מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קחו מזמרת הארץ: זימרה או זמורה . חרוב או שעווה. מקץ

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1267
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

קחו מזמרת הארץ: זימרה או זמורה . חרוב או שעווה. מקץ

הודעהעל ידי יהודהא » א' דצמבר 25, 2022 12:49 am

הועתק לכאן ממקומו הישן
viewtopic.php?f=46&t=58077&p=737003&sid=0ad619a397f62bde5c0e1d2242bb3c79#p737003
ושם עוד 3 תגובות בנושא.
--------------
בראשית מג יא: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים."

וכן בלז ,כה . "וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה."

קחו מזמרת הארץ:,,צרי ומעט דבש נכאת ולוט בראשית מג, יא,בטנים ושקדים.להלן לפי הפשט, שכן בפרדס הוא עמוק ורב משמעויות.
יש לנו בתורה 4 מינים בסוכות . 7 מינים שהשתבחה בהם א"י. וכאן 6\ 7\ 5 שכן תלוי בפירוש,
1,
– מה הם ששת המינים שבכאן רבו הדעות ונפרט חלק ?
לפי לשון הפסוק הרי הם מזמרת הארץ = לתרגום מדשבח ארעא. וברשי שכולם מזמרים ומשבחים עליו כשהוא בא לעולם,,דהיינו את הפירות. ובתנך זה ביטוי יחידאי .
לבכור שור כנל ,אך השבח הוא לארץ " שאומרים כמה טובה ארץ ישראל שיש בה פירות הארץ. ונראה טעמו שכתוב מזמרת הארץ ולא מזמרת הפירות.
ודומה לכך הראבע שמדמה זאת ל- אמרי שפר- שבברכת נפתלי. דהיינו לכל הנל זה תואר ולא שם עצם/חומר .
אולם לר אפרים הוא שם עצם = והכוונה ליין ישן ולכן " לא תזמור " זמורה" שגורמים לאדם לשמוח ולזמר, דהיינו משקה של יין.

2.
נכאת - משמעותם לרשי כאן: נכאות = שעווה,וגם אונקלוס פירש כך. ויא שהכוונה לדונג של הדבורים לפי הפסוק
במיכה "כדונג מפני האש" . ( ואולי לצרכי חניטה. שהרי אינו מאכל),
אבל לרסג ולרדק ועוד הוא מלשון נכה = שבור,והכוונה לפרי חרוב ששובר את השיניים'
ולעיל בוישב פירש נוסף רשי וכאן באבע- כל כינוסי בשמים ואז זה כולל מספר מינים. . .נכאת = נחמד,
,ומכאן " בית נכאותה" בספר מלכים, שם של מקום,בית נכאת הוא המקום בו שמים את האוסף הנחמד. בדומה למוזיאון היום.


3.
בטנים = לרשי : לא ידעתי.ברשי- לר מכיר פישטצי"ש- ודומה לי שהם אפרסקין, ונתקשו המפרשים לדעת מהותם, ואין זה מה שאנו מכנים אפרסקין.
לרדק - פיסטוק ,שהוא הפרי של עץ הבוטנה,(אלת הבוטנה),
ולאבע ולערוך - אולי זה אגוזים, .,
לתרגום יונתן-שמן בוטנים, בטנים - גם היא מילה יחידאית.
'
4
הדבש- הוא מכל פרי מתוק - לרשי בויקרא. או דבש תמרים משבעת המינים. וימ שזה דווקא דבש דבורים –ולכן מופיע כאן גם השעווה( הדונג), שאינה יקרה,, אלא היא באה להעיד על סוג הדבש היקר ! תפא"צ,(ואולי מפני שדבש תמרים יש גם במצרים),

5.
צרי = קטף= שרף הנוטף מעצי הקטף.והערוך זיהה אותו עם האפרסמון. וברמבן = הקטף, = נטף . השמן הנוטף מעץ הבלסמון( האפרסמון -בלשון חזל) כאשר קוטפין את ענפיו.
ו א י ן זה האפרסמון שלנו היום ! !
גם באבע בוישב "הוא פרי או שמן האילן שהובא מיריחו אל מצרים,על דעת יוסף בן גוריון .

ולהלן הציטוט מי,ב,ג, "כי במקום ההוא היה צומח אילן אפרסמון – הנקרא בלאסם – ...ויאמר יוסף בן גוריון: העץ הזה לא נראה מעולם במקום אחר כי אם ביריחו, ורבים מלכים ממלכי הארץ, וגם כל חכמי מצרים לקחו מנטעי העץ, וינסו לטעת מהם בארצם במקומות רבים ולא קיבל העץ את טבע הארץ כי יבש.
והיה העץ ההוא ביריחו עד חורבן בית שני, והיה כאשר נחרב בית המקדש השני אז נעתק העץ
מיריחו אל מצרים ואל מקומות אחרים במקום ידוע, והיה שם עד היום הזה. וגם עודנו מעט ביריחו גם כן. עכ.

ודרך הפקתו היא - סוד- שמן האפרסמון שעליו נסובה כתובת הפסיפס בבית הכנסת
העתיק בעין גדי. ובעהי בעתיד נדבר בו.

6.
ולוט- באונקלוס וכן ברשי לוטיתא,ובמשנה לוטם ריחני.
אך ברשי בוישב כתב גם שהוא "שורש עשב" ובלוטם אין משתמשין בשורש.
ולרמבם ולרסג בערבית : שאה בלוט הוא קשטניא"ש. (אולי עץ הערמון, היום קושטיינעס זה משהוא אחר). או צנובר פינולי"ש. וכך כתב גם האבע "ולוט. "אמר הגאון שהוא הפרי הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספת בי''ת ואולי כן הוא" , דהיינו לוט = בלוט.
ויש אומרים שזה לא מאכל אלא בושם, שכן לוט = מצטכי במדר"ר - אולי אלת המסטיק. וובשוע על מצטכי מברך – מיני בשמים.

7,
שקדים= הוא הכי ברור , הוא גם הנקרא – לוז ומוכר. ולת, יונתן = שמן שקדים.

7,
ולמה אלו ? אומר החזקוני כי אלו אינם מצויים במצרים !'וכך גם הרדק בנך- "מזמרת הארץ, דברים הנמצאים בארץ ישראל ואינם נמצאים בארצה ונתן לה מהם כיד המלך לרוב."
ולעיל בוישב- על הגמלים הנושאים נכאת צרי ולוט,יש מפרשים (יפה תואר, תפאצ ) האומרים שהביאום ,מגלעד,ששם גדלים כל הבשמים,,,! ואולי גם זה נחשב לארץ ישראל,

ולמקובלים מדובר כאן בסוד ,כלומר ראשי התיבות של שש הדברים, . והוא מסוגל לישועות על פי איוב, "בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע׀ לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע: (איוב פרק ה פסוק יט), לפי שיש בו ו' אותיות..". כך מפרש ר חיים ויטאל,

נסכם: כשסופרים 7 מינים הרי הם:
1- מזמרת הארץ= יין / משובח. 2- נכאת שעווה/חרוב/ מיני בשמים/שם מקום.
3 בוטנים – לא ידוע/פישטציש/ פיסטוק/אגוזים. 4- דבש-של : פירות,/תמרים/ דבורים.ה\
5- צרי= שמן אפרסמון קרוי גם קטף ונטף, 6 - לוט=לוטם/ערמון/צנובר,או בושם או אוכל,
7 –שקדים,
ןאם נוריד "מזמרת" נשארו 6. ובאם נוריד גם נכאת שהוא שם לכלל המינים הרי נותרו לנו רק 5.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ה' דצמבר 14, 2023 11:50 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1267
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: קחו מזמרת הארץ: זימרה או זמורה . חרוב או שעווה.

הודעהעל ידי יהודהא » א' דצמבר 25, 2022 8:47 am

האם צרי זה לדעת כולם האפרסמון ?
נראה שכיום לדעת כולם [ממה שידוע לי] הצרי הוא הנטף והוא האפרסמון על שמותיו השונים, אם כי למשפחת האפרסמון יש מספר מינים -
וע"כ יש דעות שונות - למי מהם הכוונה.

אבל לרשי בשמות ל,לד . נטף =הוא צרי הנוטף מעצי הקטף ,ובלעז גומ"א .והצרי קוראין לו טריאק"ה.
שהוא תערובת של חומרים.
וכבר הרמבן כותב שאו שזה טעות סופר , או שהטעו את רשי ,
וגם בספר הזיכרון כתב שבנוסחאות ישנות של רשי לא מופיע המשפט " והצרי קורין לו תריאק"ה".

ואלו דבר י הרמבן שם:
נטף -הוא צרי.
וכתוב בפירוש רש"י:
"והצרי קורין לו טריגא, ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף."
. . .ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים, או המגיד כחש לו, כי הטריאקה איננה סם אחד, אבל היא מרקחת רבת ההרכבה, יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים, כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה, כי לכך נקראת כן, כי הארס בלשון יון תריאק. וכן בלשון תלמוד טרקיה חויא (שבת קט ב), וכן הוזכרה המרקחת בלשונם כי טוריאקה לכוליה גופא (נדרים מא ב), וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש, וכתיב (ויקרא ב יא): כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו:

אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ הבלסמון הנקרא בלשון חכמים קטף, והוא מה ששנינו (כריתות ו א): רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף, ושמא יקראוהו קטף בעבור ששוברים ענפיו בימי החום והצרי זב מהקטיפה ההיא. ואמרו בגמרא בפרק במה מדליקין (שבת כה ב): רבי שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי, וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף, ופירשו בו מאי טעמא מפני שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו. והנה הוא השמן הטוב החשוב הנזכר:

ובהמשך הרמבן כותב לפי אונקלוס שיש שימוש באפרסמון בשמן שלו= נטף. וגם בענפיו[ העץ] הקרויים = קטף .

ופליקס מביא חוקרים רבים בעבר שזיהו את הצרי והנטף עם בושם מעץ הליבנה הרפואי. וגם הוא בתחילה נטה לכך. אולם שוכנע שאין זה נכון בין היתר מפני שלא ניתן להפיק מהלבנה בושם, והוא מזהה את הצרי - כמו זוהר עמר ורבים אחרים- עם האפרסמון.

יהודהא
הודעות: 1267
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: קחו מזמרת הארץ: זימרה או זמורה . חרוב או שעווה. מקץ.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' דצמבר 14, 2023 12:01 pm

הרחבה -
* ככלל - עדיין לא נתבררה לי החלוקה - מה מהדברים ששלח הם ? מאכלים\ בשמים\ חמרי גלם\ צבעים ואולי מגוון סוגים ומינים ?.

ודנו בכך גם קישור הבא ,ושם יש גם קישור לתמונות הצמחים -
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... AA#p592476


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים