתונים במקומות הרחוקים באספמיא, ואלה מארץ סינים, וכו' מוכח מכאן נמי דארץ רחוקה הוא מירושלים, ולפי מ"ש רבינו הכל על מקומ"ו בא בשלום.

[בברכה המשולשת]

הסרדיס הזאת לא קיימת היום, ואין בה גלות. ולמה בכלל שינקוב באיזה מקום כל כך שולי.
ולכן, גם אם באותו הדור הובן שהכוונה לשם, הרי שעיקר כוונתו היתה לעוד אלפי שנים, שהרי נבואה היא זו, ועיניו הצופיות ראו את העתיד.
וכל הסיפור כאן הוא לפני הכל האקסיומה (הכפרנית) שהנביא מדבר על מושגי זמנו בדווקא.

לכאורה תלוי במחלוקת על בירור כלי הנשק בפרשיית גו"מ (וממילא לא בהכרח ממניעים רעים)

[סליחות]

הסרדיס הזאת לא קיימת היום, ואין בה גלות. ולמה בכלל שינקוב באיזה מקום כל כך שולי.
ולכן, גם אם באותו הדור הובן שהכוונה לשם, הרי שעיקר כוונתו היתה לעוד אלפי שנים, שהרי נבואה היא זו, ועיניו הצופיות ראו את העתיד.
וכל הסיפור כאן הוא לפני הכל האקסיומה (הכפרנית) שהנביא מדבר על מושגי זמנו בדווקא.

אגב, לכאורה מי אמר שיונתן מתכוון לספרד? מצו"ב מה שכתב בשו"ת מפענח נעלמים סימן ב, שישנן שתי אספמיא, אחת קרובה ואחת רחוקה:

מה שהביא בדף ט' מספרו, דברי רבינו אליהו מזרחי ז"ל על אומרם (בראשית רבה ה' ח') אין דומה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מאספמיא, וכתב הרב בפרשת בראשית (בראשית א' י') שאספמיא היינו ארץ שפאני"א כתרגום (עובדי' א' כ') אשר בספרד די באספמיא, ותמה מה ענין עכו לאספמיא, הלא המה רחוקים מאוד זה מזה, עכ"ל:

הנה אחרי מחילת כבוד תורתו של הר"א מזרחי, אומר אני שאספמי"א דהכא הוא מקום בארץ ישראל, כדאי' להדיא בש"ס בפרק הספינה (בבא בתרא דף ע"ד ע"ב) שבעה ימים מקיפין את ארץ ישראל ים טבריה וים סדום ים חילת וים חילתות וים אספמיא וכו', עיין שם. הרי לך מבואר שים אספמיא הוא מקיף את ארץ ישראל. ואישתמיט מהרב ש"ס ערוך הנזכר:

(והנה ימה של חילת נלפע"ד שהוא ים קטן בקצה עבר הירדן מזרחה, תרגום ויקבור אותו בגי (דברים ל"ד ו'), בחילתא. או יתכן שהוא קצה ים סוף אשר בעבר הירדן ברוח דרום הנקרא בלשון הגוים עקובא. וימה של חילתות נלפע"ד שהוא ים קטן במחוז ארם צובה, ואין כאן מקומו לברר ענין זה):

וכן מצינו בבראשית רבה (צ"ט א') בשעה שבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל היו ההרים רצים, תבור בא מבית אלים, וכרמל בא מאספמיא, עכ"ל. הרי שאספמיא היה במקום ששם הוא הר הכרמל, העומד על הים, וכדכתיב בים יבוא (ירמיה מ"ו י"ח). ותמה אני על הרב האם אמור יאמר שהר הכרמל הוא בארץ שפאני"א:

הן אמת שראיתי להרב יעב"ץ ז"ל (בהגהותיו לש"ס) שכתב אהאי בפרק הספינה הנ"ל (דף ע"ד ע"ב), וזה לשונו, מכאן מוכח שאספמיא וגם ספרד אינם מדינת שפאני"א כאשר רגיל בפי העולם, אלא מקום הוא בארץ ישראל, כדאמרינן הכא שים אספמיא מקיף ארץ ישראל, עכ"לכד:

אבל גם ממנו נעלם משנה מפורשת (ב"ב דף ל"ח ע"א) שמארץ ישראל לאספמיא הוא רחוק מאוד, וא"כ בהכרח שהיה עוד מדינה אחרת רחוק מארץ ישראל שהי' נקרא אספמיא. ונראה שהוא ארץ שפאני"א הנקראה ספרד בלשון המקרא, וא"כ שני מקומות הן שנקראו בשמותם אספמיא, ולא קרב זה אל זה:

שוב ראיתי להרב הגאון רד"ל בחידושיו על המדרש רבה, שכתב על האי שאמרו בבראשית רבה שהר הכרמל בא מאספמיא, שזה אי אפשר שהרי אספמיא היא רחוקה מאוד מארץ ישראל, והר הכרמל הוא בארץ ישראל, לפיכך צריך להגיה במדרש והר הכרמל בא מאפמיא, וזה מקום בגליל עליון שהירדן יוצא משם, עכ"ל. והנה דבריו תמוהין שהרי הר הכרמל הוא בגבול שבט אשר, כדכתיב (יהושע י"ט כ"ו) ופגע בכרמל הימה, ואותו מקום הנקרא אפמיא שהירדן יוצא משם, הוא בחלקו של דן, ורחוק מן הר הכרמל, ולא קרב זה אל זה:

וביותר תמה אני עליו איך רצה לשלוח יד להגיה בחנם ונעלם ממנו הך גמרא דפרק הספינה (דף ע"ד ע"ב), שגם בארץ ישראל יש מקום הנקרא אספמיא. והאמת הוא כי שני מקומות הן אשר כל אחד נקרא אספמיא, האחד בארץ ישראל, והשני רחוק ממנו הרבה מאוד, וזה ברור

ובהערה שם:

כדברי רבינו כן מוכח הדבר משאר מקומות בדברי חז"ל, דאיכא ב' מקומות ושניהם נקראין אספמיא, והנה במס' ב"ב דף נ"ו ע"א איתא א"ר יהודה אמר שמואל כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה חייב במעשר לאפוקי מאי וכו' רבי שמעון אומר ערדיסקיס אסיא ואספמיא, מזה מוכח דהוי סמוך לארץ ישראל רק הוי דינו כחוץ לארץ לענין מעשרות, וכן מוכח מהגמ' יבמות דף ס"ג ע"א ונברכו בו כל גויי הארץ (בראשית י"ח י"ח) אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל, (ועיין בתוס' שם ד"ה אפילו, דמשמע דהוא מעט בארץ, ובהגהות חכמת שלמה שם פליג ולפ"ד הוי לגמרי בחוץ לארץ, עיין שם).
ולעומת זה מצינו במסכת נדה דף ל' ע"ב דרש רב שמלאי למה הולד דומה במעי אמו וכו' צופה ומביט מסוף העולם עד סופו וכו' ואל תתמה שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא, משמע מזה דרחוק מקומו, וכן מהא דאיתא בילקוט שמעוני (ישעי' מ"ט ט' רמז תס"ט) שלש גליות גלו ישראל, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לדפנו של רבלתה ונבלעה שם, הקדוש ברוך הוא עושה להם מחילות מחילות מלמטה והם הולכין בהם, עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, וכו' ואלו שלש גליות אינם באות לבד, אלא כל מקום שיש ישראל מתכנסים ובאים, הנה אלה מרחוק יבואו הנה אלה מצפון, ומי אלה שנתונים במקומות הרחוקים באספמיא, ואלה מארץ סינים, וכו' מוכח מכאן נמי דארץ רחוקה הוא מירושלים, ולפי מ"ש רבינו הכל על מקומ"ו בא בשלום.

יישר כוח עצום!

[לענין]

ענין זה של 'אספמיא' כבר נכתב בו רבות, ורבים כבר כתבו שיש אספמיא בסוריא.
המבקש להרוות צמאונו בענין זה, יחפש נא באוצר החכמה את החיפוש הבא -
+אספמיא +סוריא.

[יישר כח על המ"מ למפענח נעלמים, השו"ת הנ"ל מתוק מדבש ביותר, ומומלץ מאד לעבור על כולו].

[סליחות]

ייש"כ. וכן בפורום כאן: מיקומה של אספמיא.