מדוע בפסוק "שער צהוב דק" מתרגם אונקלוס "שער סומק דעדק" דהיינו שצהוב הוא אדום?
ומה שעלה בדעתי בהשערה רחוקה, שרש"י במקום (לפי כמה גירסאות) והרמב"ם בפירוש משנת נגעים מפרשים צהוב מלשון זהוב, כצבע הזהב. וכאן כוונת אונקלוס ל"זהב אדום" הנזכר ביומא מה. שהוא דומה לדם הפרים. ודוחק.
(ואולי יש קשר לתרגום רס"ג בפרה אדומה - "צפרה" - "צהובה"?)