מהו 'חבל ארגוב'? רש"י פירש:
חבל ארגב - מתרגמינן בית פלך טרכונא. וראיתי תרגום ירושלמי במגילת אסתר קורא פלטין טרכונין. למדתי חבל ארגוב הפרכיא, היכל מלך, כלומר שהמלכות נקראת על שמה. וכן את הארגוב דמלכים (מלכים ב' טו, כה) אצל היכל מלך, הרגו פקח בן רמליהו לפקחיה [למדתי שכך נקראת שם ההפרכיא].
פירוש זה מסתייע מלשון הספרי (פרשת בלק פיסקא קלא):
מלכות זו מתגאה ומשתחצת אין לה אלא ארבע מדינות שראויות למלכות ואלו הם אביא ואלכסנדריא וקרטיגני ואנטוכיא ואלו היו להם ששים עיר וכולם ראויות למלכות שנאמר ששים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן (דברים ג ד) [ובאו ישראל ועשו מלחמה עמהם ונפלו בידם ונטלו כל מה שלהם וכו'].
ובפירוש רש"י למלכים (שם): את ארגוב ואת האריה - כל ארגוב לשון פלטין החשובין וכל טרכונין בלשון ארמי פלטין החשובין למלכות בארמון הגדול אשר אצל הארגוב: ואת האריה - יש לומר שהיה אריה של זהב עומד באותו ארמון.
בספר קהלת יצחק מביא פירוש מקורי בשם 'הרב המשכיל המפורסם לתהילה' מו"ה בן ציון נ"י משקוד שאמר 'השערה חדשה' על תיבת ארגב, ובהקדם דברי הגמ' בגיטין (נז, ב):
אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא רבי אמי, ואמרי לה במתניתא תנא מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא. דרש להן הגדול שבהן אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים, מבשן אשיב מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים אלו שטובעין בים.
ובמדרש איכה רבה (א, מה) איתא: מיד האיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם בפסוק הזה.
וכיצד מתפרש 'מבשן' על "מבין שיני אריה", ופירש רש"י: בשן - בין שן נוטריקון.
אולם לכאורה צ"ב, התינח שנרמז כאן 'מבין שיני', אבל היכן נרמז שיני אריות דייקא ולא שיני נחשים ועקרבים או שאר חיות רעות.
וביאר הרב הנ"ל, דהנה זאת ידוע שהעמים הקדמונים היו משתמשים בחיות לצורך מלחמותיהם, והרבה היה נעזרים בהם ונצחו על ידם במלחמה, כמתואר בספר יוסיפון על מלחמת החשמונאים שהיו בחיל אנטיוכוס הרבה פילים, כמו כן נוכל לומר שבממלכת עוג היו מגדלים אריות ונוצחים על ידם במלחמה, כי היו מלמדים ידם לקרב, ולזאת נקרא המקום חבל ארגוב, ר"ל חבל ופלך דגוב אריוותא, ותיבת ארגוב מורכב מב' שמות אריוותא.
ובדבריו שם הרחיב לבאר לפי"ז הפסוק במלכים שהובא לעיל בדברי רש"י, יעו"ש כי ארכו הדברים.
ולפי"ז מבוארים היטב דברי הגמ' 'מבשן אשיב', שאחרי ש"האיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם בפסוק הזה" ודרשו מבין שיני, אזי מסתברא מילתא דקאי על שיני אריות שהיו גדלים ומצויים במקום הזה.
והוסיף הרב הנ"ל לתמוך דבריו מן הפסוק בפרשת וזאת הברכה (לג, כב): וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן. הרי דבשן הוא מקום אריות.
ואמנם כן מצינו כבר בדברי הקדמונים שם: יזנק מן הבשן יצא ויטרוף טרף ולפי שבשן מקום אריות וחיות רעות מדמה אותו לאריה.
ובאבן עזרא שם: יזנק - אין לו חבר במקרא, והטעם דמהו בגבורתו לגור אריה כאשר ידלג מהר בשן. ועי' אברבנאל.
וכן את הפס' בזכריה (יא, ב-ג): הֵילִ֙ילוּ֙ אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר הַבָּצִֽיר: ק֚וֹל יִֽלְלַ֣ת הָרֹעִ֔ים כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה אַדַּרְתָּ֑ם ק֚וֹל שַׁאֲגַ֣ת כְּפִירִ֔ים כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד גְּא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן.
ויתר על אלו, מן הפס' המפורש בשיר השירים (ד, ח): תָּשׁ֣וּרִי׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים. שניר וחרמון סמוכים לממלכת עוג בבשן.
והדברים נפלאים.
