תרגום יונתן על התורה

[איש גבעות]

היום פגשתי יהודי שמוכר במחיר הקרן סט של תרגום יונתן בן עוזיאל מתורגם על התורה.

לדבריו, הוא מרגיש קשר נפשי עמוק ליונתן בן עוזיאל ומשכך החליט להפיץ את ספריו.
אמרתי לו שעדיף לו להפיץ את תרגום יונתן על הנביאים שכן יש המעררים על כך שהתרגום על התורה אכן חובר על ידי יונתן בן עוזיאל.
כך מוכח מהמהרש"א בריש מגילה וכן הביא החיד"א במערכת ספרים.
הנ"ל ביטל את דבריי וטען כי כיום ברור שיונתן בן עוזיאל כתב את התרגום.

שאלתי מחברי הפורום: האם אכן יש מידע מבוסס בענין המכריע ספק זה?

[חד ברנש]

בדיוק להיפך. פעם רק 'המתחדשים' ידעו שהתרגום הארמי המדרשי המכונה על שם יב"ע לא הוא כתבו אלא הרבה יותר מאוחר, והיום הדבר מוסכם על הכל, כולל שלומי אמוני ישראל. למשל בספרי הגרי"ח סופר נזכרה ידיעה זו עשרות-עשרות פעמים.
זה תרגום ארמי ארצישראלי שנכתב רבדים רבדים, ועריכתו הסופית היתה כנראה באמצע תקופת הגאונים.

[קו ירוק]

כבר נכתב כמ"פ בפורום.
זה לא תרגום חז"ל.
זה חיבור שנערך בתקופת הגאונים כנראה בא"י. בסיסו הוא התרגום הירושלמי לתורה (חז"ל), והוא הוסיף עליו כמה וכמה מדרשים או ליקוטים מכל מיני ספרים, ושינה גם מדרך התרגום הירושלמי עצמו.

[לבי במערב]

'האם תרגום יונתן לתורה נמשך אחר הירושלמי', ובכ"מ.

[עיניו כיונים]

זה תרגום ארמי ארצישראלי שנכתב רבדים רבדים, ועריכתו הסופית היתה כנראה באמצע תקופת הגאונים.

בטובך תוכל להרחיב קצת על תולדות יצירת התרגום? דוגמאות לרבדים, ראיות לזמן העריכה הסופית, וכו'.

[חד ברנש]

לא עסקתי בזה מעולם, שכבר נכתבו בזה לא מעט מחקרים טובים, מהם אציין את ספרו של יהודה קומלוש, המקרא באור התרגום.

[עקביה]

הופתעתי לראות שהמהר"ל מייחס את תרגון יונתן עה"ת ליונתן בן עוזיאל. בתוך התקפתו על ר' עזריה מן האדומים:

ספר באר הגולה באר השישי פרק יב
עוד לקח בידו אבני חפץ ואבני נזר, והשליך אותם מידו כאילו הם צרורות, כי הבין כל הדברים בלא חכמה ודעת. וזה כי מה שתרגם יונתן בן עוזיאל (בראשית א, ז) "ויעש אלקים את הרקיע [ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן] "; 'ועביד סומכיה דרקיע תלתא אצבעתא ביני סטרא שמיא למי אוקינוס, ואפריש בין מיא דלרע לרקיע ובין מיא דמלעילא לרקיע'. ומפני שהבין הרקיע הזה שהוא הגלגל, היה נפלא על המאמר הזה. ובדעתו השיב הוא אחור דברי יונתן בן עוזיאל, אשר בחכמתו כל עוף הפורח עליו נשרף (סוכה כח א).

[מעט דבש]

בספר העתים (סימן קעה - עמ' 258):

ותרגום של ארץ ישראל שיש בו תוספת הגדות, זה הוסיפו חזנין שלהן מחמתן, ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת, מפני שפירוש הוא.

ובתשובות הגאונים (הרכבי, סימן רמח):

וששאלתם תרגום ארץ ישראל משום מאן איתמר... אין אנו יודעין תרגום ארץ ישראל מי אמרו, ואף אין אנו יודעין אותו גופו ולא שמענו ממנו אלא מעט. ואם מסורת בידם כי מימות חכמ' הראשונים היה נאמר בציבור, כמו ר' אמי ור' אלעא ור' אבון ור' אבא ור' יצחק נפחא, או אפילו בימי ר' אבא ור' חנניה האחרונים שהיו בימי ר' אשי, גם כתרגומא דילן חשוב, שאלמלא כן לא היה נאמר בפני איתני עולם. ואם מחודש הוא דרכו כאשר אמרנו אף על פי כי רחוק בעינינו מאד שהוא מחודש.

וראה עוד כאן.

[עץ הזית]

(זה שהגירסא שלפנינו אינה כך, תיתכן בתהפוכות השנים ואמ"ל)

הגירסא שלפנינו מופיעה גם בכת"י וטיקן 448 וגם דפוס סביוניטא וגם בכת"י תימן, לעניות דעתי גירסא השוה בשלושתן היא ודאי גירסא שהיתה קיימת ונפוצה בבבל בזמן הגאונים (אם כי יש סיכוי קלוש שאולי היתה גם גירסא נפוצה נוספת, כגון חילוקי הנוסח בין נהרדעי וסוראי וכיו"ב, ואף שהרבה שינויים כאלו מסומנים בכת"י וטיקן בגיליון וכאן לא מסומן זו לא ראיה גמורה).
ואף שדעת רש"י שזו טעות (בין אם הוא הכיר גם גירסא אחרת, ובין אם זו הגהה שלו) מכל מקום נראה שלדין קריאת שמו"ת צריך לקרוא את נוסח התרגום שהתקבל במסורת, בלי להגיה בו הגהות אפילו אם הן נראות לנו כמוכרחות (ובכלל זאת שיש לתרגם "ועבד בצלאל" ולא "ויעבד בצלאל").

[כן מסתבר]

המעיין יווכח, שתרגום זה הוא בעצם הוספות ששובצו לתוך התרגום הירושלמי (הארצישראלי) לתורה, ע"י חכם בתקופת הגאונות הארצישארלית (אך לדעתי, הוא איננו 'גאון' במובן המרומם שלו).
מביך לראות לפעמים שת"ח ידועים מתייחסים לספר זה כאל חז"ל כפשוטו.

חכם בתקופת הגאונות הוא בגדר חז”ל, כמו שאר ספרי הגאונים שמכונים חז”ל על ידי האחרונים, ולא מצאנו בשום מקום דרבינא ורב אשי הם סוף חז”ל.
כמובן שהמובן המרומם של גאון כרשכבה”ג כפשוטו התקיים בפומבדיתא דוקא ולא בגאוני א”י ושאר ארצות.
ולעצם ההשערה, כן מפורש בספר העיתים דההוספות הם מהחזנים, כלומר מהמתרגמים עצמם, והם תירגמו עם הפסוקים גם את המדרשים, ושילבו אותם בין הפסוקים או בתוכם.

[קו ירוק]

לא כ"כ הבנתי.
חכמינו זכרונם לברכה = חז"ל. זה חכמי התלמוד.
בתקופת הגאונים, כמו בכל תקופה אחרת, לא כל חכם היה נקרא גאון.
החיבור הזה איננו חיבור עצמאי. זו עבודה של לקיחת תרגום הירושלמי / תרגום ארץ ישראל, והוספות עליו או השמטות לפי דעתו של המלקט, בעיקרן המוחלט הם הוספות כאוסף מדברי חז"ל במקומות אחרים.
היות והעורך של ת"י כותב במקומות לא מעטים דברים שאין להם שחר, הוא אינו בגדר חכם שעל מה שלא ידע אומר לא ידעתי.
לטעון שזה הוספות שהשתרבבו, לא מתקבל על הדעת.