ויחלק עליהם לילה והוא ועבדיו וכו'. איך מתאים עם הדעה שרק אליעזר היה עמו

[הכתב והמכתב]

ויחלק עליהם לילה והוא ועבדיו וכו'. איך מתאים עם הדעה שרק אליעזר היה עמו

[מה שנכון נכון]

בתנחומא מסייע מפסוק זה את הדעה שאליעזר לבדו היה, מדלא כתיב וירדפו אלא וירדוף.

והיה אפ"ל ש'עבדיו' מתייחס לאלו שהשתתפו במלחמה רק כשומרי הכלים, ולא נטלו חלק במרדף. והם גם 'הנערים אשר הלכו אתי' בפסוק כד.

אך רש"י בפסוק זה וכן להלן בפסוק כד נוקט בפשטות שהיו עמו 'עבדיו' במרדף ובמלחמה, ואלו בפסוק יד מביא רק את דרשת חז"ל: "שמונה עשר ושלש מאות - רבותינו אמרו אליעזר לבדו". [הדבור הקודם "חניכיו - זה אליעזר" אינו בכתה"י]. ומשמע שנוקט את דחז"ל אלו כפירוש היחיד בפסוק. [ועי' רבנו בחיי כאן על וירק, שמתחלה היו שי"ח ונתמעטו עד שנשאר אליעזר, וכ"ה בתנחומא].

גם צ"ב מהו ילידי ביתו, הרי אליעזר לא נולד כעבד בבית אברהם אלא בא מדמשק.

ואולי היו עם אברהם ואליעזר עבדים שרדפו יחד עמם והיה תפקידם כנושאי כלים בלבד, וכעין שמצאנו אצל שאול ויהונתן, ולכן לענין נצחון בקרב אין המרדף נקרא על שמם, אבל לענין המציאות שהיו שם ורדפו עם אברהם נמנים, וכן לענין השכר הם עדיפים משומרי הכלים, ולזה כוונת רש"י כאן ובפסוק כ"ד.

ולפ"ז אפשר ליישב שילידי ביתו (ואולי גם המלה חניכיו) מתייחס לנערים אלו.

----
שו"ר שכעי"ז כ' היפ"ת מג, ב: "אבל מ"ש הוא ועבדיו יתפרש כפשוטו, שאע"פ שאליעזר לבדו היה המזויין למלחמה מ"מ עבדים רבים היו עמו בלי ספק לשמשו, ובהדיא כתיב וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא".

[איש גלילי]

ואלו בפסוק יד מביא רק את דרשת חז"ל: "שמונה עשר ושלש מאות - רבותינו אמרו אליעזר לבדו". [הדבור הקודם "חניכיו - זה אליעזר" אינו בכתה"י]. ומשמע שנוקט את דחז"ל אלו כפירוש היחיד בפסוק.

כמדומה שפעמים רבות, כאשר הפשט מובן מאליו, רש"י מביא רק את הדרש, ואין זה אומר שלדעתו זה הפירוש היחיד בפסוק. דוגמא לזה ביהושע טו טו-יט.

[הכתב והמכתב]

שכויח.

היום העירוני שבסוף הפר כתוב שענר אשכול וממרא היו עמו, ואם כן אולי הכוונה עליהם

[לבי במערב]

ויחלק עליהם לילה והוא ועבדיו וכו'. איך מתאים עם הדעה שרק אליעזר היה עמו

יעוי' מ"ש ב'התוועדויות' תשמ"ח ח"א ע' 441־442.

[לבי במערב]

כמדומה שפעמים רבות, כאשר הפשט מובן מאליו, רש"י מביא רק את הדרש, ואין זה אומר שלדעתו זה הפירוש היחיד בפסוק. דוגמא לזה ביהושע טו טו-יט.

דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, שבפרושו לנ"ך צעד יותר בדרך הדרש [ראה ב'כללי רש"י' (קה"ת, תשע"ח) פ"ג כלל 51 (ס"ע 106). וש"נ].

[מה שנכון נכון]

ואלו בפסוק יד מביא רק את דרשת חז"ל: "שמונה עשר ושלש מאות - רבותינו אמרו אליעזר לבדו". [הדבור הקודם "חניכיו - זה אליעזר" אינו בכתה"י]. ומשמע שנוקט את דחז"ל אלו כפירוש היחיד בפסוק.

כמדומה שפעמים רבות, כאשר הפשט מובן מאליו, רש"י מביא רק את הדרש, ואין זה אומר שלדעתו זה הפירוש היחיד בפסוק. דוגמא לזה ביהושע טו טו-יט.

בעיקרון יש צדק בדברי מר. אך אם ניזיל בנד"ד אחר מקורותיו של רש"י בתלמוד ובמדרש נראה לכאו' שהמ"ד שהוא אליעזר לבדו ס"ל בדוקא כך, וחולק על הדעות האחרות, וא"כ אולי גם רש"י כיון כן בהביאו דעה זו.
אמנם ברש"י טו, ב: "דמשק אליעזר- לפי התרגום מדמשק היה, ולפי האגדה רדף המלכים עד דמשק".