כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' (י"ז) - בראשית תשפ"ג

[עושה חיל]

ברוך ה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

לאחר הפסקה של למעלה משנה, בס"ד כתב העת 'פשטות המתחדשים' חוזר להופיע, ועימו מאמרים נחמדים ומחכימים בעיון המקרא ומפרשיו על דרך רבותינו הראשונים בעלי הפשט.

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' 17 בראשית תשפ''ג.pdf

(1.6 MiB) הורד 264 פעמים

לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

בשער הראשון נתקבצו שבעה מאמרים ארוכים וערוכים על ספר בראשית:

הרב מאיר שמחה נוימן עוסק בשאלה האם לפי פשוטו של מקרא יום הולך אחר הלילה או הלילה הולך אחר היום, הוא מציע בזה חילוק למדני שעולה עם דברי חז"ל.
הרב מרדכי הלפרין שליט"א עוסק בפסוקי "פרו ורבו" ותמה אם זו ברכה, ציווי, או גם ברכה וגם ציווי? ומצביע על המנגנון לווידוא קיום רצון ה' בנבראים, ועל ההבדל והמשותף בין "פרו ורבו" באדם לפרו ורבו בבעלי חיים.
הרב משה גרינהוט בוחן את פרשת שילוח הגר והקשיים הפרשניים והמוסריים שבה ומציע דרך חדשה לקריאת הפרשה.
הרב חיים מצגר במאמרו על כפילות קניין מערת המכפלה מנסה להבין את פשר הכפילויות על ידי השוואתן זו לזו.
הרב יחיאל ורטהימר סוקר בדברי חז"ל ובדברי הימים כיצד מגיע עשו מהר שעיר ושדה אדום לרומי שבאיטליה האירופית, האם הרומיים הם 'כיתים' מבני יוון או אדומים וכן האם הנוצרים הם בני בניו של עשו הרשע?
הרב נחמיה שטיינברגר בוחן את שורשי מידת הקנאות הנגלים במעמד אליהו בהר הכרמל, ומקשר אותם לפעולות קנאיות קודמות במקרא, בכך הוא יוצר תמונה מקיפה על הרעיון הקנאי המקראי.
הרב נפתלי סופר עומד על הקשיים העולים מתוך לימוד פרשת המבול אשר ראשיתה בקלקול המין האנושי וסופה באות הקשת. ומציע דרך ישוב לפרשה עמוקה זו על פי דרכו של בעל ה"בן מלך" בעניין 'כל פרשה שנאמרה ונשנית..', ומקשר את שני הרבדים שבפרשת המבול לשני הרבדים שביצירת האדם.

שער ראשון חותם במדור הערות ומאמרים קצרים שנתקבלו במערכת ונבחנו בידי העורכים.


השער השני המכונה 'ספרים וסופרים' מחולק לכמה חלקים:

השער פותח במדור 'מתורתו של הרב יהודה קופרמן זצ"ל'. במסגרת המדור אנו שמחים לפרסם כאן מחדש את מאמרו הראשון שראה אור עולם, במאמר הוא בוחן את חסדו של לוט לעומת חסדו של אברהם. המאמר לא הודפס בספריו עד כה, ניתן לראות בהדפסה חוזרת זו מעין 'גאולה' למאמר זה, קטן הכמות ורב האיכות. כבר בהיותו עול ימים נחשפת פרשנותו הבהירה כמו משנתו החינוכית אשר השתקפו לאורך חייו ובהמשך פועליו הרבים.

בשער שני מונח גם מאמר על סכנת הַפְשָׁטַת המקרא וקריאה אלגורית של התורה הקדושה, המאמר נקרא על ידי מחברו הרב טוביה אפרתי "הַפְשָׁטוֹת המתחדשים בכל יום - על סכנת הַפְשָׁטָתוֹ של מקרא".

הגיליון נשלם במדור 'ביקורת ספרים' ובמדור 'ספרים שנתקבלו במערכת'.

במדור הביקורת, שהפעם הוא בעריכת הרב תומר גרינברג, הצענו לו לסקור ולבקר חוברת חדשה ונפלאה, משיעוריו של הרב אליהו מאיר פייבלזון שליט"א בשם 'אדם בגן עדן', הספר עוסק בפרשת אדם בגן עדן שבספר בראשית ועל מה שראוי ללמוד ממנה לחיינו.
הקובץ חותם במדור 'ספרים שנתקבלו במערכת' בו סקרנו בקצרה את דרכם של שני ספרים שהובאו בפנינו ואשר יצאו לאור בחודשים האחרונים.

הגיליון הבא יופיע אי"ה לקראת חודש שבט תשפ"ג הבעל"ט. הגיליון ייסוב על ספר שמות. ניתן לשלוח מאמרים לקובץ הנ"ל לא יאוחר מכ' טבת תשפ"ג.

[אור עולם]

הרב הדר מרגולין שליט"א שייך לבעלי הפשט?

[עושה חיל]

שייך לכל הפרד"ס כמו שיהודי צריך להיות.

יש לו פירוש נפלא על הרמב"ן 'הדרי קודש'.
ורבינו הרמב"ן עסק ופילס דרכים בכל הפרד"ס, והראשונה אצלו בסדר זו דרך הפשט.

[עושה חיל]

יש בגיליון לפחות דבר אחד על חנוכה. להלן:
(מאת הרב הדר מרגולין שליט"א. מתוך המדור 'הערות והארות')

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג.png (245.31 KiB) נצפה 1812 פעמים

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג 2.png (134.4 KiB) נצפה 1812 פעמים

[יהודי טבעי]

חן חן על ההתעוררות המחודשת בהוצאת הגליון תחזקנה ידיכם ואל תרפו מפך השמן הטהור של פשט המקרא הנלמד ביראת שמים ביחס קדושה וטהרה, בימים בהם מותקפים ומוקעים לומדי הפשט חובתנו להדליק כנגגדם נר קטן של אור שמפניו ינוס כל החושך.

[456456]

יש בגיליון לפחות דבר אחד על חנוכה. להלן:
(מאת הרב הדר מרגולין שליט"א. מתוך המדור 'הערות והארות')

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג.png

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג 2.png

כהשלמה והנגדה לדברי הרב מרגולין שליט"א (שבעצם הם דברי התוס'), יש לציין שבתולדות משפחת יהודה יש משמעות גדולה לאם: בנות לוט, תמר, רות המואביה ונעמה העמונית, וגם אצל מלכי יהודה מופיע כמה פעמים 'ושם אמו'.
אני מעתיק פה את תוצאות החיפוש "ושם אמו". רוב מוחץ של התוצאות זה מלכי יהודה:

1. ויקרא פרשת אמור פרק כד פסוק יא
יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: (יא) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: (יב) וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְקֹוָק: פ (יג) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

2. מלכים א פרק יא פסוק כו
וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק: (כה) וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם: פ (כו) וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ: (כז) וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו: (כח) וְהָאִישׁ יָרָבְעָם

3. מלכים א פרק יד פסוק כא
בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית: (כב) וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ: (כג) וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל

4. מלכים א פרק יד פסוק לא
כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (ל) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים: (לא) וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו: פ

5. מלכים א פרק טו פסוק ב
(א) וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה: (ב) שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם: (ג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו: (ד) כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם:

6. מלכים א פרק טו פסוק י
עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו: פ (ט) וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: (י) וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם: (יא) וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּדָוִד אָבִיו: (יב) וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:

7. מלכים א פרק כב פסוק מב
תַּחְתָּיו: פ (מא) וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: (מב) יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי: (מג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק: (מד) אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:

8. מלכים ב פרק ח פסוק כו
בִשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: (כו) בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: (כז) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא: (כח) וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב לַמִּלְחָמָה

9. מלכים ב פרק יב פסוק ב
(א) בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ: פ (ב) בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: (ג) וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: (ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:

10. מלכים ב פרק יד פסוק ב
(א) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יהועדין יְהוֹעַדָּן מִן יְרוּשָׁלִָם: (ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק רַק לֹא כְּדָוִד אָבִיו כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו עָשָׂה: (ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים

11. מלכים ב פרק טו פסוק ב
(א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם: (ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו: (ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:

12. מלכים ב פרק טו פסוק לג
פ (לב) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק: (לד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה: (לה) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר

13. מלכים ב פרק יח פסוק ב
(א) וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה: (ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו: (ד) הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר

14. מלכים ב פרק כא פסוק א
(א) בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ: (ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ג) וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם:

15. מלכים ב פרק כא פסוק יט
יְהוּדָה: (יח) וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו: פ (יט) בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמַלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יָטְבָה: (כ) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו: (כא) וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו

16. מלכים ב פרק כב פסוק א
(א) בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול: פ (ג) וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְקֹוָק לֵאמֹר:

17. מלכים ב פרק כג פסוק לא
וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו: פ (לא) בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה: (לב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו: (לג) וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת במלך מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ

18. מלכים ב פרק כג פסוק לו
פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה: ס (לו) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ זבידה זְבוּדָּה בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה: (לז) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:

19. מלכים ב פרק כד פסוק ח
לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם: פ (ח) בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם: (ט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו: (י) בָּעֵת הַהִיא עלה עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר

20. מלכים ב פרק כד פסוק יח
בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה: (יז) וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ: פ (יח) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חמיטל חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה: (יט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים: (כ) כִּי עַל אַף יְקֹוָק הָיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה עַד הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל

21. ירמיהו פרק נב פסוק א
(א) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חמיטל חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה: (ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים: (ג) כִּי עַל אַף יְקֹוָק הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה עַד הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל:

22. דברי הימים ב פרק יב פסוק יג
רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִַם וַיִּמְלֹךְ כִּי בֶן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית: (יד) וַיַּעַשׂ הָרָע כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת יְקֹוָק: ס (טו) וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ

23. דברי הימים ב פרק יג פסוק ב
(א) בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה: (ב) שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם: (ג) וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר ס וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל: ס

24. דברי הימים ב פרק כ פסוק לא
יִשְׂרָאֵל: (ל) וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב: פ (לא) וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל יְהוּדָה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי: (לב) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא סָר מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק: (לג) אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ וְעוֹד הָעָם לֹא הֵכִינוּ לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם:

25. דברי הימים ב פרק כב פסוק ב
כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: פ (ב) בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי: (ג) גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ: (ד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּבֵית אַחְאָב כִּי הֵמָּה הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת

26. דברי הימים ב פרק כד פסוק א
(א) בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: (ב) וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: (ג) וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:

27. דברי הימים ב פרק כה פסוק א
(א) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק רַק לֹא בְּלֵבָב שָׁלֵם: (ג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה עָלָיו וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו:

28. דברי הימים ב פרק כו פסוק ג
אָבִיו אֲמַצְיָהוּ: (ב) הוּא בָּנָה אֶת אֵילוֹת וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו: פ (ג) בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יכיליה יְכָלְיָה מִן יְרוּשָׁלִָם: (ד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו: (ה) וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ

29. דברי הימים ב פרק כז פסוק א
(א) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת צָדוֹק: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו רַק לֹא בָא אֶל הֵיכַל יְקֹוָק וְעוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים: (ג) הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית יְקֹוָק הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב:

30. דברי הימים ב פרק כט פסוק א
(א) יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו: (ג) הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְקֹוָק וַיְחַזְּקֵם:

כהנגדה לדברים באים דברי הרב מרגולין ואומרים שיש משמעות גם לנשים ששייכות לשבט יהודה.

[456456]

ולעצם דברי הרב מרגולין בסוף דבריו (שהסיבה שיעקב חילק את הברכה לשנים היא משום שצפה את נס חנוכה), לא נראים הדברים,
וזאת מפני שכאשר יש ברכה לשבט מסויים אין הכוונה שהתנבא על מאורע מסויים, אלא בירך את הברכה כמות שהיא, ונתן לשבט את הכחות הנמצאים בברכתו (או שגילה שהכחות האלו כבר קיימים), וההיסטוריה הכריעה מתי ואיך הדברים יתקיימו, אבל אם אין תוכן בעצם הדברים (ולענייננו - החלוקה בין 'שבט' ל'מחוקק'), לא יעזור לומר שאמר זאת בשביל העתיד, שאם אין טעם בעצם הדברים, מה טעם יש במימושם.

[חרסון]

יש בגיליון לפחות דבר אחד על חנוכה. להלן:
(מאת הרב הדר מרגולין שליט"א. מתוך המדור 'הערות והארות')

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג.png

הרב מרגולין על חנוכה מ'פשטות' בראשית תשפ''ג 2.png

גם תירוץ היע"ד הוא על 'זרע יהודה' ולא על 'בית דוד'.

[חיים פ.]

היכן אפשר להשיג את החוברת אדם בגן עדן?

[ח. רוזנברג]

היכן אפשר להשיג את החוברת אדם בגן עדן?

[עושה חיל]

ולעצם דברי הרב מרגולין בסוף דבריו (שהסיבה שיעקב חילק את הברכה לשנים היא משום שצפה את נס חנוכה), לא נראים הדברים,
וזאת מפני שכאשר יש ברכה לשבט מסויים אין הכוונה שהתנבא על מאורע מסויים, אלא בירך את הברכה כמות שהיא, ונתן לשבט את הכחות הנמצאים בברכתו (או שגילה שהכחות האלו כבר קיימים), וההיסטוריה הכריעה מתי ואיך הדברים יתקיימו, אבל אם אין תוכן בעצם הדברים (ולענייננו - החלוקה בין 'שבט' ל'מחוקק'), לא יעזור לומר שאמר זאת בשביל העתיד, שאם אין טעם בעצם הדברים, מה טעם יש במימושם.

מבט זה נכון על כל נושא בתורה ובמציאות, על דרך יסתכל באורייתא וברא עלמא...

מכל מקום ואעפ"כ, רמז יפה יש כאן לבית חשמונאי.

[עושה חיל]

החלה עריכת הגיליון הבא - על ספר שמות.

נשמח לקבל מהת"ח כאן מאמרים והערות על ספר שמות.

הגיליון הבא יופיע אי"ה לקראת חודש שבט תשפ"ג הבעל"ט.

דוא"ל: pshatot@gmail.com

[אור עולם]

viewtopic.php?f=7&t=20852&start=1280#p783337

viewtopic.php?f=7&t=20852&start=1280#p783361

ובהמשך שם