פורום אוצר החכמה

בפרשת ויחי, בברכות יעקב לבניו, תרגום אונקלוס אינו מילולי, אלא מבאר כוונת המשל, ולעתים גם מבאר הכתוב בשני פירושים (ראה רש"י מט, יא ד"ה ד"ה בני), ו'התרגום המתורגם' מועיל הרבה להבנת פירושי התרגום.


פירוש 'מעט צרי' של אאמו"ר זצ"ל לתרגום אונקלוס פרשת ויחי , ניתן להוריד מכאן.

גרשיים כתב:תרגום המתורגם - ויחי.

זוטות לפרק מט:
1. פסוק ב: חָזְקִי. מי סני 'תָּקְפִּי'?
2. שם: וּמְלוּכָה. מי סני 'וּמַלְכוּת'?
3. פסוק ד: יוֹתֵר. בלשון צחוֹת: 'יָתֵר' (כמו בל"נ 'יתרה').
4. פסוק ז: מְהַפְּכִים. גמגום. והנכון: 'הוֹפְכִים' או 'מַפְנִים'.
5. פסוק ח: באים לפניך. התרגום של 'מַקְדְּמִין' הוא: 'מַשְׁכִּימִים', או בל"ח 'מַקְדִּימִים'.

ביקורת תהיה כתב:זוטות לפרק מט:
1. פסוק ב: חָזְקִי. מי סני 'תָּקְפִּי'?

בתורה ונביאים הלשון הוא 'חוזק'.

ביקורת תהיה כתב:2. שם: וּמְלוּכָה. מי סני 'וּמַלְכוּת'?

בתורה ונביאים 'מלכות' (ללא כינוי) באה רק פעם אחת, ובסמיכות 'בראשית מלכות צדקיהו' (ירמיהו מט, לד).

ביקורת תהיה כתב:3. פסוק ד: יוֹתֵר. בלשון צחוֹת: 'יָתֵר' (כמו בל"נ 'יתרה').

משקל זה מצאנו רק בלשון שבח ומעלה 'יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק' (משלי יב, כו)

ביקורת תהיה כתב:4. פסוק ז: מְהַפְּכִים. גמגום. והנכון: 'הוֹפְכִים' או 'מַפְנִים'.

אבל בתרגום בא בהפעיל.

ביקורת תהיה כתב:5. פסוק ח: באים לפניך. התרגום של 'מַקְדְּמִין' הוא: 'מַשְׁכִּימִים', או בל"ח 'מַקְדִּימִים'.

אכן התלבטתי אם לתרגם כך. אבל לשון 'משכימים' כפשוטו הוא להשכים בבוקר, וכמו שכתב רש"י (סוכה נב.) "נקדים וניזיל באורחא - נשכים בהשכמה קודם היום, השכמה קרי קדמותא בגמרא" (וראה רש"י מכות ב. ד"ה התם).

יישר כח על הביקורת!

3. וכתואר שם־עצם לא מצאנוהו כלל, ודומני כי שיבוש הוא. הגע עצמך, כלום תתרגם 'רוח יַתּירה' – רוח יותרת?!
4. לא כי, הפועל 'מַחְזְרֵי' מבנין אַפעל הוא. ביהושע מתרגם יונתן בלשון זה את הכתוב 'הָפַךְ ישראל ערף': 'אַחְזַרוּ ישראל קדלהון'; ובירמיה – את הכתוב 'הִפְנָה ערף מואב': 'אַחְזַרוּ קדלהון מואבאי'. הוי אומר: התרגום של 'מחזרי' הוא או 'הוֹפְכִים' או 'מַפְנִים'.
5. מכל מקום, 'באים לפניך' – ביאור הוא ולא תרגום.

ביקורת תהיה כתב:3. פסוק ד: יוֹתֵר. בלשון צחוֹת: 'יָתֵר' (כמו בל"נ 'יתרה').

גרשיים כתב:משקל זה מצאנו רק בלשון שבח ומעלה 'יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק' (משלי יב, כו)

ביקורת תהיה כתב:וכתואר שם־עצם לא מצאנוהו כלל, ודומני כי שיבוש הוא. הגע עצמך, כלום תתרגם 'רוח יַתּירה' – רוח יותרת?!

מצאנו וְאֶת־הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ (שמואל א' טו, טז) שכתב הרד"ק (מכלול כב.) בצד אחד שהוא תואר (וראה בשרשים שורש יתר שפירשו מלשון 'שאר' ולא מלשון מעלה ושבח).

ביקורת תהיה כתב:הפועל 'מַחְזְרֵי' מבנין אַפעל הוא.

והוא מקביל לבנין 'הפעיל' העברי.
ומצאנו בלשון חז"ל (מדרש תהלים בובר, כב, כה) "בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין לדין, עני ועשיר, למי הדיין מהפך פניו, הלא לעשיר".

ביקורת תהיה כתב: 'באים לפניך' – ביאור הוא ולא תרגום.

'לפני' - בתרגום הוא 'קֳדָם'; 'לְפָנַי' - 'קֳדָמָי'; ויתכן לפי זה ש'מַקְדְּמִין' תרגומו הוא 'באים לִפְנֵי', וכלשון הכתוב (שמואל ב' כב, ו) קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי־מָוֶת (ויונתן גם שם תרגם 'קדמוני'; וברש"י 'באו לפני').

דרך צלחה!

בפרשת בלק, אונקלוס אינו מתרגם את ברכות בלעם באופן מילולי, אלא מבאר הכוונה,
כך שישנה חשיבות מיוחדת ל'תרגום המתורגם' לפרשה זו.
השבוע הובא כאן על הפרשה כולה.

'מעט צרי' על תרגום אונקלוס, לאאמו"ר זצ"ל, יש כאן.