מובא בשם המקובלים (עיין מלבי"ם במעשה בלהה) שיעקב הי' אמור להקים י"ד שבטים, וזה הי' הברכה של "גוי וקהל גוים". ומאחר ורחל מתה רצה יעקב שיצאו אותם שני שבטים מבלהה. וראובן ע"י מעשיו גרם שיעקב לא העמידם. ולכן נתן אותה מתנה ליוסף שמנשה ואפרים יהיו אותם שני שבטים. עיי"ש.
ולכאורה, יש להעיר כמה דברים:
1) חז"ל אמרו שאמהות נביאות היו וידעו שיעקב יעמיד י"ב שבטים. ולכן לאה הודתה על יהודה שהוא יותר מכדי חלקה, וגם ויתרה על שבט שביעי כדי שרחל תהי' כאחד השפחות. ולנ"ל בעצם הי' ראוי להעמיד עוד שנים אי לאו מעשה ראובן. ולכאורה, רק ראו מה הי' למעשה. הלא דבר הוא.
2) האם זה הכוונה במה שאמר ראובן ליעקב "את שני בני תמית" שמאחר ומנע ממנו עוד שני שבטים שימותו שני בניו. [ובפרט שיעקב רצה שיצאו מרחל ועכשיו שיוסף איננו ע"כ שיצא מבנימין ואם ימות בנימין בדרך לא יוכל לקיים ההבטחה].
3) משמע שהיו נולדים אותם שני שבטים תאומים [שהיו נולדים בלילה אחד], ובאמת, מובא שגם מנשה ואפרים היו תאומים (רד"ק פרשת מקץ, סדר הדורות, ברכת שמואל, מהרי"ל דיסקין). ולמה ה"קהל גוים" היו צריכים להיות תאומים.