שמעתי בשם הגרח"י שרייבר להקשות איך דוד שקרא על עצמו שחסיד הוא, לקח יפת תואר שהיא כנגד יצר הרע.
ולא ראיתי שעמדו בזה.
הסקרן_הקטן כתב:ראה כתב השם משמואל ]תצא תרע“ה[
ראה החת“ס ע“פ מש“כ בגמ‘ סנהדרין דף קז עה“פ ’ודוד בא עד הראש‘
עקביה כתב:אפשר לשאול בכלל, אם דוד המלך היה חסיד למה לקח שמונה-עשרה נשים.
כמובן שהיו לו סיבות טובות לכך, וכך גם הייתה לו סיבה טובה לקחת את בת מלך גשור, ולא כנגד יצה"ר.
גם לשלמה בנו הוא השיא את נעמה העמונית (מוכח מהכתובים ששלמה נשאה בחיי דוד), וגם שלמה עצמו לקח בנות מלכים.
רואים מהכתובים שזה לא היה סתם כיבוש וניתוק של קשר בין הבת לבין אביה, שהרי כאשר אבשלום ברח מאביו, הוא נמלט לסבא - מלך גשור. משמע שהיה ביניהם קשר, וכנראה היה לדוד עניין בקשר הזה.
שומע ומשמיע כתב:ההבדל הוא שעל זה יש לנו גמרא שזה כנגד יצר הרע והשאלה היא מהגמ', לא מסברא האם זה טוב או רע.
ולכן גם איני חושב שאפשר לומר שכאן זה לא היה כנגד יצר הרע, כי אם כתוב בגמ' שזה כבשר תמותות, זה כלל מוחלט.
עקביה כתב:וגם שלמה עצמו לקח בנות מלכים.
עקביה כתב:שומע ומשמיע כתב:ההבדל הוא שעל זה יש לנו גמרא שזה כנגד יצר הרע והשאלה היא מהגמ', לא מסברא האם זה טוב או רע.
ולכן גם איני חושב שאפשר לומר שכאן זה לא היה כנגד יצר הרע, כי אם כתוב בגמ' שזה כבשר תמותות, זה כלל מוחלט.
אז מה אם ההיתר הוא כנגד יצה"ר?
אחרי שזה מותר זה מותר. והיות ולדוד הייתה סיבה טובה לקחת אותה, הוא לקח.
א איד כתב:הרי גם אחר שהתורה התירה – יש חסרון בדבר, כמבואר ברש"י ר"פ.
א איד כתב:א"כ – קושיית פותח האשכול היא שאלת חושי הארכי...
שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
בערקע חייט כתב:מה בדיוק התמיה בכאן? וכי מישהו אמר שדוד עשה כהוגן בזה? הא לך ממדרש תנחומא בפרשתן:שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
תפארת דתינו, בניגוד לדתות אחרות, היא דווקא בזה שלא נמנעו חכמינו לבקר גם גדולי האומה הכי חשובים, ביניהם האבות ומשה ואהרן.
קו ירוק כתב:בערקע חייט כתב:מה בדיוק התמיה בכאן? וכי מישהו אמר שדוד עשה כהוגן בזה? הא לך ממדרש תנחומא בפרשתן:שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
תפארת דתינו, בניגוד לדתות אחרות, היא דווקא בזה שלא נמנעו חכמינו לבקר גם גדולי האומה הכי חשובים, ביניהם האבות ומשה ואהרן.
היות ודוד אמר על עצמו ולבי חלל בקרבי, אין כוונת התנחומא שהוא חמדה לתאוותו. אלא שלקיחת יפ"ת היא החמדה שהתירה התורה ודוד לקחה.
ואף שחז"ל אומרים שיש בזה טעות שאילו לא היה עושה כן היו נמנעים כמה דברים, אבל לא הכוונה שאין לבו חלל בקרבו.
א איד כתב:היא שאלת חושי הארכי.
כלומר, מאי אמרת 'יְהוּ מִתְרַעֲמִין עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בְּפַרְהֶסְיָא'? אין הקדוש ברוך הוא חשוד בעיני ישראל שעושה דין בלא דין, ויתלו את העונש בכך שנשאת יפת תואר.אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקֵּשׁ דָּוִד לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
אָמַר לוֹ (חושי הארכי) לְדָוִד: יֹאמְרוּ מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה?!
אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתִי יַהַרְגֶנּוּ בְּנוֹ?! מוּטָב יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא.
אֲמַר: מַאי טַעְמָא קָנְסִיבַת יְפַת תֹּאַר?
פירש רש"י: אֲמַר לֵהּ חוּשַׁי הָאַרְכִּי לְדָוִד: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא עָבֵד דִּינָא בְּלָא דִינָא, שֶׁמַּעֲמִיד בִּנְךָ לְהָרְגֶךָ, דְּאַתְּ מַאי טַעְמָא נְסַבְתָּ יְפַת תֹּאַר?
יותם כתב:קו ירוק כתב:בערקע חייט כתב:מה בדיוק התמיה בכאן? וכי מישהו אמר שדוד עשה כהוגן בזה? הא לך ממדרש תנחומא בפרשתן:שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
תפארת דתינו, בניגוד לדתות אחרות, היא דווקא בזה שלא נמנעו חכמינו לבקר גם גדולי האומה הכי חשובים, ביניהם האבות ומשה ואהרן.
היות ודוד אמר על עצמו ולבי חלל בקרבי, אין כוונת התנחומא שהוא חמדה לתאוותו. אלא שלקיחת יפ"ת היא החמדה שהתירה התורה ודוד לקחה.
ואף שחז"ל אומרים שיש בזה טעות שאילו לא היה עושה כן היו נמנעים כמה דברים, אבל לא הכוונה שאין לבו חלל בקרבו.
כתוב שחמד מעכה בת תלמי, ואת אמרת לא חמד?
ביקורת תהיה כתב:א איד כתב:היא שאלת חושי הארכי.
למען הדיוק, לא שאלה היתה כאן, כי אם דברי תוכחה שבאו בתגובה לטענת דוד המלך, כדלהלן:כלומר, מאי אמרת 'יְהוּ מִתְרַעֲמִין עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בְּפַרְהֶסְיָא'? אין הקדוש ברוך הוא חשוד בעיני ישראל שעושה דין בלא דין, ויתלו את העונש בכך שנשאת יפת תואר.אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקֵּשׁ דָּוִד לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
אָמַר לוֹ (חושי הארכי) לְדָוִד: יֹאמְרוּ מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה?!
אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתִי יַהַרְגֶנּוּ בְּנוֹ?! מוּטָב יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא.
אֲמַר: מַאי טַעְמָא קָנְסִיבַת יְפַת תֹּאַר?
פירש רש"י: אֲמַר לֵהּ חוּשַׁי הָאַרְכִּי לְדָוִד: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא עָבֵד דִּינָא בְּלָא דִינָא, שֶׁמַּעֲמִיד בִּנְךָ לְהָרְגֶךָ, דְּאַתְּ מַאי טַעְמָא נְסַבְתָּ יְפַת תֹּאַר?
קו ירוק כתב:יותם כתב:קו ירוק כתב:בערקע חייט כתב:מה בדיוק התמיה בכאן? וכי מישהו אמר שדוד עשה כהוגן בזה? הא לך ממדרש תנחומא בפרשתן:שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
תפארת דתינו, בניגוד לדתות אחרות, היא דווקא בזה שלא נמנעו חכמינו לבקר גם גדולי האומה הכי חשובים, ביניהם האבות ומשה ואהרן.
היות ודוד אמר על עצמו ולבי חלל בקרבי, אין כוונת התנחומא שהוא חמדה לתאוותו. אלא שלקיחת יפ"ת היא החמדה שהתירה התורה ודוד לקחה.
ואף שחז"ל אומרים שיש בזה טעות שאילו לא היה עושה כן היו נמנעים כמה דברים, אבל לא הכוונה שאין לבו חלל בקרבו.
כתוב שחמד מעכה בת תלמי, ואת אמרת לא חמד?
כלומר אתה מבין? אין לך בעיה? כשמדברים במשיח ה' - שותקים, כי את גם דברי חז"ל לאו כל אחד ראוי ויכול להבין.
ואפשר לתת הסבר, ואני מסופק אם זה המקום: לא אמרו שאין יצר הרע לנביא, שאל"כ כל מטרת העולם הזה נפסדה. אלא שהבחירה והנסיון קיימים, והנביא הגיע לדרגה כזו שיכול לנצחו תמיד, כמו שכתב הרמב"ם בדיני נביא. ואמנם דוד חמדה, ויכול גם לנצח יצרו, אבל התורה התירתה, ולכן לקחה. ועלה אמרו חז"ל שטעה בכך, שאילו לא היה לוקחה כפי היתר התורה הוי עדיף.
קו ירוק כתב:ואפשר לתת הסבר, ואני מסופק אם זה המקום: לא אמרו שאין יצר הרע לנביא, שאל"כ כל מטרת העולם הזה נפסדה. אלא שהבחירה והנסיון קיימים, והנביא הגיע לדרגה כזו שיכול לנצחו תמיד, כמו שכתב הרמב"ם בדיני נביא. ואמנם דוד חמדה, ויכול גם לנצח יצרו, אבל התורה התירתה, ולכן לקחה. ועלה אמרו חז"ל שטעה בכך, שאילו לא היה לוקחה כפי היתר התורה הוי עדיף.
ואין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל המעלות המידות עד שלא תפחיתהו פחיתות, שהרי שלמה המלך ע"ה העיד עליו הכתוב: "בגבעון נראה ה' אל שלמה", ומצינו לו פחיתות מידות והיא רוב התאוה בבאור בהרבות נשים, וזה מפעולות תכונת רוב התאוה. ואמר מבואר: "הלא על אלה חטא שלמה" (נחמיה יג, כו). וכן דוד המלך ע"ה נביא אמר: "לי דיבר צור ישראל" (שמואל-ב כג, ג), ומצאנו אותו בעל אכזריות, אע"פ שלא שימש בה כי אם בעובדי גילולים ובהריגת הכופרים...
קו ירוק כתב:יותם כתב:קו ירוק כתב:בערקע חייט כתב:מה בדיוק התמיה בכאן? וכי מישהו אמר שדוד עשה כהוגן בזה? הא לך ממדרש תנחומא בפרשתן:שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול.
תפארת דתינו, בניגוד לדתות אחרות, היא דווקא בזה שלא נמנעו חכמינו לבקר גם גדולי האומה הכי חשובים, ביניהם האבות ומשה ואהרן.
היות ודוד אמר על עצמו ולבי חלל בקרבי, אין כוונת התנחומא שהוא חמדה לתאוותו. אלא שלקיחת יפ"ת היא החמדה שהתירה התורה ודוד לקחה.
ואף שחז"ל אומרים שיש בזה טעות שאילו לא היה עושה כן היו נמנעים כמה דברים, אבל לא הכוונה שאין לבו חלל בקרבו.
כתוב שחמד מעכה בת תלמי, ואת אמרת לא חמד?
כלומר אתה מבין? אין לך בעיה? כשמדברים במשיח ה' - שותקים, כי את גם דברי חז"ל לאו כל אחד ראוי ויכול להבין.
ואפשר לתת הסבר, ואני מסופק אם זה המקום: לא אמרו שאין יצר הרע לנביא, שאל"כ כל מטרת העולם הזה נפסדה. אלא שהבחירה והנסיון קיימים, והנביא הגיע לדרגה כזו שיכול לנצחו תמיד, כמו שכתב הרמב"ם בדיני נביא. ואמנם דוד חמדה, ויכול גם לנצח יצרו, אבל התורה התירתה, ולכן לקחה. ועלה אמרו חז"ל שטעה בכך, שאילו לא היה לוקחה כפי היתר התורה הוי עדיף.
קו ירוק כתב:הפסוק וחז"ל זו התורה - היא אינה שותקת, היא נתנה לנו.
אלא שטעות קטנה; אנו לא תלמידיהם - לא הגענו לדרגה כזו.
איננו מבינים רק בהצטרף כל הדברים יחד אפשר לבור דרך.
קו ירוק כתב:הפסוק וחז"ל זו התורה - היא אינה שותקת, היא נתנה לנו.
...
אנו לא תלמידיהם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים