צ"ח כבשים

[דרומי]

ברש"י פינחס כט, יח:

"ולכבשים - כנגד ישראל שנקראו שה פזורה, והם קבועים, ומניינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה".

ונשאלתי, למה אין משהו כדי לכלות את ארבעים ותשע הקללות שבתורת כהנים?

ולפום ריהטא חשבתי שבכלל מאתיים מנה, וצ"ע.

[שמואל שלומוביץ]

חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב".
ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג.
וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכה בשמיני עצרת ביום המיוחד לישראל.

[שומע ומשמיע]

חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב".
ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג.
וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכה בשמיני עצרת ביום המיוחד לישראל.

כ"כ השם-משמואל [סוכות] בשם אביו.

[שמואל שלומוביץ]

חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב".
ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג.
וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכה בשמיני עצרת ביום המיוחד לישראל.

כ"כ השם-משמואל [סוכות] בשם אביו.

ישר כח.
אני מעתיק מה שנמצא שם.

שם משמואל מועדים סוכות
ברש"י (במדבר כ"ט י"ח) ובפייט (שחרית ליום ב') צ"ח כבשים שבמוספי סוכות הם לבטל צ"ח הקללות שבמשנה תורה. ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצלל"ה כי בקללות נאמר (דברים כ"ח מ"ז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, וסוכות הוא זמן שמחתנו שהעבודה היא בתכלית השמחה מתקנין זה, ודפח"ח:

[דרומי]

ייש"כ על דברי השם משמואל, אם כי גם לפיהם עדיין לא מיושב לגמרי.

והעירני חכ"א על חשבון נפלא שעלה בידו:

הנה רש"י מתייחס לשבעים הפרים שמקריבים במשך שבעת ימי חג הסוכות - שהם כנגד שבעים אומות, ולצ"ח הכבשים - שהם כנגד הקללות כו'.

אמנם יש עוד קרבנות שמקריבים בחג הסוכות שרש"י לא מזכירם, ויש גם את הקרבנות של שמיני עצרת שבא בהמשך לחג הסוכות במדה רבה (וראה רש"י שם).

ובכן, כשנעשה חשבון מכל הקרבנות שמקריבים בשמונת ימי החג, מלבד הפרים והכבשים הנ"ל, נקבל בדיוק את המספר ארבעים ותשע!

וזה החשבון:

8 שעירי חטאת - אחד בכל יום

9 קרבנות של שמע"צ (מלבד השעיר) - פר, איל, ושבעה כבשים

14 אילים - כי בשבעת ימי החג מקריבים 2 אילים בכל יום

16 כבשים שמקריבים לקרבן התמיד במשך שמונת הימים

הגענו ביחד ל-47

וכדי להשלים ה-2 החסרים נצרף גם את שני הכבשים שמקריבים למוסף ביום השבת (והרי לא יתכן שיהיו שמונה ימים בלי שבת באמצע, כמובן)

הרי בדיוק 49 כנגד 49 שבתורת כהנים!

[שומע ומשמיע]

מענין, עכ"פ השם-משמואל בהמשך מבאר למה דוקא הכבשים.