אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי-ויכוח התורני והפילוסוף

[הים הגדול]

מתוך "מאור האפלה" לרבי נתנאל בן ישעיה ז"ל

התורני והפילוסוף ב.jpg (58.65 KiB) נצפה 1480 פעמים

התורני והפילוסוף ג.jpg (211.01 KiB) נצפה 1480 פעמים

התורני והפילוסוף ד.jpg (86.28 KiB) נצפה 1480 פעמים

התורני והפילוסוף ה.jpg (33.01 KiB) נצפה 1480 פעמים

התורני והפילוסוף ו.jpg (56.85 KiB) נצפה 1480 פעמים

התורני והפילוסוף ז.jpg (118.07 KiB) נצפה 1480 פעמים

אני מדמיין את הויכוח בין שני ניקים בפורום...

[מצליח]

מדברי רבי יוסף כספי:
ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה – אמר יוסף: הנה לא זכר בזה כי לא אכל לחם ולא שתה מים, אבל פרש זה במשנה תורה, ואמר הוא ע״ה על אלה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי (דברים ט׳:י״ח). והחכם אבן עזרא אמר כי זה פלא לא נהיה כמהו. ואני מפליא ממנו מי יספר כל נפלאותיו, והלא הוליך כל ישראל ארבעים שנה ולא אכלו לחם, כמו שאמר הוא להם לחם לא אכלתם (דברים כ״ט:ה׳). ואם תאמר הנה אכלו המן, אשיבך ומי נתן להם המן רק משה על פי השם, ומדוע יהיה זה יותר נשגב ונפלא בעינינו עמידת משה שלם המזג והבריאה ארבעים יום, או גם שנה בזולת לחם, מעמידת כל ישראל בזולת לחם, וכן הדין במים, רצוני שיותר קרוב למשה לעמוד בזולת מים ימים ושנים, מעמידת כל ישראל מ׳ שנה, כמ״ש ויין ושכר לא שתיתם (דברים כ״ט:ה׳), וכלל הדבר ודעת לנבון נקל (משלי י״ד:ו׳).

[הים הגדול]

אי' מקומו שלכספי הנ"ל ? (וגוף הטענה מ' דס"ל לחם ומים הוא דלא הא שאר מאכל ומשתה כן {ול"מ שראייתו מעצם ירידת המן ,ועוד דא"כ איכא למדחי שפיר וק"ל.})

והנה עוד בזה מס' "מעשה ניסים":

[מצליח]

אי' מקומו שלכספי הנ"ל ?

באתר 'על התורה' על הפסוק הנ"ל

[פולסברג]

מהרש''א יומא עו.

ואימא זה משה שהוא שקול כנגד כ"י. ומייתי מדכתיב והאיש משה ענו מאד מכל האדם וגו' שהכתוב מעיד על נבואתו שאין כמוהו כדכתיב את דכא אשכון ובהר ודאי דלא אכל משה כדלעיל דכתיב לחם לא אכלתי וגו' ואימא כשירד למטה אכל א"נ אפי' בהר קאמר אכל שהמן הוא מאכל רוחני ולחם ממש קאמר שלא אכל בהר מ' יום:

[הים הגדול]

אי' מקומו שלכספי הנ"ל ?

באתר 'על התורה' על הפסוק הנ"ל

ייש"כ על גילוי אתר הנ"ל (הרבה יותר נח להשתמש שם בן' כספי וגם לצטט ממנו)
ואכתי לא אשכחית התם הך מילתא, אשמח להפניה מדויקת.
כ"כ א"ע דאדכר לא אשכחית (בעיון קל).

[מצליח]

עשה נא חיפוש שם באתר
האבן עזרא הוא על שמות כד יח

[הים הגדול]

עשה נא חיפוש שם באתר
האבן עזרא הוא על שמות כד יח

ייש"כ על ההפני', כספי ג"כ שם.
הבעי' שאני חפשתי רק במקומות שנז' שלא אכל ושתה והא"ע (וכספי בעקבותיו) דיבר במקום שנז' תחלה היותו בהר וק"ל.
וק"ק מ"ט אייתו תרויהון להא דלחמא לא אכל ומיין לא שתה ממשנה תורה ולא מדסמיך לי' ל"ד י"ח: וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־ייי אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃

[הוגה ומעיין]

לשון הרמב"ם ח"ג פנ"א:
יש מהם מי שהגיע מרוב השגתו ופנותו מחשבתו מכל דבר זולתי הש"י, עד שנאמר בו ויהי שם עם ה' וגו', ישאל ויענה [ידבר] וידובר עמו במעמד ההוא המקודש ומרוב שמחתו במה שהשיג לחם לא אכל ומים לא שתה, כי התחזק השכל עד שנתבטל כל כח עב שבגוף, ר"ל מיני חוש המשוש.

ורשום אצלי עה"ג:
נראה שמפרש לחם לא אכל ומים לא שתה על ענייני חוש המשוש – התשמיש (המכונה בכתובים בלחם) ושתיית הגרגרנים שאריסטו ייחס ג"כ לחוש המישוש, ראה לשון הרב לעיל ח"ב פל"ו על תענוג המאכל והמשתה. וכבר הביא ר' נסים ממרסיי מדברי רבינו לתלמידו שיש לו סוד במה שמשה ואליהו לא אכלו, ע"ש עמ' 354. וכן נקט שם בדעת הרב שלא פרש משה מהאכילה והשתיה אלא שגם בעסקו בהם היה עם ה'.

[כולל יונגערמאן]

בוודאי אם רוצים להקטין הנס ולהבינו יכולים, היום אפשר לומר שאם משה עלה אי שם בחלל במקום שיש כח משיכה חזק מאוד כגון סמוך לחור שחור וכדו' שכמה דקות שם לשנה יחשב כאן ובאמת אצל משה זה לא היה אלא זמן מועט, אך הרי מוכח מהפסוקים שזה כן נחשב לנס וענין גדול א"כ יותר מסתבר שהיה כפשוטו מ' יום ולילה בלי אוכל כלל

[הים הגדול]

אך הרי מוכח מהפסוקים שזה כן נחשב לנס וענין גדול

לא ידעתי לזה הכרח כ"כ מפשוטי המקראות , אפשר שלא באו אלא להפליג עד כמה הקריב משה בעבור ישראל (לפי' מאור האפלה ,מיהו לן' כספי ק' באמת למאי אדכרי' קרא).
אגב עיוני בזה מצאתי בד' החזקוני ז"ל

ואם תאמר: מניין היה משה יודע אימת היה יום ואימת היה לילה והלא הם שוים למעלה, כדכתיב: ונהורא עמיה שריה (דניאל ב׳:כ״ב), ואומר גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה (תהלים קל״ט:י״ב). אלא כשהקב״ה מלמדו תורה שבכתב יודע היה שהוא יום וכשלמדו תורה שבעל פה יודע היה שהוא לילה

ומקורו ממדרש תילים י"ט ותרגום שה"ש ה' י' ע"ש
ושייך לכאו' לכאן וכאן. ודו"ק.