. .וזה כל שבחם- שלא מתו ! ?
מבירא עמיקתא
לאיגרא רמא
[לא נס ליחו . שהיה צעיר רענן הלך בלי משקפיים ובלי מקל ? ?]
א.
כל השנה . כל שבוע. כל יום. כל לילה ( בערך).
.בכל אירוע
פעם בשמחה.
פעם ברעדה.
פעם באבל וביגון.
פעם בצימאון ובגעגועים.
פעם בבבנייה וחנוכת המקדש.
פעם בהרס וכיליון
הם נוכחים תמיד - לא משים מנוכחות בחיינו ,בכל המצבים בכל האירועים -.
היחיד בשברון ליבו ובשמחת ליבו,, העם באבלו וגם בעת גילה ורינה. .
.תמיד פרקי התהילים המתאימים שהם אמרו מלווים אותנו. וצאצאיו הם גדולי המשוררים ויודעים לרצות את קונם.
הדברים עולים ונשנים נאמרים ונזכרים ליחיד וכלל האומה ,גם במעגל השנתי וגם לאורך תולדות עם ישראל .
הבחירה
מראשי המשוררים נקבעו על ידי דוד דווקא בני וצאצאי קורח, ובחירה זו קיבעה את מעמדם לכל הדורות הבאים. ובתפקידם זה הם מלווים מאורעות עמ"י בתנך לכל ארכו.
ברוח קדשו בחר דוד מכל הלוויים לעמוד בראש המשמרות של המשוררים. במקדש ובכלל. את
אסף - מבני גרשון
הימן - מצאצאי שמואל- וקורח מקהת .
[וידותון - ממררי, שעל שמו 3 פרקי תהילים]
ב.
במעגל תולדות עם ישראל-
אפשר שבזכות המעמד הבכיר שהוענק להם גרם לכך שהם [יחד עם משפחות אסף הגרשוני ומשפחת ידותון (איתן) מבני מררי] מופיעים בצמתים החשובים והמכריעים :
להלן מובאות מהפסוקים השייכים לתפקידם של בני קורח במקומות ובאירועים המרכזיים בחיי העם והמקדש:
1) .בחלוקת וקביעת המשמרות לעבודת השיר -
דבה"י א, ו,טז.
טז, וְאֵלֶּה, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל-יְדֵי-שִׁיר--בֵּית יְהוָה: מִמְּנוֹחַ, הָאָרוֹן. יז וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד, בַּשִּׁיר, עַד-בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת-בֵּית יְהוָה, בִּירוּשָׁלִָם; וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם, עַל-עֲבוֹדָתָם. יח וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים, וּבְנֵיהֶם: מִבְּנֵי, הַקְּהָתִי--הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן-יוֹאֵל בֶּן-שְׁמוּאֵל. יט בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יְרֹחָם, בֶּן-אֱלִיאֵל, בֶּן-תּוֹחַ. כ בֶּן-ציף (צוּף), בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-מַחַת, בֶּן-עֲמָשָׂי. כא בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יוֹאֵל, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-צְפַנְיָה. כב בֶּן-תַּחַת, בֶּן-אַסִּיר, בֶּן-אֶבְיָסָף, בֶּן-קֹרַח. כג בֶּן-יִצְהָר, בֶּן-קְהָת, בֶּן-לֵוִי, בֶּן-יִשְׂרָאֵל.
2 ). בהעלאת הארון לירושלים עי דוד (באוהל ,עדיין אין מקדש).דה"י א. פרק טו.
יב, וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ. ... טו, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְהוָה בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם....
טז וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה. יז וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן יוֹאֵל..... ואז אמרו -
בפרק טז.
ח. הוֹדוּ לַשם, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ-- הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילֹתָיו.
ט. שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ-לוֹ-- שִׂיחוּ, בְּכָל-נִפְלְאֹתָיו. וכו..
3) בהכנסת הארון למקדש שבנה שלמה - בדבהי,ב פרק ,ה,
ה. וַיַּעֲלוּ אֶת-הָאָרוֹן וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל: הֶעֱלוּ אֹתָם,. ……
יב .וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרְרִים לְכֻלָּם לאסף לְהֵימָן [b] לִידֻתוּן .
4 ) בדברי הימים ב', פרק כ"ט, פסוק ל'.
בחנוכת המקדש וההלל לשם עי המלך חזקיה בטהרו את המקדש מהעז ומהטומאה ..
א יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ .. הַלְוִיִּם עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְקוק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם .... יב וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי [b]הַקְּהָתִי וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח. יג וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי ויעואל [וִיעִיאֵל] וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ. יד וּמִן בְּנֵי הֵימָן יחואל [יְחִיאֵל] וְשִׁמְעִי וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל.
וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לַלְוִיִּם, לְהַלֵּל לַיה, בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה; וַיְהַלְלוּ, עַד-לְשִׂמְחָה, וַיִּקְּדוּ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
5). בחנוכת המקדש עי המלך יאשיהו אחרי טיהורו מהע"ז ומהטומאה .והיעשות חג הפסח הגדול.
וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח, לַשם... טו וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי-אָסָף עַל-מַעֲמָדָם, כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן .
6) ולאחרונה - בשיבת העם מגולת בבל -קביעת המשמרות מחדש כבימי דוד, חנוכת המזבח, והמעמד הגדול בתהלוכת התודה,שוב פוגשים אנו את המשוררים מבני אסף ומבני קורח–נחמיה יב,ח.
ח וְהַלְוִיִּ֗ם יֵשׁ֧וּעַ בִּנּ֛וּי קַדְמִיאֵ֥ל שֵׁרֵֽבְיָ֖ה יְהוּדָ֣ה מַתַּנְיָ֑ה עַֽל־הֻיְּד֖וֹת ה֥וּא וְאֶחָֽיו׃ ט וּבַקְבֻּֽקְיָ֨ה וענו (וְעֻנִּ֧י) אֲחֵיהֶ֛ם לְנֶגְדָּ֖ם לְמִשְׁמָרֽוֹת׃ -[ בקבוקיה הוא הוא בוקיהו בנו הגדול של הימן ,,,,בן קורח.
ובפרק יג ,מה.
וְהַמְשֹׁרְרִים, וְהַשֹּׁעֲרִים--כְּמִצְוַת דָּוִיד, שְׁלֹמֹה בְנוֹ. מו כִּי-בִימֵי דָוִיד וְאָסָף, מִקֶּדֶם--ראש (רָאשֵׁי), הַמְשֹׁרְרִים, וְשִׁיר-תְּהִלָּה וְהֹדוֹת, לֵאלֹקים...
7) דבהי ב, פרק כ.
ובאירוע נוסף ,אולי לא כ"כ דרמאטי אבל חשוב ,ומעיד על הנל. במלחמה ובניצחון של יהושפט נגד עמון ומואב גם כנביא וגם כמשוררים .
, דבהי ב, פרק כ. ..בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט—לַמִּלְחָמָה...
.. יד וְיַחֲזִיאֵל בֶּן-זְכַרְיָהוּ בֶּן-בְּנָיָה בֶּן-יְעִיאֵל בֶּן-מַתַּנְיָה, הַלֵּוִי--מִן-בְּנֵי אָסָף: הָיְתָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה, ... יט וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן-בְּנֵי הַקְּהָתִים, וּמִן -בְּנֵי הַקָּרְחִים--לְהַלֵּל, לַשם אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל גָּדוֹל
ג.
.אבל לא רק. לא רק כמשוררים בימי המקדש ובמקדש עצמו –הם נוכחים ושם במקדש היו הם חלק מהמשוררים האחרים. אבל לאחר החורבן באין מקדש ואין עוד משוררים ,אבל עם ישראל ממשיך את שירתם של בני קורח ביתר שאת ותדירות יותר מכל האחרים ונוכחותם היא בכל עת ובכל זמן.
א ). 11 פרקים בתהילים בכותרתם " בני קורח".
מב, מד, מה, מו, מז, מח ,מט, פד, פה, פז, פח.
ב.) 12 (13) פרקי תהילים הם של : אסף / אביאסף. צאצאי קורח.
ובעצם יש לאסף 13 פרקים , פרק נ, ופרקים עג ,עד, עה, עו, עז, עח, עט, פ, פא ,פב, פג,
אבל יש עוד פרק [קה] - הודו של דוד- והוא נאמר והושר על ידי אסף.[בתחילת שחרית].
פרקים אלו של בני קורח קשורים ומשולבים. מעניקים את הטעם את הרגש את החיבור והרצף לכל הימים שמנינו בעת אשר אנו אומרים את פרקי התהילים שהם - בני וצאצאי קורח חיברו - או נאמרו על ידם.
ונעבור למעגל השנה -
ד.
בכל יום ובכל עת ובכל שעה..
בתחילת שחרית הודו לה וכו מדבהי טז. והוא בתהילים[ קה ]
בשחרית - שיר של יום בימים שני[מח], שלישי [פב] וחמישי [פא]. ובשבת יש אומרים [פה].
ןיש קהילות שבסוף שחרית אומרים [פג].
במנחה – לפניו, למנהג הספרדים אומרים [פד]..
בתיקון חצות – תיקון רחל כולל את [עט]. ותיקון לאה כולל את [מב].
[b][u]ד.
חגים ומועדים[/u][/b]
בראש השנה –בא' דר"ה [מז], בב' דרה [פא] שכן זה היה השיר ששרו הלוויים במקדש בר"ה.
וכמובן לפני התקיעות 7 פעמים את [מז].
בצום גדליה וי' בטבת לספרדים [פג].
ביום כיפור- בשחרית י"א פרקים כולל [פה] גם בסוף מנחה יש שאומרים [פה].
בסוכות - בא' לספרדים [מב], ולגרא [עו] ביום ב' אומרים [פ] , ולגר"א [מב].
בחול המועד סוכות- י"א [עז]. ולגרא פרקים שונים ובהם: [נ], [פא,] [פב.] שכן זאת מה ששוררו במקדש בזמנים אלו. ויא [מב].
ה.
עשרה בטבת – [פ"ג.]
שבת שקלים – [מט]. פורים – מנהג קדום ולתימנים גם היום לומר [פג].
פרשת החודש – י" א [עז].
בפסח וחוהמ"פ - י"א[ עה] ולגרא אומרים :[ עח,] [פ,].
יז בתמוז – י"א לומר [עט].
ט' באב י"א ["עט]
בבית חתנים -הבלדים- [מה]
בבית אבלים – אומרים מזמור [מט].בבוקר וגם בערב.
ויש פרקים שמתווספים לפי סידור עבודת ישראל והם:
א, פרק [מד] - בעשרה בטבת,
ב, פרק [פח ] בהושע"ר,
ג.פרק ] מו ]--בפרשת וארא.
ויש עוד מנהגים ונוסחאות נוספים – ובסהכ מספר הפרקים הנאמרים במעגל השנה, והשייכים לבני קורח מגיעים ל 20 (21) מתוך הסה"כ של 24 פרקי תהילים של בני קורח. רק הפרקים עג,עד,פז – לא נכנסו למעגל הנל. והרי דבר זה אומר – דרשני.
ו.
מבירא עמיקתא-
, מקום נתבצר להם -ועשו תשובה".
"לאיגרא רמא"
לא רק שלא מתו, אלא הם מהמשוררים החשובים של ספר תהילים ומסרו לנו שירה נפלאה במספר פרקי "לבני קרח" \ אסף".
** "כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלהים. צמאה נפשי לאלהים לאל חי ...
.**.מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי, הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו ...
** והמזמור שאנו אומרים לפני התקיעות בראש השנה (פרק מז)"כל העמים תקעו כף וכו, ועוד.
אז כן, אכן- בני קורח לא מתו".
שירתם עומדת ומהדהדת בבתכ"נ בהיכלות בתי המדרש ושפתותיהם מדובבות יחד עם עמך ישראל.
ואם כן - למה נאמר רק " לא מתו ." והרי גדולתם ודרגתם עצומה ?
כי זה בדומה למה שכתוב על משה.
ומה כתוב בו ? הנה מה נאמר:
הכתוב מעיד על משה " לא נס ליחו" !
איך ? איך ? אפשר לכתוב דבר כזה !
זה שבחו של משה .נותן התורה. אדון הנביאים.
לא נס ליחו . שהיה צעיר רענן הלך בלי משקפיים ובלי מקל ? ?
אלא דרשו עכ:
. שלא נס ליחו של תורתו שחיה קיימת תוססת ומתרחבת עד היום.
כן .משה מת. ולא נס ליחו.
כך גם לגבי בני קורח - לא מתו. הכוונה שפרקי התהילים : השירים המזמורים המשכיל והמכתם
המזמור , המשכיל והלמנצח - יש להם נצחיות.
וכמה וכמה פרקי תהילים שלהם נאמרים כל יום.
ל א- מ ת ו. אכן כך.