אכן, כן פירש האברבנאל (וקרא דצווח "וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒", הסיבּו כלפי בחירתו מביניהם).עושה חדשות כתב:כמדומני שהמפרשים אומרים שהאחים לא ידעו על בחירת דוד. (אולי רד"ק ואברבנאל).
שכן הר"י אברבנאל לא היה בקי בתלמוד.למען שמו באהבה כתב:בגמ' פסחים קיט. משמע שהאחים ידעו במשיחת דוד, ולא כאברבנאל.
א. על דברי רבי 'שביקש לעשות ולא עשה' כותב, שאינם כפי האמת, ו'לא יסבול דעתי להקל בחטאת דוד'.למען שמו באהבה כתב:עיין בביאור האברבנאל גופא לחטא דוד בבת שבע מה שכתב שם על דברי הגמ' בעניין.
ביקורת תהיה כתב:'חולק על דברי חכמים' פשוטו כמשמעו.
וראיתי למהרי"א בהקדמה כתב: וכאשר עיינתי בפסוקים ראיתי, הדעת הזה שיהושע כתב ספרו רחוק מאוד וכו', ומפני זה כולו חשבתי אני שיהושע לא כתב ספרו, אבל שמואל הנביא כתבו. עד כאן.
והנה לא אכחד, כי היטב חרה לי עליו ז"ל, בזה ששכח את מי הוא מדבר, וחשב כאילו ידבר עם חביריו, ואשר למדו אתו יחד בבית הספר אחד, אשר מתוך איזה קושיות קלות ידחה דבריהם כדחות דבר אחד העם. ושכח כי את חז"ל בעלי התלמוד הוא מתחרה, אשר כל דבריהם כגחלי אש, ומיום שנסתם התלמוד אין רשות - אף אם יתקבצו כל חכמי ישראל מכל הדורות גם יחד - לחלוק על כל שהוא ממנו ומדבריהם הקדושים ז"ל.
וראיתי שם בסוף דבריו התנצל וז"ל: ואל תתמה על אשר נטיתי מדעת חז"ל בזה, כי גם בגמרא לא הסכימו בדברים האלה וחלקו שם אם משה כתב ספר איוב ואם כתב יהושע ח' פסוקים מהתורה, ואחרי שחז"ל עצמם ספקו בקצת המאמר, אינו מהבטל שגם אני אבחר בקצתי דרך יותר ישר ונאות. ע"כ.
וזו קשה יותר, וכי חברותא נמי, כי בשביל שנחלקו ז"ל במקצת המאמר, אשר גם בזה היה ראוי לו לירא מגשת להכריע ביניהם שמא ירוצו כו', יבוא לחלוק על דבר המוסכם מהם כולם ויאמר שדרכו יותר ישר מדרכם ח"ו. וד' יכפר בעדו.
ומה שנמצא כי באגדה הרשות נתונה לחלוק על בעלי התלמוד, זהו אמנם בפירוש איזה פסוק, כי שבעים פנים לתורה, ולפיכך יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אחר ממה שפירשו בו חז"ל, אבל לא להכחיש דבריהם ח"ו.
ביקורת תהיה כתב:ומה שנמצא כי באגדה הרשות נתונה לחלוק על בעלי התלמוד, זהו אמנם בפירוש איזה פסוק, כי שבעים פנים לתורה, ולפיכך יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אחר ממה שפירשו בו חז"ל, אבל לא להכחיש דבריהם ח"ו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים