מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לוח משרות - למרבה המשרה. הפטרת יתרו

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

לוח משרות - למרבה המשרה. הפטרת יתרו

הודעהעל ידי יהודהא » ה' פברואר 09, 2023 1:28 pm

ישעיהו ט
ה. כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ,...

זהו. אלה שתי הפעמים היחידות בהם מילה זו מוזכרת בתנך !
ועם המשמעות החדשה זכתה להיכנס לרשימת המילים המבוקשות [המילה והתפקיד] ביותר.

וזה לא:
שירה -שורש: ש,י,ר. וגם לא משרד, שורש: ש,ר,ד.
ואפילו לא שור =ראה, משורש ש,ו,ר.

ואינו במובן ניצחון..שָׂרָה אֶת-אֱלֹקים“ (הושע יב,). או.. וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים במדבר). וכן איננו ..כדי שתשרה עליו רוח .. ואיננו מתיר ..דאסר להו ולא שרי להו.. שכל אלו - משורש : ש,ר,י.

ואיננו [u]משרת[/u]\ שירות , שהוא משורש ש,ר,ת. [שהוא הפכו של שר ושררה].
ולא - שְׁרִיר\ שָׁרִיר וקיים,שורש: ש,ר,ר.

לא ולא ולא ..אז מה כן ?
אלא מלשון שררה \ שַׂר שורש: ש,ר,ר.
תפקיד חשוב. מינוי למעמד שלטוני. וברשי "משרה לשון שררה ". וכך גם בתפילת אדון עולם :"וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה / בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה". משורש ש,ר,ר.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: לוח משרות - למרבה המשרה. הפטרת יתרו

הודעהעל ידי יהודהא » ה' פברואר 01, 2024 8:37 pm

תשפד.

בהפטרת יתרו. ישעיהו ו,י.
השְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃
במובן זה רק פעמיים בתנך . ופירושו מנע \ הסיר \ עצר.
ישעיהו כב, ד . עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי.. וברשי ומצודות :"שעו מני" - חדלו ממני .

וממנו הפך לרב שימושי : הושעה מתפקידו, יש להשעותו, דחו את השעייתו וכדומה.

מה ההבדל ?
המילים השהיה [ ש,ה,י]. והשעיה [ש,ע,ה].
הן שונות ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות.
הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: ""חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת".
והיום - מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, .
בעברית בת ימינו נוצר המונח הַשְׁעָיָה לציון העברה זמנית של אדם מתפקידו . משמעות נוספת של השעיה היא הפסקת פעולה
לתקופת זמן מוגבלת, השעיית שיחות, השעיית יחסים דיפלומטיים, השעיית קשרי מסחר.

מילה נולדה.
המונח השעיה נולד כנראה בסוף שנות החמישים של המאה העשרים – בהשראת לשון המקרא. הפועל שָׁעָה פירושו 'פנה', ככתוב "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה". אפשר לשעות אֶל ואפשר לשעות מִן: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי" (ישעיהו) – כלומר 'פנו ממני', 'רחקו ממני' זאת למפרשים "שעו" מלשון 'הרחקה' או 'הרפו' כדברי האברבנאל שם.

נראה שמשמע הפנייה והסילוק הוא שהביא לבחירת הפועל הִשְׁעָה ושם הפעולה הַשְׁעָיָה למשמעות של העברת אדם מתפקידו. ואולי תרמה גם הזיקה למילה שָׁעָה המוסיפה את ממד הזמניות. השימוש במילה לציון הפסקה זמנית של פעולה אפשר שהושפעה בעקבות המקבילה הלועזית suspension הנושאת את שני המשמעים.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 121 אורחים