מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דרך וסדר המראה מקומות ברש"י עה"ת

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

דרך וסדר המראה מקומות ברש"י עה"ת

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' דצמבר 06, 2021 6:03 am

בל"נ העלה מידי שבוע נקודות מענינות שמצאתי תוך כדי לימוד חומש רש"י,פעמים בארוכה ופעמים בקצרה:
וראשון פרשת מקץ:
וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם: (פרק מ"ג פסוק ט"ז)
וטבח טבח והכן. כמו ולטבוח טבח ולהכן, ואין טבוח לשון צווי, שהיה לו לומר וטבח: בצהרים. זה מתורגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר, ויש הרבה בגמרא, שדא לכלבא שירותיה (תענית יא:), בצע אכולא שירותא (ברכות לט:), אבל כל תרגום של צהרים טיהרא: (רש"י)
רש"י מביא לשון הגמרא, הראשון שדא לכלבא שירותא, הוא ממסכת תענית, והשני בצע אכולא שירותא ממסכת ברכות ולכאורה היה צריך להביאם בסדר הפוך, והנראה בזה שהביא תחילה ממסכת תענית את הלשון שדא לכלבא שירותא – זרק לכלב את מאכלו שכלב מציין את המצרים כידוע, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, ואח"כ ממסכת ברכות בצע אכולא וכו' רמז את ענין אכילת הלחם בצע כמו שנאמר בהמשך הפרשה שאין אוכלים המצרים עם העבריים לחם.
בפרשה זו מביא רש"י בפסוקים קודמים שני מראי מקומות נוספים ממסכת תענית סביב אותו דף י'.
עוד אפשר לפרש בעומק הדברים בשני מ"מ אלו, כתוב בספרים שבפסוק זה נרמז חג חנוכה בתיבות טבח והכנ, אותיות חנוכה, ע"כ רש"י מביא לשון התרגום ולשון הגמרא, שהתרגום הראשון לתורה עשו היוונים, והמלחמה בגזירה להשכיחם תורתך, והיא דווקא ע"י הגמרא תורה שבע"פ שכתובה בלשון ארמי, והראשון הביא ממסכת תענית ששם מדובר, שתלמיד חכם לא ישב בתענית, אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה אמר רבי ירמיה בר אבא אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד (אמר) ר' ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים, וזהו ענין להשכיחם תורתך, ועל הדימוי דווקא לאכילת הכלב, אפשר שזה רמז לנאמר במסכת סנהדרין (דף ס"ח ע"א) הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים.
ואח"כ מביא רש"י ממסכת ברכות, א''ר אבא ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות מ''ט {שמות טז-כב} לחם משנה כתיב א''ר אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא ר' זירא הוה בצע אכולא שירותא א''ל רבינא לרב אשי והא קא מתחזי כרעבתנותא אמר [ליה] כיון דכל יומא לא קעביד הכי והאידנא קא עביד לא מתחזי כרעבתנותא, וברש"י שם אכולה שירותא. פרוסה גדולה שהיה די לו לכל הסעודה בשבת: וזהו ענין להעבירם מחוקי רצונך, גזירות היוונים שבת חודש ומילה.
עוד דרך ע"פ מה שכתב הרב משה סולובייציק ע"פ נאמר בגמרא שסעודת שבת הייתה שנאמר "והכן" ואין והכן אלא שבת דכתיב "והכינו" את אשר וכו', ומוסיף שעל כן הייתה סעודה ראשונה דהם נהגו לצום בערב שבת כמנהג פרושים ותלמידי חכמים, ע"פ זה הרי זה בנותן טעם לשני מראה מקומות אלו בתחילה בענין תענית של ת"ח ובהמשך סעודת שבת.

{פרק מ"ג פסוק ל} וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה:
כי נכמרו רחמיו. שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא, יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו, בלע ובכר וכו', אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כלם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע, שנבלע בין האומות. בכר, שהיה בכור לאמו. אשבל, ששבאו אל. גרא, שנתגייר באכסניא. ונעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש, אחי היה וראשי היה. מפים, מפי אבי למד. וחפים, שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו. וארד, שירד לבין האומות, כדאיתא במס' סוטה (לו:), מיד נכמרו רחמיו: נכמרו. נתחממו, ובלשון משנה על הכומר של זיתים (בבא מציעא עד.), ובלשון ארמי במכמר בשרא (פסחים נח.), ובמקרא (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, נתחממו ונקמטו קמטים קמטים, מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ:
צריכים להבין יסוד הסדר משנה גמרא נביא, ונראה שהוא לפי סדר הקרוב קרוב קודם הראשון רומז ומזכיר שמן - חנוכה,(שנחגג הן בזמן שביהמ"ק השני היה קים) והבא אחריו קרבן פסח - פסחים (רק בהיות הבית קיים), והאחרון הוא מגילת איכה - תשעה באב, (בחורבנו)

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דרך וסדר המראה מקומות ברש"י עה"ת

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' פברואר 03, 2022 5:37 am

פרשת משפטים
שאלני היום ת"ח אחד על רש"י זה (פרק כב ד){ד} כי יבער. את בעירה. ובער. כולם לשון בהמה, כמו אנחנו ובעירנו:
לשון זה נמצא בבמדבר (כ ד) ומדוע לא הביא מבראשית (מה יז) טענו את בעירכם, וכן מדוע לא ביער כבר שם מה זה הלשון בעירכם, ועניתי לו שאכן בבראשית רש"י לא פירש כי אכן לא מובן מדוע כינה יוסף (ולשון התורה) בעירכם וללא נכתב בהמתכם, וראה באבן עזרא שם שמפרש שזה לשון בהמה ומפנה גם כן לבמדבר, אבל רש"י כאן שלח לבמדבר כי שם מובן השם של הבהמה מלשון ביעור כליון ואכילה כי הרי שם התלוננו שרוצים לשתות ואם לא ימותו, ושם גם כתובים עוד כמה הטיות של המילה הזו ותשת העדה ובעירם, ויתכן שגם במצודות בתהילים (ובמשלי) שמבאר עה"פ איש "בער" לא ידע שוטה כבהמה מלשון אנחנו ובעירנו ולא כתב מראה מקום אחר כי גם מבואר בזה ענין השטות


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים