א.
לחם הפנים או שולחן הפנים
מדוע בפרשת במדבר כתוב "שולחן הפנים" ולא "לחם הפנים" כפי שמופיע בתנך 6 פעמים ,שלושה פעמים בשמות . ושלושה פעמים בנך.
אגב בשמות נכתב על עשיית השולחן. ואילו פרטי ודרכי הכנת הלחם מפורטים רק בויקרא באמור.
ושם המילה " הפנים" כלל אינה מופיעה !
..וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.כאן כאמור לא מוזכר המונח : " הפנים".
שלוש שמות
ויש לו ללחם הפנים עוד שתי שמות בתנך : "לחם התמיד" -בפרשת במדבר ד,ז.
ובדה"י א, ט. מכונה "לחם המערכת". וּמִן-בְּנֵי הַקְּהָתִי מִן-אֲחֵיהֶם, עַל-לֶחֶם הַמַּעֲרָכֶת, לְהָכִין, שַׁבַּת שַׁבָּת.
אבל יש כאן "פנים" חדשות, שכן במדבר כתוב "שולחן הפנים" ”וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ ..במדבר ד,ז., וניתן לפרשו השולחן שעומד בפנים לעומת מזבח העולה שעומד בחוץ ,וראה להלן.
ב.
על הפנים:
ואנו במשמעות השם לחם הפנים באנו על מה ולמה ? מספר סיבות ניתנו לשם לחם הפנים:
1. בתרגום יונתן מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו "הלחם הפנימי", הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל.הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש.
2. הרשב"ם מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - הלחם הוא לחם מעולה מכובד וחשוב הראוי לעלות על השולחן לפני המלך. (פני הדור..)
3. הגמרא במסכת פסחים מתאר את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה פת עבה? אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו בלחם הפנים - טפח "ואין פנים פחות מטפח" [בסוכה]. ובר בחיי -כי דבר שעביו טפח נאמר עליו שהוא בעל פנים.
4. התנא בן זומא דרש "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה". לפי הגו"א ברשי הדפנות הם הפנים ..
5. לבאר מים חיים פירוש שונה ברשי שהצד הפרוץ - הוא הקרוי פנים,שיש מקום אל פני האדם לראות משם.
6. לראבע לפי שהוא מונח תמיד "לפני" השם. ובדומה לכתוב "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד".[ ואולי גם לפני השכינה =ארון הברית שנמצא אחריו במערב].
7.הרמבם כתב שכל חלה מרובעת שנאמר לחם הפנים "שיהיו לו פנים רבים = צדדים רבים. והכוונה שיש לו ארבע דפנות צדדים ומעלה מטה והריהם שישה פנים. מהרי קורקוס. [ויש קושי מהרמבם ביד - שמשמע שלא היו קרנות].
8. הכלי יקר בתרומה, מפרשו מלשון "הארת פנים" ..יתן לו לחמו השי"ת בפנים מאירות ולנצח..
9. רשי במנחות [צו,א] אפשר שנותן לכך שני פירושים : אחד כנל פנים. והשני פירוש מפתיע:
פנים= פינות. שיהיו לו פינים, פינות= זויות , והכוונה לקרנות שבארבע פינותיו. ועיין בתוי"ט מנחות,יא,ד. [ לר גרשום וכך בברטנורא - שהקרנות נקראות - פנים, מנחות צח].
10. אין לזה פנים ! - כך לרלבג.
אחרי שהרלבג מציע את ביאורו לשם"לחם הפנים" (עיין להלן) שהלחם היה דק למדי, וז"ל : והנה זה הלחם דק..ולדקות זאת החלה - גם כן יתכן שלכך יקרא "לחם הפנים". כי הוא כולו פנים ,רוצה לומר שאין לו תוך שלא ישלוט בו האויר בקלות או חום התנור..
דהיינו פנים = יש לו רק משטח = פנים , ללא דפנות \צדדים ןללא חלל\ נפח . וזה כמובן ההיפך לגמרי
מסעיפים 3. ו 7 דלעיל.
11. ריבוי פנים
פירוש נוסף ועיקרי לרלבג הפוך מהנל , שמכיון שלפירושו הבצק הוא גוף מלבני עם פינות חתוכות הרי יש לרלב"ג ביאור משמעותי יותר לשמו של לחם הפנים - כי אין מדובר כאן רק בששה פנים , תכונה הקיימת לכל גוף תלת ממדי, ואפילו הייתה צורתו פשוטה כקוביה אלא מדובר על גוף בעל שמונה עשר פנים.
דברי הרלב"ג הובאו בהרחבה בכסף משנה על הרמב "ם הלכות תמידין ומוספים ה , ט.
.
ג.
הרמבם אינו יודע !
דווקא הרמבם שעמל רבות לפרש טעמי המצוות, גם כאלה שהשכל הפשוט מתקשה להבינם ושבחלקם נדחו עי מפרשים אחרים. ואילו כאן במצוות לחם הפנים כותב הרמב”ם בספר מורה נבוכים (ח”ג פמ”ה), בבארו תועלת המצוות הנוגעות לכלי המקדש:
… "אבל השלחן ושיהא עליו לחם תמיד איני יודע טעם לכך, ולא מצאתי עד כה לאיזה דבר איחסהו". ורבים מהמפרשים דווקא הסבירוהו יפה.
ויש כאן נותן טעם לדברי הארי בפזמון לסעודת השבת,ובו נאמר: "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי", פירוש הדברים: 'יגלה לנו הקדוש ברוך הוא את הסודות והטעמים, של שנים עשר הלחמים המובאים ביום שבת במקדש'. ומכאן שאכן טמון בו סוד גדול ונעלם ,וסוד ה ליראיו- ואפשר שבזמן הרמבם טרם נודע.
ד.
תיבה שטה או ספינה רוקדת
נחלקו בצורת הלחם,
1. רבי חנינא אמר, שהיה כ'תיבה פרוצה', כלומר, כארגז שיש לו תחתית ודפנות משני צידיו כמו האות חי"ת הפוכה, ברשי.
2. רבי יוחנן אמר - כ'ספינה רוקדת', כלומר כספינה, שהתחתית מחודדת, ואין לה שוליים, אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה 'רוקדת': שמרקדת והולכת מהר.
רשי מצייר האות V. לתוספות רק החלק התחתון הוא כרשי -ובחלק העליון דפנותיו היו ישרות. ראה צילום.
3. הרלב"ג צורת החלה לפני הקיפול היא כמלבן שנקטמו פינותיו, : ולאחר הקיפול צורתו כתיבהת ח'הפוכה שקרנותיה נקטמו בפירושו זה " מרויח" הרלב"ג ביאור משמעותי יותר לשמו של לחם הפנים" כי אין מדובר כאן רק בששה פנים, תכונה הקיימת לכל גוף תלת ממדי, ואפילו הייתה צורתו פשוטה כקוביה, אלא מדובר על גוף בעל שמונה עשר פנים, כפי שמופיע בציור להלן.
4. בשוטנשטיין מביא איור שונה ,דהיינו צורת U' ולא צורת V.
ציור להלן והסברים בעהי בהמשך.
והמדף שתמך בלחם גם הוא שונה
הסברים לכךאיה בהמשך.
ולגבי קרנותיו האיך היו . ולאן כופפום ומה הרווח שנשאר ביניהם נותיר לדיון אחר.
ועל על צורת הלחם במטבעות וממצאים וכו איה בהמשך[/size]
צילום מעוז והדר.
הציור האמצעי "ספינה רוקדת לרשי. והתחתון לשיטת תוספות.