חלק א
על איש הסודות - ועל מנהגי הודו.
"זה המתהדר בסודותיו" כך מכנה הרמבן את האב"ע בפרק כד,א.
לספרד ,מרוקו, תוניסיה ,אלגיר, איטליה, צרפת, פרובאנס,לונדון,וגם לירח הגיע ! וי"א גם לארץ ישראל ,מצרים (בסבירות גבוהה,) ואולי גם לבבל, פרס - ולהודו (קשה להניח) והפעם על קשרי הראבע ופרושו לתורה עם ארץ הודו .
ואיך הגיע לירח ? כי בנוסף על הכול: משורר, בלשן, מפרש התורה, ופילוסוף אסטרולוג, מתמטיקאי עסק גם באסטרונומיה ועל פרסומיו וחיבוריו קראו על שמו " מכתש אבן עזרא" בירח.
נתחיל מפרשת השבוע בו האבע - מוצא לנכון להתייחס למנהגי הודו .
א.
וזה בחיי שרה פרק-כד,ב.
{ב}"שים נא ידך תחת ירכי". יש אומר רמז למילה. ואילו היה כן היה נשבע בברית המילה ולא בשם. .
.והקרוב אלי שהיה משפט בימים ההם לשום אדם ידו תחת ירך מי שהוא ברשותו והטעם אם אתה ברשותי שים נא ידך תחת ירכי.
והאדון יושב והירך על היד כטעם הנה ידי תחת רשותך לעשות רצונך.
וזה המשפט עדיין בארץ הודו.
ב.
על הימנעותם מלאכול בשר מהחי - טבעונים ? !
בראשית מו, לד,
. "כי תועבת מצרים כל רועה צאן". לאות כי בימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר. ולא יעזבו אדם שיזבח צאן כאשר יעשו היום אנשי הודו. ומי שהוא רועה צאן תועבה היא - שהוא שותה החלב. ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום הזה
ג.
על המעגל השבועי -מה שליהודים יום רביעי - להודים היה יום ראשון ,
בשמות טז,א, " ויסעו מאילים ויבואו "
ויסעו. אמר הגאון רב סעדי' כי טעם להזכיר בחמשה עשר לחדש השני. להודיע כי יום חמישי בשבוע יצאו ישראל ממצרים. ......
כי כל האומות סומכין על ישראל במספר הזה. והנה הערלים קראו שמות ימות השבוע על שמות המשרתים. ויום שבת לא כן.
ובלשון ערבי קראו חמשה ימים על דרך המספר ויום ששי אלגומ"ע על שם חבורם.
כי הוא להם היום הנכבד בשבוע. ויום שבת קראו אותו סב"ת כי הש' והם' מתחלפים בכתיבתם. ואלה מישראל למדו. כי הנה אנשי הודו שאינם מודים במעשה בראשית תחלת ימי השבוע להם יום ד'. בעבור כי כוכב היום הוא כוכב חמה. ויש לו שלטון עליהם כפי דבריהם:
ד.
הימשכות מצריים אחרי מנהגי ואמונות ההודים - ומתי החלו המצרים לאכול בשר ?
שמות, יט,ט, "וגם בך יאמינו לעולם"
ועוד מצאנו זה הדבר מפורש בדברי משה כאשר אפרש. דע כי מצרים והודו הם מבני חם ואלה סומכין על אלה. ואנשי הודו אינם אוכלים בשר וכך היו עושים המצרים ולא נשתנו מזה המנהג. רק בעבור שהתגבר עליהם מלכות ישמעאל ושבו לדתו.
וחכמי הודו נותנין ראיות כפי מחשבתם כי לא יתכן שידבר השם עם האדם וחי. וישראל היו במצרים והיו בהם אנשים על דעת האמונה הזאת. והיתה נבואת משה בספק אצלם ,ואין טענה ממילת ויאמינו בה' ובמשה עבדו. כי כתוב וירא ישראל ולא כל ישראל.
ה.
אסטרולוגייה, והשפעתה הרעה של נוגה,
שמות כ, יד, "לא תחמוד"
והדבור החמישי שהוא כבד כנגד גלגל צדק שהוא יורה על שלום וצדק וחסד. ולשלם שכר ולכבד מי שהוא חייב. והדבור הששי לא תרצח כנגד גלגל מאדים שהוא יורה על שפיכות דמים ועל החבורות. ויש מחלוקת בין חכמי המזלות אם נוגה הוא למעלה מהשמש או למטה ממנה. וחכמי הודו הביאו ראיות כי נוגה הוא למעלה. והנה הדבור השביעי שהוא לא תנאף. כנגד גלגל נוגה שתולדתה להורות על כל משכב וזנות.
ו.,
לא משחקים בגנבים - ושוטרים .
אבן עזרא בפירוש הקצר- שמות פרק כג,
האבן עזרא מציין על העם ההודי שאין הוא צריך לשופט לדון על גניבה וכו, כי הם צדיקים מעצמם.(דחוק מאוד לומר כן, ואולי בזמן האבן עזרא: ? )
וז"ל "ודעת הלשון איננה דעת בעצמה, כי אם כנגד אחר שיבין. ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים,
כי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה.
ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר."
ז .
על השוני בלוחות השנה (אסטרונומייה)
ולמה על אף ששניהם נולדו באותו יום, א' הוא בן 33, וב' הוא רק בן 32 ?
ויקרא כה,ט, "בחודש השביעי בעשור לחודש"
ויהודה הפרסי אמר כי ישראל היו מונים בחשבון השמש ,ואילו היה זה נכון הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה. כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה ,
ותלמי וחביריו אומרים כי יחסר חלק משלש מאות ביום והוא קרוב ממהלך העבור, והבאים אחריו אמרו חלק ממאה ושש ואחרי' מאה ועשר ואחרי' מאה ושלשים גם מאה ושמונים... כי יש מי שהיא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד כי פירוש חדש יכחיש הפרסי ,
... והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע כי אין ללבנה שנה כלל רק בקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה
ומצאום י''ב כאשר אין לחמה חדש , והמחשבים בקשו מספר לחדש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה על כי חדשינו הם ללבנה ושנותינו ישובו בסוף לשנות החמה, [ במשך 33 שנה מצטבר הפרש של שנה שלמה בין הלוח השמשי ללוח הירחי, ולכן כשמוסלמי אומר שהוא בן 33 הרי למעשה הוא רק בן 32!].
ח,
שבחי מאכל האורז- שאכלו דניאל וחביריו -
רוצים אורז הודי, ולא רוצים אפונים צרפתיים.
בדניאל א, טו, "ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב"
ומקצת נראה - הטעם כל מראיהם. ויאמר הגאון: זה היה נס גדול ואין צורך, כי היו אוכלים אורז הנקרא בלשון ערבי ארוז, והוא נכבד מאד וערב מן החטה ועושה דם טהור, והוא מאכל אנשי הודו ואין להם חטה, ונעשו ממנו תבשילים, וזה האורז ישגא מאד כאשר יבושל בחלב. והכלל כי המעט ממנו משביע והוא כבד במשקליו, וגרגיריו דקין מאד ואינן עגולין , ותולדתו חמה ולחה ,
והתימה מחכם גדול שאמר שהוא הדוחן שגרגיריו עגולין ויעמוד שנים רבות ולא ירקב, והוא מאכל רע ותולדתו קרה ויבישה, גם במיני קטנית אפונים. ואינם אלה הנמצאים בצרפת , כי אלה הם קרים ורעים ומנפחים, והאפונים הם נמצאים בספרד ומצרים ורומא ופרווינצה והם על ג' מינים, מהם לבנים ומהם אדומים ומהם שחורים.
וזה המין נכבד מכלם ושלשה המינים חמים ולחים ומימיהם רפואה לכבד, והם מצהילין את הפנים יותר מן היין, ויוכל אדם להכיר
שאלה שבצרפת בלי פה ,והשלשה המינים פה להם.
והנה האורז והאפונים הם זרעונים ומבריאים את הבשר, ועוד כי כל מאכל שהוא תאווה לנפש יותר יועיל ממאכל שאין הנפש אוהבת אותו, אף על פי שיהיה חם ולח כתולדת החיים, והנה אלו היו אוכלין דבר שתתאוה נפשם והיה מועיל להם.