הערות והארות בפרשת קדושים

[עזריאל ברגר]

רש"י תחילת פרשת קדושים:

ולא תכחשו - לפי שנאמר וכחש בה, משלם קרן וחומש. למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תכחשו: ולא תשקרו - לפי שנאמר ונשבע על שקר, ישלם קרן וחומש. למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תשקרו.

על אילו שני דינים מדובר כאן?
בפשטות רש"י מדבר על דין אחד שמשלמים בו חומש בלי שבועה ועל דין שני שמשלמים בו חומש רק לאחר שבועה.
מהם שני דינים אלו?

[עזריאל ברגר]

העירוני שהרא"ם כתב שהגירסא בתחילה היא משובשת.
אבל גם הוא לא העיר לגבי "סופך לכחש, סופך לשקר, סופך לישבע לשקר" שלכאורה דברי רש"י אינם מובנים, שמשמע שיש ג שלבים אחרי הגניבה, ולכאורה בפועל ישנם רק שנים.

[ביקורת תהיה]

יט כד
תרגום יב"ע: וּבְשַׁתָּא רְבִיעֵתָא יְהֵי כָּל אִנְבֵּהּ קֻדְשֵׁי תֻשְׁבְּחָן קֳדָם יְיָ מִתְפָּרַק מִן כָּהֲנָא.
viewtopic.php?f=46&t=1504

[עושה חדשות]

ניסיתי בשעת קריה"ת למצוא סיבה למה בחלק מהמצוות בפרשה החתימה היא "אני השם", ובמצוות אחרות "אני השם אלוקיכם". מתחילה היה נראה שמצוות כלליות ומובנות בשכל אנושי (וראוי גם לגוי לנהוג בהם), הנימוק הוא אני ה', ואילו במצוות שהם מתאימות במיוחד לעם ישראל שיצא ממצרים וה' הוא אלוקיו, החתימה היא ה' אלוקיכם. אבל עדיין יש בזה כמה חורים. האם המפרשים כ' בזה הסבר, או אם יש לכם הצעה בענין.

[עזריאל ברגר]

היום בקרה"ת עלתה בי מחשבה, שהפטרת "הלא כבני כושיים" (הנקראת בכו"כ קהילות בפרשת (אחרי-)קדושים) שייכת במיוחד לפר' קדושים, מלבד הקשר ה"עיקרי" בגלל פרשת עריות והגלות וכו', גם בגלל שבפרשה נאמר "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל", ובסיום ההפטרה מדובר על נטיעת עצים וכו'.