מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בלי שרירים, אין "סוף". ודיני סופרים - בניצבים

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1206
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

בלי שרירים, אין "סוף". ודיני סופרים - בניצבים

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ספטמבר 20, 2022 12:26 pm

בלי שרירים. .בגלל שאין צדק בעולם .זה לא נחשב - דיני סופרים. ניצבים

א.
זה לא נחשב - דיני סופרים.
.שרי לך.
ו. כ"ז....בגלל שאין צדק בעולם !
עניני מסורה ולשון - בפרשת ניצבים:

א. לנו ולבנינו ע....[ כט ,כח] אותיות אלו שבפרשה מנוקדות. ולפי הגמרא בסנהדרין. מג ע"ב. היה עליהם להיות על המילים השם אלוקינו. אלא שאין זה מכובד. ולכן נכתבו כאן.
אבל בהשם אלוקינו יש 11 אותיות. ובמילים לנו ולבנינו יש רק. 10 אותיות ? ומשום כך יש נקודה גם על האות ע' של עד.

וכאן באה התוספת המחודשת של בעלי התוספות :
" ובמסורת הגדולה שנינו ...שכך אמר עזרא הסופר כשכתב התורה. אם יבוא משה רבינו וישאל למה כתבת זה ? אומר לו לכך ניקדתי עליהם.
ואם יאמר יפה כתבת . אעביר הנקודות מעליהם.
......ומכאן קצת ראייה לאותן הכותבים בלא שרטוט . שנוקדין על שתי תיבות לפני שכותבים השלישי. לפי שהנקודה כמחק...והוי כאילו לא כתבתים....."

האם גורסין למה כתבת כבחומשים - או למה ניקדת -דהיינו מה תיקן עזרא
כבר כתב על כך באגרות משה [יו"ד ח"ג קיד] . שהרי התורה שבידינו היא שניתנה למשה מסיני באותיותיה "וע"כ שהגירסא הנ"ל "כתבת" מוטעית ויש לגרוס כט"ז [יו"ד רעד ] שגורסין "למה ניקדת" -ואתי על הנקודות.

ב.
1. בשרירות לבי אלך....[כט, יז] , מופיע 10 פעמים בתנך - ותמיד עם ה"לב".
1. מלשון ראייה...אשורנו ולא קרוב .רשי.
2. בשרירות = הרהור ליבי . באונקלוס "בהרהור" וגם בכלי יקר. (מה השורש?)
"הרהורין" מופיע רק בדניאל והאבע שם מציין -ואין ריע לו. ובחזל הרבה.
3. בשרירות = בחוזק= שריר .הרמבן" בתאוות השרירות והחזקות... .וגם ת. יונתן " בתקוף יצרא".
4. בשרירות = שריר וקיים=אישור, יבטל את הברית והשבועה בליבו. וע"כ היא מבוטלת. " כי העיקר שתלוי הוא השבועה הוא הלב" .האור החיים.
5. שרירות = שרי = מותר . ליבו מתיר לו ומשיאו לחטוא. הפסיקתא.
6.שרירות = שררה וממשלה = שליטה. ילך אחרי ליבו השולט בו... המלבים. ומתרץ עצמו שיצה"ר שולט בו..מהרי"ק.

ג. למען ספות
ספות = הוספה. רשי תרגום רמבן ורוב המפרשים.
אבל רי הלוי. ספות = תיספה= כריתה ( האף תספה). וכך גם הכוה"ק .והאוה"ח לשון כריתה.

וכך גם רי אבן גאנח. שמוסיף הסבר מעניין על- למען ספות הרווה את הצמאה.
הרווה= הצדיקים. הצמאה = הרשעים.
" וכאשר הרשע רואה שהשם ממית= נספים. צדיקים ורשעים גם יחד. ואכ אין יתרון לצדיק על הרשע ח"ו. ועכ ילך בשרירות ליבו." [בגלל שאין צדק בעולם]

המילה "סוף" אינה מופיעה בתורה נביאים {למעט פעם אחת בדברי הימים), ורק בכתובים מספר פעמים מועט , והיא נגזרת מהמילה ס,פ,ה,
אין "סוף" אבל יש " קצה " שמופיעה בתנך ופנים רבות לה אי"ה בעתיד.

שנה טובה
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ספטמבר 21, 2022 12:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1206
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: בלי שרירים, אין "סוף". ודיני סופרים - בניצבים.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ספטמבר 20, 2022 9:48 pm

הרחבה

א.
מהפסוקים דלהלן בדברים ל ' לומדים את מצוות התשובה לדעת הסמ"ק ואחרים [ לרמבם היא חלק ממצוות הוידוי].

1."וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקוק אֱלֹקיךָ שָׁמָּה.
2. וְשַׁבְתָּ עַד-יְקוק" אֱלֹקיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
3.וְשָׁב יְקוק אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ;
4.b].וְשָׁב,[/b] וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים.
יש כאן חמש פעמים את השורש ש,ו,ב, ורק השני "ושבת " עד ה אלוקיך מובנו תשובה מחטאים .

אבל המילה "תשובה"עצמה ככתבה- כלל אינה בתורה. בנך" - יש בהטיות שונות : שמונה פעמים.כגון:

וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ, וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַשם.“ (שמואל א׳ ז, יז).
וכן"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה .. במובן של חזרה למקום או לתקופה.

ובחזל
יש כבר במובן שלנו "תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.“( אבות, ד)
וגם - במובן של לענות "תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל“ (בבלי, מסכת סנהדרין קה).

ב.
נחזור לפסוקים הפותחים: שיש בהם קריאה - ושלושה שלבים:
הקריאה-"וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ" = פירושו תחשוב ותן דעתך על כך.
1. "וְשַׁבְתָּ עַד השם"= שאתם - תחזרו בתשובה.
2. וְשָׁב יְקוק אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ ="ושב" במובן של מנוחה ונחת בגלות ובשבי.[באב"ע ימצא מנוחה לנשבים]. כמו "בשובה ונחת" בישעיה ל,טו.(מלשון שבת)
3. וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים = השם- יחזור יאסוף ויקבץ את כל העם לא"י.

ד. אֶת-שְׁבוּתְךָ.
זוהי הפעם החמישית שיש לנו ש,ו,ב, ומה פירושה ?
1. אֶת-שְׁבוּתְךָ- בתרגום ית שבי וגלוותך. = שבויים. וכך באור החיים...ישיבם מהשבאי..ועוד.אבל אז זה משורש ש,ב,י,\ה.
2. שבותך = שובב. מעשיך הרעים והשובבים שעשית - השם יהפוך אותם לזכות .כמו ,שובה משובה ישראל" וכן שובו בנים שובבים, ירמיה ג,יב. הכלי יקר.
3. שבותך= מצבך \מעלתך הקודמת. כך ברמבן על איוב מב,י. "והשם שב את שבות איוב " ומפרשים אמרו כי הדבר המושב לאדם תחת האובד ממנו יקרא שבות..
וגם במלבים ירמיה ל,ג. ושבתי את שבות = למעלתם.
4. לנציב "שבותך "= הישוב -של ישראל, שהשם יחזיר ישובי היהודים בגולה וכו. וא"כ השורש הוא י,ש,ב.
5. בתורה תמימה - ירד לפשטות 'את שבותך' =עם השבים. היינו 'שאת' = עם. ושבותך הם האנשים שישובו - והם דברים המתקבלים על הלב.

ויש כמובן בהלכות שבת שימוש רב באיסור "שבות".
שימוש מחודש למילה שבות נפוצה ושימושית -להרע בשל חוק השבות המעוות .

שנה טובה

יהודהא
הודעות: 1206
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: בלי שרירים, אין "סוף". ודיני סופרים - בניצבים.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' ספטמבר 21, 2022 12:19 pm

עוד מצאתי :
בתורה תמימה - ירד לפשטות הקרא וכתב 'את שבותך' =עם השבים. היינו
ש 'את' = עם=יחד.
ו'שבותך' הם האנשים שישובו - והם דברים המתקבלים על הלב.
שהשם ישוב חחד עם ישראל

והוספתים בראשי.

יהודהא
הודעות: 1206
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: בלי שרירים, אין "סוף". ודיני סופרים - בניצבים.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ספטמבר 08, 2023 1:40 pm

תזכורת -הוספה , תשפג.

העתירה נדחתה.והנשיא הודח.
המלצר הודח כי הכלים לא הודחו.

א.
ובפרשתינו - דברים ל, ד
* אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃
שורש נ,ד,ח, היינו סולק\הורחק ונדחף - מתפקידו ממקומו מדתו מזמנו וגם הלכלוך - הדחת כלים.

* גיאוגרפית -”וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה“ (דברים ל, פסוק א)

* דתית -” אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים (דברים יג,יד)

* הלך לאיבוד -”לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם .“ (דברים כב, פסוק א)

*במובן - שידו נשמטה מאחיזת הגרזן ( רש"י).”..לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן (דברים כ, יט) או שהגרזן הורם בתנופה; הונף והונחת..

* החליק.”ויתחזק לקפוץ מן הארץ ותידח רגלו על אבני רצפת העזרה ויפול“ (יוסיפון).היינו שרגלו הוסרה ממקומה..
* מפזורה לקיבוץ "מקבץ נדחי עמו ישראל".

וממנו כמובן גם "עיר הנידחת".
וכיום - בהשאלה:
המורדים זממו להדיח את המלך מתפקידו , ההצעה נדחתה , ועוד רבים.
[ובהיסטוריה של קהילות שפרשו \ הופרשו היו שנתכנו "נִדּוּחִים"]

ב. מקללה לברכה.
וַיַּהֲפֹךְ ה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה אֱלֹהֶיךָ.

*ויש גם הכפלה לרעה - שהפכוה לפתגם של עידוד ונחמה:
" לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.“ (שמואל ב׳ יד,יד).

במקורו נאמר[לרעה] לדוד על ידי האישה החכמה מתקוע במטרה לשכנעו שיחזיר את אבשלום לירושלים.
והנימוק הוא :כי מות נמות" - טענות לטובת אבשלום ואמרה הלא בסוף כולנו מות נמות !

אבל הפכוהו לטובה - על הגמרא בעירובין כא, ע"ב -
..אמר רב חסדא, דריש מרי בר מר: "מאי דכתיב (ירמיהו כד, א-ב) וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל ה'... הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת, וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. תאנים הטובות - אלו צדיקים גמורים, תאנים הרעות - אלו רשעים גמורים.

ושמא תאמר אבד סִבְרָם [תקוותם,] ובטל סִיכּוּיָם - תלמוד לומר (שיר השירים ז, יד) הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, אלו ואלו עתידין שיתנו ריח". הרי שלא צפוי אבדון לרשעים, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח (שמואל ב יד, יד). וגם רשעים גמורים שהם חסרי כל זכות, מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל ה' ומיועדים לעמוד לפני ה' בתחיית המתים יחד עם הצדיקים הגמורים.
מכאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21523

ועוד שפירשוהו לטובה -
במשנת שכיר ,ניצבים.
*..זמן קיבוץ הגליות יתקבצו כל עם ישראל, ולא יהיו כאלה שיושארו בגלות...

*..מטרת הבורא לקיים לעתיד לבוא את כל הנשמות, ושום נשמה של יהודי לא תידחה ותאבד.
*...הנשמות יתגלגלו ויחזרו לחיים עד שיעשו תשובה. תניא.
*..שום ניצוץ קדושה לא יאבד.
*..הנשמה ששקועה בעולם הזה תחת החומר, לבסוף תיחלץ ממנו. באמ"ח.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים