מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהתרגום לשפה המדוברת - תצווה.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1191
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

מהתרגום לשפה המדוברת - תצווה.

הודעהעל ידי יהודהא » ש' מרץ 04, 2023 9:29 pm

יש רבים ונפוצים כאלה - והפעם מהתרגום ומהפרשה - שבתצווה:

פרק כח.
(יא) מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶ֒בֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י ..
עוֹבָד אוּמָּן אֶבֶן טָבָא כְּתָב מְפָרַשׁ כִּגְלָף דְּעִזְקָא תִּגְלוֹף יָת תַּרְתֵּין אַבְנַיָּא
וממנו - גלופה לדפוס \חותמת.
וגם חרש = אומן, ואמנות . [חרש \חרץ. חרת\חרט: עושה חריצים באבן ובאדמה]

(יד) וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה... מגבלות יחידאי בתנך. ומלשון גבול.
אבל- לתרגום יונת: ותרתין .. תעבד יתהון עובד קליעא ותיתן ית שושלתא קליעתא היינו מעשי קליעה.
אבל כיום נפוץ בשימוש דומה : יש לדבר מיגבלות . לאיש אין מיגבלות .

(לה) וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶש....
וִיהֵי עַל אַהֲרֹן לְשַׁמָּשָׁא וְיִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ בְּמֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא...
וממנו שמש ביה"כ , ושמש החנוכיה. [יש גם בדניאל ז,י]

(לט) וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט ..
וּתְרַמֵּיץ כִּתּוּנָא דְּבוּצָא וְתַעֲבֵיד מַצְנַפְתָּא דְּבוּצָא וְהִמְיָן תַּעֲבֵיד...
וממנו מבלאי מכנסי הכוהנים ומהמיניהן..משנה סוכה, ה,ג.
ואגב מגבעת= כגבעה עם חוד,כך של כהן הדיוט . מצנפת= צניפה= מתעגל ומסובב, כך של הכה"ג.

ומ - ושיבצת קיבלנו : תשבצים .שובץ בתפקיד.
ואם הוא בב רפה - מובנו שונה לחלוטין :קיבל שבץ חלילה וחס.

פרק כט.
(ו) וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃
וּתְשַׁוֵּי מַצְנַפְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְתִתֵּין יָת כְּלִילָא דְּקוּדְשָׁא עַל מַצְנַפְתָּא.
וממנו :כליל תפארת בראשו נתת לו.

(לג) וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר ..... לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃
וְיֵיכְלוּן יָתְהוֹן.. קוּרְבָּנְהוֹן לְקַדָּשָׁא יָתְהוֹן וְחִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל אֲרֵי קוּדְשָׁא אִנּוּן.
וממנו - חילוני .במובן שונה מאוד.

פרק ל
(ג) וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְ...
ותִחְפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי יָת אִגָּרֵיהּ וְיָת כּוּתְלוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר ...
ומאיגריה - קיבלנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
ומסחור סחור - קיבלנו סחרחורת.

(ז) וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר ..
וְיַקְטַר עֲלוֹהִי אַהֲרֹן קְטֹרֶת בּוּסְמִין בִּצְפַר בִּצְפַר..
והוא משורש ס,מ,ם.. [ולפעמים הוא סם המוות].
לתרגום היינו בושם. ובחזל ..אחת מכל סמניה [בפתח].יומא נג. וגם : יש לציירים סממנין שהם צרים ..נגעים ב.

ושונה הוא מסימן ששרשו :ס,מ,ן, שנמצא רק פעם אחת בתנך, בישיעיהו כח.
(כה) הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃
ובחזל בכל דיני אבידות.

ושונה גם מסימן שמופיע בתרגום להלן,ששרשו -ס,מ,ה\י. שמובנו סמוי מהעין. או מטמון כאונקלוס:
”אֱלָהֲכוֹן וֵאלָהָא דַּאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָן בְּטוּעְנֵיכוֹן“ (אונקלוס על בראשית מג – פסוק כג).

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 99 אורחים