בן עמרם לשון גנאי?

[עליך עיננו]

ברש"י ויהס כלב את העם וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם וכ'ו
משמע שאמר כך כדי שי
ישמע לשון גנאי ויקשיבו לדבריו.
וכך משמע מרש"י תהילים פ"ד פסוק ג שקראו לדוד בן ישי כדי לבזותו להורות שאין לו שם.
מאידך בגמ' שבת פט' שאמר הקב"ה לשטן לך אצל בן עמרם,וודאי אין בזה ענין גנאי.
האם יש מי שמדבר בענין אשמח למקורות.
תודה מראש.

[בקרו טלה]

האם יש מי שמדבר בענין אשמח למקורות.

נחלת יעקב_עמוד_1.png (24.7 KiB) נצפה 652 פעמים

נחלת יעקב_עמוד_2.png (48.22 KiB) נצפה 652 פעמים

שו"ר שהרב טברייני כבר כתב זאת viewtopic.php?f=28&t=39903&p=452905#p453466

[עליך עיננו]

האם יש מי שמדבר בענין אשמח למקורות.

נחלת יעקב_עמוד_1.png

נחלת יעקב_עמוד_2.png

שו"ר שהרב טברייני כבר כתב זאת viewtopic.php?f=28&t=39903&p=452905#p453466

ייש"כ !
וגם שם העירו מהגמ' בשבת וצ"ע

[צופה_ומביט]

ברש"י ויהס כלב את העם וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם וכ'ו
משמע שאמר כך כדי שי
ישמע לשון גנאי ויקשיבו לדבריו.
וכך משמע מרש"י תהילים פ"ד פסוק ג שקראו לדוד בן ישי כדי לבזותו להורות שאין לו שם.
מאידך בגמ' שבת פט' שאמר הקב"ה לשטן לך אצל בן עמרם,וודאי אין בזה ענין גנאי.
האם יש מי שמדבר בענין אשמח למקורות.
תודה מראש.

כבר המהרש"א בח"א שם עמד בשאלה למה קראו בן עמרם ולא משה, [לא מצד השאלה שבן עמרם הוא גנאי אלא בסתם למה ייחסו כאן אחר אביו ולא קראו בשמו], ופירש שהוא לציין שבחו של משה, שנולד לאדם שמת בעטיו של נחש, וכיו"ב פירשו עוד. ראה במפרשי האוצר שם.

דא עקא שקשה שאלתך. שזה לשון גנאי. ובעוד הרבה מקומות מצינו שנקטו לשון "בן עמרם" לגנאי. בן עמרם זו אסורה או מותרת, ועוד. ולגבי בן ישי שהוא לגנאי מפורש כן במדרש במ"ר יח, יז והיו מחרפין אותי ולא קורין בשמי, אלא מדוע לא בא בן ישי, ראיתי את בן ישי [וגם בזה יש להעיר מדוע א"כ נקט בעל ה"לכה דודי" בדיוק תואר זה בדברו על הגאולה ע"י משיח, "על יד בן ישי בית הלחמי"]. ובתענית ג, א לגבי רבי יהושע בן בתירא שלפני שנסמך לא היה חשוב והיו קוראים אותו בשם אביו ורק לאחר שנסמך קראו אותו בשמו.

ואפש"ל שדוקא נקט כאן הקב"ה לשון זה על משה, כעין "ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה - במשה אע"פ שאינו עבדי", כך כאן לומר לשטן שאפילו לא היה זה משה אלא רק בן עמרם - עדיין התורה אצלו. ודיקא לשטן המחטיא ומקטרג חשוב ונצרך לומר דבר זה. שהתורה אצל ישראל לנצח, גם אם אינם ראויים לה, גם אם הם בחינת יעקב ולא ישראל, וגם אם יצליח להחטיאם וירשיעו עדיין התורה אצלם והם דיקא הנבחרים לה, ויכה בהם הקב"ה עד שיחזרו לקיימה, אבל לא יחליפם באומה אחרת ולא ייקח מהם את התורה.

וראה מיד בהמשך הגמרא שמשה מיעט עצמו ואמר שאינו ראוי לקבל את התורה ולהחזיק טובה לעצמו, ואמר לו הקב"ה הואיל ומיעטת עצמך תיקרא על שמך. ומתאים עם דברי הקב"ה מעיקרא שהתורה אצל "בן עמרם".

וכך יש לבאר גם את ה"לכה דודי". על יד בן ישי קרבה אל נפשי גאלה, הגם שנפשי נמוכה מאד מאד בעו"ה, ואיזו שייכות יש למשיח עמי [והיו צדיקים שאמרו שכשיבוא משיח יברחו ישראל למערות מרוב פחד], עכ"ז יש למשיח גם בחינה כזו שהוא יורד אל המקומות הנמוכים ביותר, ונעשה עצמו כ"בן ישי" וממילא קרב הוא אל נפשי לגאלה.

[עליך עיננו]

ברש"י ויהס כלב את העם וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם וכ'ו
משמע שאמר כך כדי שי
ישמע לשון גנאי ויקשיבו לדבריו.
וכך משמע מרש"י תהילים פ"ד פסוק ג שקראו לדוד בן ישי כדי לבזותו להורות שאין לו שם.
מאידך בגמ' שבת פט' שאמר הקב"ה לשטן לך אצל בן עמרם,וודאי אין בזה ענין גנאי.
האם יש מי שמדבר בענין אשמח למקורות.
תודה מראש.

כבר המהרש"א בח"א שם עמד בשאלה למה קראו בן עמרם ולא משה, [לא מצד השאלה שבן עמרם הוא גנאי אלא בסתם למה ייחסו כאן אחר אביו ולא קראו בשמו], ופירש שהוא לציין שבחו של משה, שנולד לאדם שמת בעטיו של נחש, וכיו"ב פירשו עוד. ראה במפרשי האוצר שם.

דא עקא שקשה שאלתך. שזה לשון גנאי. ובעוד הרבה מקומות מצינו שנקטו לשון "בן עמרם" לגנאי. בו עמרם זו אסורה או מותרת, ועוד. ולגבי בן ישי שהוא לגנאי מפורש כן במדרש במ"ר יח, יז והיו מחרפין אותי ולא קורין בשמי, אלא מדוע לא בא בן ישי, ראיתי את בן ישי [וגם בזה יש להעיר מדוע א"כ נקט בעל ה"לכה דודי" בדיוק תואר זה בדברו על הגאולה ע"י משיח, "על יד בן ישי בית הלחמי"]. ובתענית ג, א לגבי רבי יהושע בן בתירא שלפני שנסמך לא היה חשוב והיו קוראים אותו בשם אביו ולא לאחר שנסמך קראו אותו בשמו.

ואפש"ל שדוקא נקט כאן הקב"ה לשון זה על משה, כעין "ואיך לא יראתם לדבר במשה עבדי - במשה אע"פ שאינו עבדי", כך כאן לומר לשטן שאפילו לא היה זה משה אלא רק בן עמרם - עדיין התורה אצלו. ודיקא לשטן המחטיא ומקטרג חשוב ונצרך לומר דבר זה. שהתורה אצל ישראל לנצח, גם אם אינם ראויים לה, גם אם הם בחינת יעקב ולא ישראל, וגם אם יצליח להחטיאם וירשיעו עדיין התורה אצלם והם דיקא הנבחרים לה, ויכה בהם הקב"ה עד שיחזרו לקיימה, אבל לא יחליפם באומה אחרת ולא ייקח מהם את התורה.

וראה מיד בהמשך הגמרא שמשה מיעט עצמו ואמר שאינו ראוי לקבל את התורה ולהחזיק טובה לעצמו, ואמר לו הקב"ה הואיל ומיעטת עצמך תיקרא על שמך. ומתאים עם דברי הקב"ה מעיקרא שהתורה אצל "בן עמרם".

וכך יש לבאר גם את ה"לכה דודי". על יד בן ישי קרבה אל נפשי גאלה, הגם שנפשי נמוכה מאד מאד בעו"ה, ואיזו שייכות יש למשיח עמי [והיו צדיקים שאמרו שכשיבוא משיח יברחו ישראל למערות מרוב פחד], עכ"ז יש למשיח גם בחינה כזו שהוא יורד אל המקומות הנמוכים ביותר, ונעשה עצמו כ"בן ישי" וממילא קרב הוא אל נפשי לגאלה.

ייש"כ! נפלא מאד!

[צופה_ומביט]

יישר כוח לך על שאלתך המעוררת.