מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביאור מחודש ב'יצאנית'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נחומצ'ה
הודעות: 1034
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

ביאור מחודש ב'יצאנית'

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ש' דצמבר 02, 2023 8:12 pm

בפרשתינו [וישלח], אנו קוראים על יעקב, שנענש ע"ז שהטמין את דינה בִתו בתיבה.
וכל זה מדוע? כי שמא היתה נישאת לעשיו ומחזירתו לטובה.

לכאורה רק לפני שבוע קראנו על לאה שעינה רכות, כי היתה חוששת שתינשא לעשיו
כי הכל אומרים גדול לגדולה וקטן לקטנה. וא"כ חששו של יעקב הוא מוצדק.

אפשר לתרץ בפשטות, שלאה היתה 'בת לבן' משא"כ דינה היתה 'בת יעקב', והיה בידה אכן כח לשנות את עשיו.

אך בדרך מחודשת יש לומר, ע"פ רש"י נוסף בפרשתינו ותצא דינה בת לאה:
ולא בת יעקב, אלא על שם 'יציאתה' נקראת בת לאה שאף היא 'יצאנית' היתה.
לכאורה קשה, חז"ל באו לדרוש שלא לשבח?! יצאנית מידה מגונה היא.

בואו ונעיין במדרשי פ' לך לך, הקב"ה אומר לאברהם: 'צא' - צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל.
אברם אין מוליד בן. אברהם מוליד בן.

וע"פ זה יבואר אף 'יצאנית' של לאה.
לאה אכן היתה ע"פ מזל להנישא לגדול - עשיו. אך בכח תפילתה הצליחה 'לצאת' ממזלה ולהינשא ליעקב
א"כ אף דינה 'בת לאה' היתה 'יצאנית', יכלה בכל תפילות ומידות לשַנות אכן את נישואיה, ולאו דוקא ע"י הטמנתה בתיבה

עקביה
הודעות: 5463
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ביאור מחודש ב'יצאנית'

הודעהעל ידי עקביה » ש' דצמבר 02, 2023 10:09 pm

נחומצ'ה כתב:אך בדרך מחודשת יש לומר, ע"פ רש"י נוסף בפרשתינו ותצא דינה בת לאה:
ולא בת יעקב, אלא על שם 'יציאתה' נקראת בת לאה שאף היא 'יצאנית' היתה.
לכאורה קשה, חז"ל באו לדרוש שלא לשבח?! יצאנית מידה מגונה היא.

כאשר מעכ"ת רואה את דברי רש"י אלה (בראשית לד א), הוא מבין שהכוונה היא לשבח את דינה או להפך?

צופה_ומביט
הודעות: 4758
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ביאור מחודש ב'יצאנית'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' דצמבר 02, 2023 11:22 pm

לכאורה הדברים נאמרו כווארט ולא כפשט. הרי די לראות את המקור שהביא רש"י שלאה יצאנית היתה, שלא עוסק כלל ביציאה מהמזל אלא ותצא לאה לקראתו וכו'.
[הגם שאפשר לפלפל בדוחק וכו'].

לגוף העניין, ראה בב"ר ע, טז: "הָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רָשָׁע. אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה", וכתב היפה תואר: "שהיו אומרים כך היו התנאים. שהמון העם היו אומרים מאומדן דעתיהו כי תנאים בין רבקה ולבן ששני בניה ישאו שתי בנותיו. וכו' שבטלה את הגזירה, תימא דאפילו את"ל שכך היו התנאים באמת [וכפי שאמרו הבריות מאומדן דעתם כנ"ל] מנלן דגזרת עילאה היתה, דקאמר דאיכא ביטול גזירה. ושמא י"ל דמכיון דרובא דעלמא היו אומרים כן נראה שגזירה כך היתה, דקול המון כקול שדי". וכ"כ העץ יוסף בקיצור: "שמכיון דרובא דעלמא היו אומרים כן מסתמא הגזירה כך היתה".

והמהרז"ו שם פירש [משום הדיוק הנ"ל "שביטלה את גזירה"] שגם "התנאים" הכוונה גזירה משמים: "שכך היו התנאים. הבריות היו משערין שכך נגזרו התנאים מהקב"ה מתולדתם. כי גם אברהם נשא ממשפחה זו בת אחיו וכן יצחק ובני יצחק. וכמ"ש [שכך היו התנאים משמים] בתנחומא כאן סימן ד ביתר ביאור, ע"ש היטב". וזה לשון התנחומא שם [מדבר על כוח התפילה לקב"ה, וכותב]: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם מְלַחֵשׁ בְּתוֹךְ לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה, מִיָּד הוּא שׁוֹמֵעַ. מִנַּין, מֵחַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת וְגוֹ' (ש״‎א א, יג). תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי רָחֵל וְלֵאָה, לֵאָה לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא אֶלָּא לְעֵשָׂו, וְרָחֵל לְיַעֲקֹב" וכו'. לא נאמר כאן לשון תנאים או הבריות אומרות וכיו"ב, אלא "לא היתה ראויה להינשא אלא", וכלומר שהיה כן מצד האמת, כלומר שהיתה בזה גזירה.

וראה עוד שם בריש פרשה עא, שגם לאה היתה עקרה מתולדתה, אלא שפתח ה' את רחמה ונפקדה מיד [בלי שום עיכוב, ראובן הרי הוא "כוחי וראשית אוני" של יעקב], ובסימן ב' שם מבואר שהיה זה בזכות תפילתה ובכייתה.

רציני
הודעות: 889
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ביאור מחודש ב'יצאנית'

הודעהעל ידי רציני » א' דצמבר 03, 2023 11:49 pm

נחומצ'ה כתב:בפרשתינו [וישלח], אנו קוראים על יעקב, שנענש ע"ז שהטמין את דינה בִתו בתיבה.
וכל זה מדוע? כי שמא היתה נישאת לעשיו ומחזירתו לטובה.

לכאורה רק לפני שבוע קראנו על לאה שעינה רכות, כי היתה חוששת שתינשא לעשיו
כי הכל אומרים גדול לגדולה וקטן לקטנה. וא"כ חששו של יעקב הוא מוצדק.

אפשר לתרץ בפשטות, שלאה היתה 'בת לבן' משא"כ דינה היתה 'בת יעקב', והיה בידה אכן כח לשנות את עשיו.

אך בדרך מחודשת יש לומר, ע"פ רש"י נוסף בפרשתינו ותצא דינה בת לאה:
ולא בת יעקב, אלא על שם 'יציאתה' נקראת בת לאה שאף היא 'יצאנית' היתה.
לכאורה קשה, חז"ל באו לדרוש שלא לשבח?! יצאנית מידה מגונה היא.

בואו ונעיין במדרשי פ' לך לך, הקב"ה אומר לאברהם: 'צא' - צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל.
אברם אין מוליד בן. אברהם מוליד בן.

וע"פ זה יבואר אף 'יצאנית' של לאה.
לאה אכן היתה ע"פ מזל להנישא לגדול - עשיו. אך בכח תפילתה הצליחה 'לצאת' ממזלה ולהינשא ליעקב
א"כ אף דינה 'בת לאה' היתה 'יצאנית', יכלה בכל תפילות ומידות לשַנות אכן את נישואיה, ולאו דוקא ע"י הטמנתה בתיבה

עיין בש"ך על התורה שגם השתמש במילת 'תצא' בצורה שונה':
ותצא דינה בת לאה. שהיא התפללה עליה עד שחזרה, א"כ דינה בת לאה. אשר ילדה ליעקב, בלידה היא בת ולא בהיריון, א"כ היה היתה זכר ודרך הזכר לצאת, ולזה ויאהב את הנער כתיב:
ובפשטות רוצה לבאר ש'תצא' זה בלידה. וכן לתרץ שאלת רש"י למה בת לאה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים