ברש"י פינחס כט, יח:
"ולכבשים - כנגד ישראל שנקראו שה פזורה, והם קבועים, ומניינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה".
ונשאלתי, למה אין משהו כדי לכלות את ארבעים ותשע הקללות שבתורת כהנים?
ולפום ריהטא חשבתי שבכלל מאתיים מנה, וצ"ע.
שמואל שלומוביץ כתב:חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב".
ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג.
וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכה בשמיני עצרת ביום המיוחד לישראל.
שומע ומשמיע כתב:שמואל שלומוביץ כתב:חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב".
ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג.
וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכה בשמיני עצרת ביום המיוחד לישראל.
כ"כ השם-משמואל [סוכות] בשם אביו.
שם משמואל מועדים סוכות
ברש"י (במדבר כ"ט י"ח) ובפייט (שחרית ליום ב') צ"ח כבשים שבמוספי סוכות הם לבטל צ"ח הקללות שבמשנה תורה. ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצלל"ה כי בקללות נאמר (דברים כ"ח מ"ז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, וסוכות הוא זמן שמחתנו שהעבודה היא בתכלית השמחה מתקנין זה, ודפח"ח:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים