מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם האקראיות מסבירה את העין הרעה,הניסים ובחירה חופשית.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1191
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

האם האקראיות מסבירה את העין הרעה,הניסים ובחירה חופשית.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' מאי 19, 2023 5:15 pm

א.
במדבר א, ב. שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף.

וברשי כי תשא פרק ל שמות. "שֶׁהַמִּנְיָן שׁוֹלֵט בּוֹ עַיִן הָרַע וְהַדֶּבֶר בָּא עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי דָּוִד".
וכתוצאה מכך תמיד קיים חיוב לספור יהודים בליווי "כופר נפש" כדי להתגונן מן הסכנה שבדבר. כך גם משתמע מדברי הרמב"ן על אתר: "הנה ציויתיך כאשר תמנם שיתנו כופרם".

"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'. תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר: 'יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'.

תנו רבנן: ההולך למוד את גורנו, אומר: יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואח"כ בירך - הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין". (בבא מציעא מב ע"א)

ב.
בעל ה"עיון יעקב" מסביר את הגמרא בצורה שונה: הקב"ה מעדיף להשפיע על הגורן לפני שהמספרים המדוייקים ידועים. לאחר הספירה, שינוי בכמות ידרוש נס א-לוהי גלוי, ואילו אם האיכר יתפלל לפני הספירה - הקב"ה יוכל לעשות לו נס שלא יתגלה לעולם.

לרבים ההתייחסות לעין הרע היא כדבר שעבר מהעולם , ולחילונים יש הרואים בדבר מחשבה פרימטיבית ובלתי מדעית, שהרי איך יכולה ידיעת המספר להזיק \לשנות את מציאות הדברים ?

הסברים רבים הועלו לפוטנציאל הנזקים היכולים להיגרם על ידי ספירה \ מנייה, אם בנגלה ואם בנסתר .והפעם ברצוני להביא הסבר מעניין מדעי \מתמטי אבל יש בו גרעין מיסטי - וזה דווקא בשל התפתחות מדעי הסטטיסקה ושכלולם.
מעבר לכך אפשר שברעיון הבא יש הסבר לאחת השאלות המציקות שדנו בה גדולי המחשבה והפילוסופיה "השגחה ובחירה " היילכו שניהם יחדיו ?!

ג.
"אקראיות והשגחה" זה שמו של הסעיף בו מתייחס ומסביר עלי מרצבך שאקראיות = כאוס = אי הסדר" הוא תופעה מרכזית וחלק בלתי נפרד מעולם המדע .והיא המאפשרת השגחה אלוקית - ועם זאת משאירה רווח ומקום לנס = התערבות א-לוקית וכן נותנת לאדם את הבחירה החופשית.
ובלשונו "העובדה שהאדם נפגש עם תהליך שאינו ניתן לחיזוי,מאפשרת לקב"ה להתערב במעשי העולם בלי לפגוע [למראית עין] בחוקי הטבע.
הנושא מרתק וגם הדוגמאות שהביא מעניינות ומפתיעות, ולמרות שיש בספר חלקים הדורשים ידע מתמטי רב[ שאין לי] עדיין רובו הגדול נגיש ומובן לכל אדם.
כמובן שיש לנושא השלכות גם על "גורלות" ועל איסור ניחוש ,ותמים תהיה וכולם נידונים בספרו "הגיון הגורל".

מתנצל מראש על האיכות, ובוודאי הברכה והתודה למי שיכול להביאו בצורה נאה יותר .

הגיון הגורל.jpg
הגיון הגורל.jpg (1.59 MiB) נצפה 203 פעמים

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים