פָּרָא בָּסִילֶיוֹס נוֹמוֹס אַגְרָפוֹס,,,,,,
א.
ביוונית זה נשמע – טוב יותר.
חלילה לך.....
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע … חָלִלָה לָּך,ְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. (בראשית יח כה).
אברהם דורש מהקבה לקיים את החוק,,,!
אמר ר' אלעזר: פָּרָא בָּסִילֶיוֹס נוֹמוֹס אַגְרָפוֹס.נוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רוצה הוא מקיימה ואם לאו סוף שהוא מקיימה על ידי אחרים.
אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה והוא מקיימה תחילה: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' " (ויקרא יט לב) – אני הוא שקיימתי מצוות,
.משפט זה ביונית פירושו המילולי הוא: "לפני המלך (פרא בסיליוס) החוק,( נומוס). אינו כתוב (א-גרפוס)" ובמילים פשוטות: "המלך הוא מעל לחוק ,
...ועוד..
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה רוצה מקיימה רצה אחרים מקיימים אותה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה. מאי טעמא, ושמרו את משמרתי, אני ד' (ויקרא כ"ב ט'), אני הוא ששימרתי מצוותיה של תורה תחילה"
ב.
ואת השפה היוונית כבר שיבחו חזל, וגם הרמבם ,,,,ומה שנשתנה לשון יווני משאר הלשונות,,,,שהייתה אצלם אותו הלשון כמו לשונם… , כי זה הלשון היה משובח אצלם,
רגע ,,,,ולמה והיכן בפרשה שלנו שינו ביוונית,,,?
ותצחק שרה בקרוביה / בקרבה. !
מעשה בתלמי המלך, שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה
להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן
הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו (בראשית א, כז)
אלהים ברא בראשית, (בראשית א, א), אעשה אדם בצלם ובדמות (בראשית א, כו) , ויכל ביום
הששי וישבות ביום השביעי (בראשית ה, ב), זכר ונקבה בראו- ולא כתבו בראם (בראשית
יא, ז) הבה ארדה ואבלה שם שפתם (בראשית יח, יב),,,,ותצחק שרה - בקרוביה,ולמה שינו ?
מפני ,,,, שהרי גם יצחק -צחק, ולא נענש,, והרי אמרו שרק לאומות ,,,בסיליוס אין
נומוס אגריפוס ,,אבל הקבה שומר חוק, (אלא היא צחקה בפרהסיה, ולא בלב- כמו
יצחק)(בראשית מט, ו) ,,,,,,, אכן ,לחזל: צחק =שמח ,ולכן לא נענש, ואין צורך לשנות.
ג.
אז מה קרה ל-
"לִינְגוֹאָה פְרַנְקָה,
רמבם......אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית, והתירו בספרים לכתוב אף ביוָנִי
בלבד, וכבר נשקע יְוָנִי מן העולם ונשתבש ואבד, לפיכך אין כותבין היום שלושתן
אלא אשורית,,עכ..
התרגום שערכו הזקנים לתלמי המלך היה כתוב בדיאלקט יווני מיוחד, הנקרא יוונית
קוֹינֶה. בתקופה ההלניסטית, הייתה זו השפה ששימשה בתור "לִינְגוֹאָה פְרַנְקָה",
כלומר שפה מסחרית רב-לאומית, בכל מדינות הים התיכון.כמו אנגלית היום.
ומשום כך כתב הרמב"ם שבשפה זו דווקא התירו חכמים לכתוב את התורה, בשל יכולת
הדיוק בתרגום שנמצאה בה.
אבל כיום שפה זו אינה מדוברת כלל, והיא שונה באופן מהותי מן היוונית
המדוברת, וממילא שוב אי אפשר לכתוב בה את התורה.