מדוע לא מינו מלך בזמן השופטים?

[יוצר אור]

הנה קראנו בפרשתן - "שום תשים עליך מלך" כו' (פג" פכ"ו).
ופליגי תנאי סנהדרין [כ:] אם איכא מצווה וחיוב למנות מלך או דלימא רשות היא, וברמב"ם [פ"א ה"א ממלכים] פסק כמ"ד דמצווה היא וחובה הווה.

ושאלני א' מדוע בזמן השופטים לא מינו מלך עד זמן שאול המלך וכדכתיב [שופטים יז ו] בימים ההם אין מלך בישראל.

ואולי היה מקום לומר, דקיימו מצווה זו במינוי השופטים, דהנהגתו כעין הנהגת המלך, וקצת הוכחה יש מדברי הרשב"א שבועות [ל.] דהקשה על דבורה "ואע"ג דאמר בספרי שום תשים עליך מלך - ולא מלכה, התם לא מינו אותה אלא היו נוהגין בה כדין מלכה והיו נוהגין על פיה", והיינו דהבין דשופט בכלל דיני מלך הוא. ועוד אפשר להוכיח כן מלשון הפסוק הנ"ל אין מלך בישראל, ומיירי בזמן השופטים שלא היה שופט בזמן הלז, וקרי ליה 'מלך'.

אכן אי"ז נראה, דמהא דאיקרי שופט ולא מלך, מבואר שהם ב' עניינים. וגם מהא דהמלכת שאול למלך, משמע דהוה היה למלך הראשון המוגדר בדיני מלך ולא שאר השופטים, ויל"ע.

[בערקע חייט]

כבר קשה זה לי שנים רבות. והקושיא גדולה יותר, כי מצוות מחיית עמלק ובנין בית המקדש תלויות במינוי המלך, כאשר אנו רואים שנלחמו שאול ודוד בעמלק ובנו דוד ושלמה את בית המקדש, ונמצא שביטלו ישראל מצוות הללו קרוב לארבע מאות שנה.

הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל" הוא אדרבה ראיה להיפוך, כי מתייחס אל תקופת השופטים בכללה. גם קושיית הרשב"א לא אומרת לנו הרבה, כי אסור למנות אשה לשום מינוי ציבורי, לאו דווקא למלכה.

[ביקורת תהיה]

אלו דברי הרמב"ן בפרשת קרח:

כְּתִיב: 'וַיֹּסֶף אַף יְיָ לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם'. וְכָתַב רַשִׁ"י: לֹא יָדַעְתִּי עַל מָה. וַאֲנִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ סְבָרָא, שֶׁהָיָה עֹנֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל בְּאִחוּר בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁהָיָה הָאָרוֹן הוֹלֵךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל כְּגֵר בָּאָרֶץ, וְאֵין הַשְּׁבָטִים מִתְעוֹרְרִים לֵאמֹר 'נִדְרשׁ אֶת הַשֵּׁם וְנִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמוֹ', עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר דָּוִד לַדָּבָר מִיָּמִים רַבִּים וְלִזְמַן אָרֹךְ. וְעַל כֵּן הָיָה הַקֶּצֶף עֲלֵיהֶם.
וְהַכָּתוּב יִרְמֹז כָּל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ' וְגוֹמֵר. הֲרֵי יַאְשִׁים הַכָּתוּב, כִּי הַשְּׁכִינָה מִתְהַלֶּכֶת בְּכָל יִשְׂרָאֵל מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּמִמִּשְׁכָּן לְמִשְׁכָּן, וְלֹא הָיָה אֶחָד בְּכָל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל הָרוֹעִים אוֹתָם מִתְעוֹרֵר בַּדָּבָר.

[יוצר אור]

דברי הרמב"ן אכתי לא מיישבים הקושיא הראשונה, כיוון שמצינו ששופטים כן מינו עליהם ולא התאחרו בזה, ומדוע א"כ לא מינו מלך.

הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל" הוא אדרבה ראיה להיפוך, כי מתייחס אל תקופת השופטים בכללה.

הפסוק אינו מתייחס על התקופה בכללה, אלא על הזמן דפסל מיכה, כאשר פירשו המפרשים שם, דלכך היה ביד מיכה להעמיד בית תרפים, כיוון שלא היה שופט ומלך [יעו' רד"ק מלבי"ם וכד'], ובכ"ז קרי לשופט מלך.

[תלמיד-חכמים]

אולי הסיבה היא משום שבחירת המלך אינה תלויה בעם, אלא בבחירת ה', ועדיין לא הגיעה נבואה מאת ה' מיהו המלך הנבחר (ועי' רמב"ן: "שום תשים עליך" המלך שיבחר השם בו, אם תוכל לעשות כן, שיענך השם בנביאים, אבל איש נכרי לא תוכל לתת עליך לעולם).
אלא שיקשה על זה, למה לא שאלו מלך עד אז.

[לייטנר]

היה הצעה בימי גדעון, וביצוע (לא מתוכנן) של אבימלך בנו.
כך שהעם די הכיר מהי מלכות, ולא רצה בה.

[עזריאל ברגר]

היה הצעה בימי גדעון, וביצוע (לא מתוכנן) של אבימלך בנו.
כך שהעם די הכיר מהי מלכות, ולא רצה בה.

לא רק לא מתוכנן, אלא גם לא מוצלח....

[לייטנר]

לא מתוכנן, ר"ל, התמלכותו של אבימלך, לא היתה בהתאם לבקשת העם מגדעון.

[בריה נמוכה]

יותר יש להקשות מפשטות הפסוקים בנביאים
בשופטים איתא
(כב) ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין:
(כג) ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם:
ובשמואל א פרק ח
(ה) ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים:
(ו) וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה: פ
(ז) ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם:
ואם זהו מצוה מה חטאו הלא כך הוא מצות ה'
ועיין באברבנאל דברים פרק יז שמסביר שכונת התורה לא היתה שהוא מצוה
וז"ל אלא שהיה הדבר דבר הרשות, ובהיותו כן לא צותה התור' עליו וגם לא צותה על עזיבתו, לפי שדברה תורה בזה כנגד היצר הרע, והוא כענין היפת תואר שלא צותה התורה שיחשוק בה ויבעלנה בנדותה וכמו שהיא באמונת' בתוך המלחמה, ולא הזהירה גם כן שלא יעשה זה לפי שחששה ליצר הרע, ומפני זה אחר שנבעלה לא צוה שיעזבנה, כי אם שיגיירה ויחזירנה יהודית, ע"כ
וס"ל כדעת רבי נהוראי שאומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר ואמרת אשימה עלי מלך וגו'
ואכן צ"ע לשיטות שזהו מצוה מה יעשו עם הפסוקים הנ"ל

[ביקורת תהיה]

ס"ל כדעת האומר 'לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן'.

כלשונו שם:

ולזה מה שאמר שם: 'רבי נחמיה אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן של ישראל', הנה כוון החכם הזה לדעתי.

רבי נחמיה, ברוך שכיוונת!

[עזריאל ברגר]

צ"ע לשיטות שזהו מצוה מה יעשו עם הפסוקים הנ"ל

כבר עמד על זה הנשר הגדול בתחילת הלכות מלכים:

הלכות מלכים - פרק ראשון
א שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ. למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך. ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק. ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה:
ב מינוי מלך קודם למלחמת עמלק. שנאמר אותי שלח ה' למשחך למלך עתה לך והכיתה את עמלק. והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית. שנאמר ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וגו'. מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב''ה כששאלו מלך משמואל?! לפי ששאלו בתרעומת. ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא. שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו וגו':

[בריה נמוכה]

ומה יענה הרמב"ם על הפסוק בשופטים פ"ח
(כב) ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין:
(כג) ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם:
שנראה שעצם דרישת המלך הוי פסול כי ה' הוא המלך ולכן אין ראוי למנות מלך

[עזריאל ברגר]

האם זוהי הקושיא היחידה על הנהגת גדעון ועל הנהגת עם ישראל בזמנו?!

[בערקע חייט]

כבר עמד על זה הנשר הגדול בתחילת הלכות מלכים.

מקורו מגמרא סנהדרין כ, ב:

תניא ר"א אומר זקנים שבדור כהוגן שאלו, שנאמר (שמואל א ח, ו) תנה לנו מלך לשפטנו, אבל עמי הארץ שבהן קלקלו, שנאמר (שמואל א ח, כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו.

[בברכה המשולשת]

ויעויין עוד בדברי מרן הנצי"ב בהעמ"ד על פרשת המלך.

[היה]

זכורני ששמעתי פעם מהגר"נ רוטמן דאיתא בתנדב"א דישראל בתקופת השופטים היו דומים לתינוק המתגדל בבית הספר. ולא היו ראויים עדין התאגד למצב של מלך. והיינו דאף למ"ד הוא מצווה, מ"מ הוא רק באופן שעמ"י רוצה את זה ומרגיש בשל לזה.

[יעקל]

מעניין לעניין באותו עניין, מה ההבדל בין שופט למלך ע"פ התורה ? מה זה "כיסא ממלכתו" לפי תורתנו ? ואם המצווה של ושפטו את העם שייכת רק לשופטים ולשוטרים, במה מתאפיין מלך ? בניהול עדה וזהו ? הרי משה רבינו ביקש מהא-ל ית' שיפקוד איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא והסתפק בזה, הוא לא ביקש בדווקא מלך ?

פשוט ברצוני לצאת מהתמונה הילדותית של הכתר והשרביט שהמה רק פרטים... מה זה מלך ?

וזה גם מעניינא דיומא...

[תלמיד-חכמים]

האברבנאל מבאר בהרחבה את ההבדלים ההלכתיים בין מלך לשופט בהקדמת פירושו לספר שופטים.