"וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתונו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". (במדבר כא, ה)
מי אמר תלונה זו, אנשי דור המדבר שמתו במדבר, או באי הארץ?
ולכאורה אין להוכיח מהמילים "למה העליתונו ממצרים" שמדובר באנשי דור המדבר, שאפשר לפרשו על באי הארץ שהיו פחות מבני עשרים ביציאת מצרים.
והנה לעיל מיניה (כ, א) כתוב: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין", ופירש"י: "כל העדה - עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים".
וגם אחרי זה בפסוקים מבואר שהיה אחרי מיתת אהרן הכהן בהר ההר, שהיתה בשנה האחרונה לפני כניסתם לארץ.
מאידך במדרש רבה כאן (במדבר רבה יט, כא) אמרו: "שלא היה יכול לטעום אותו הדור מפירות הארץ כלום. אמר ר' עקיבא כשהיו מגלים להם התגרים הסל שבא מן פירות הארץ היו מתים שנאמר (דברים א, לה): "אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה וגו'", כל טוב הבא מן הארץ, לכך "ותקצר נפש העם בדרך" הם שרגנו ונפשנו קצה".