למה המהרשל מכשיר את ס"ת שלנו רק בדיעבד ?
רווח,סימן, נקודה,נון, שופר, או Z, או ( ).
א.
ויהי בנסוע- עשה להם סימניות...נונים הפוכים. מהם הסימניות ?
א. בספרי כתוב " נקוד עליו ..
ב. במסכת סופרים: לעשות שיעור בפתיחה (אולי רווח) ולגירסת הגרא " לעשות סימן" ופי הנציב איזה סימן שהוא. (אחת הגירסאות של הספרי היא לעשות "שיפור" והיו שרצו לפרש כשופר וזה בעצם מקרב אותנו לנון ההפוכה דלעיל).
ג. המהרשל " וקרוב בעיני שס"ת כזו (עם נונין) פסולה.דפסלינן בחסר ויתר אפילו אות אחת. ולכתחילה
לכ" ע. אלא מה יעשה: פרשה פתוחה לפניה ולאחריה".
ד. למעשה סומכין על המסורה. ועושין נונין הפוכים.
ה. והביאו בשם המהרם שיף ש "יתכן שהדרך לעשותם בסוגריים עגולים בצורה כזאת( ,,), המלמדים שאין כאן מקום הפרשה ונראה שסובר דהם כרישום וסימן בעלמא .
ו. ובפירוש הריקאנטי כתב: הנון הפוכה כאדם הכורע על ברכיו לפני המלך ,ויש שפירשו כוונתו ל צורה Z
ב. ר בחיי
ועכשיו זה רק מתחיל : למה נונין ? ומה משמעותם
חידושו של ר בחיי למה נונין?
כי פרשה זו אינה במקומה. אלא להיכן היא שייכת ?
הגמרא בשבת (קטו/ז) . ולפי רשי שם, היא שייכת ל פסוק ונסע הארון... ואחריו מגיע הפסוק ויהי בנסוע. .. לעיל ב. יז.
ואם נמנה את מספר הפרשיות ביניהם הדילוג הוא נ' = חמישים פרשיות . ולכן נונין !
והקשו על כך שכתב ר בחיי שזה רחוק 50 פרשיות,ולדבריו נראה דנוני"ן אלו הם אותיות נוטריקון ולא סימון ורישום, אולם במניין הפרשיות יש רק 49 פרשיות ,וגם זה רק אחרי שכוללים גם את הפרשיות הראשונה והאחרונה ביניהם,
ואולי אין אנו בקיאין בהם.
אבל למה הפוך?
קדימה או אחורה, לאן עלינו לדלג ?
אומר ר בחיי :על כן עשאן הפוכים לומר נון לפניה. [דהיינו 50 פרשיות אחורה.]
דהיינו יש ללכת אחורה. כדי למצוא את המיקום המתבקש לפי הסדר.
ג. והחזקוני-
מפליא בחידושי הלשון שלו.( פענח רזא)
ולדעתו ויהי בנסוע היה צריך להיות ממוקם רק 13 פסוקים אחורה .בפרק י. בין פסוק כא לפסוק כב.
אחרי : ונסעו הקהתים....עד בואם."
שהקימו את המשכן.והארון נסע מיד אחריהם.
ולפני " ונסע דגל מחנה אפרים...
כא) וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם.
__** כאן היתה צריכה להיות פרשת ויהי בנסוע...**
כב) וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד
וזאת כדי לרמוז שפרשת ויהי בנסוע צריכה להיות בין שני הפסוקים שמתחילין בנונין. ( בלי ו' החיבור) ו נ ס ע ו הקהתים....ו נ ס ע דגל..
בנוסף לכך-
ומוסיף עוד-שלכן סימנום בשני נונין: כדי שיהיה לפי סדר האלף בית. איך ? [ הווים אינם נחשבים !]
נון שלפני ,אם נשים אותו אחרי פסוק כא. שמסתיים באות מם "בואם"+נ' הפוכה .אז קיבלנו אותיות : מם. ונון.
והנון שבסוף הקטע .שהוא בא לפני " ונסע" של פסוק כב= נ' הפוכה (ו)נ,ס,ע, קיבלנו רצף של האותיות : נון מלא ואותיות ס.ע.= נ.ו.נ.+ ס+ ע.
ד.להלכה -
א- זה לא המקום היחיד שצויין על נון הפוכה בתורה, כך גם בבראשית יא,לב, וימת תרח בחרן" נאמר במסורת קטנה - בחרן נון הפוכה -,וברשי הסבר : שעד אברהם חרון אף של המקום,
ובקסת סופר שם " שאין לשנות כלל להפוך את הנון, ואם היא הפוכה יש למוחקה ,..אבל אם היתה נזורה= שראשה עקום לאחוריה ולא נשתנתה מצורת הנון אין צורך לתקנה,
וכתב הרשבא שם שלכתחילה יש לעשות כן,ואם לא עשה כשר, והרמבם פסק כך על כל האותיות המשונות וכו " כל הדברים האלו לא נמסרו אלא למצווה מו המובחר ואם שינה לא פסל" הלכות סת פ"ז ח-יא,
. . למרות שהמקור הראשון בפרהסיה לנונין מופיע ברשבא בשם רב האי גאון, אך היה זה לפני הופעת הזוהר, וכשנמצא ראו שבפרשת בהעלותך יש כבר דברים על נון שחזרה לאחוריה וכו.
,
מקורות- בשוטנשטין שבת קטז עא ,שערי אהרון ובאספקלריא בהעלותך ועוד.
ועל הנון במתאוננים, והנונים בתורתו של מולכו ועוד עיין בקישור הבא
viewtopic.php?t=13569#p126760