מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
צופה_ומביט
הודעות: 4675
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' דצמבר 13, 2023 12:42 pm

בכ"מ במדרש דורשים / מבארים מילים בתורה על פי מילה יוונית הקרובה בצלילה למילה בתורה, ולפעמים אפילו כשילוב בין מילה יוונית לעברית. וכל הרואה תמה הכיצד דורשים את כוונת הקב"ה בתורה שנאמרה בלשוה"ק על פי מילה מאוחרת, ידועה בזמנה ומקומה, מהמצאת העמים והסכמתם.

ובמיוחד קשה כן במקום שיש לחז"ל קושיה בפסוק, ומיישבים אותה על פי אותה דרשה. ולמשל בתנחומא וישב סימן ב [וכעי"ז בבראשית רבה פד, ח]:
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים, בֶּן [זיו] אִיקוֹנִים.

ומבארים המפרשים שהוקשה לו שיוסף לא היה בן הזקונים של יעקב, כי בנימין היה צעיר ממנו [בשבע שנים] ונולד יותר בזקנותו של יעקב [וכן מפורש הקושיא בפרקי דרבי אליעזר פל"ח]. וכן שכל בני יעקב נולדו בזקנותו. ואת השאלה הזו מיישב המדרש בשתי דרכים, והראשונה היא שכוונת התורה שיוסף היה דומה ליעקב בצורתו [ונכלל בזה שדמה לו בכל ענייני וכמש"כ התנחומא שם בסו"ס א, וכן הב"ר שם לעיל סימן ח].

וכלומר, שהביטוי "בן זקונים" כאן קשה, ומפרשים אותו שאין הכוונה שנולד בזקנותו, כמשמעות הביטוי בלשון הקודש, אלא כוונה אחרת לגמרי: שהוא דומה לו בצורתו. והכיצד נכנס זה במילים "בן זקונים"? בשילוב של מילה עברית ומילה יוונית: זיו – איקונים.

זו אמנם "דרשה" אבל היא "ביאור" משום שעל פשט המילים קשה קושיה. ופוק חזי בפירוש השני במדרש [שמובא גם בפרקדר"א שם] שהכוונה בן שיכלכל את זקנותו של יעקב. כלומר יש כאן קושיה אמיתית בפשט, ועונים עליה בביאור של ממש, שיעקב אהב את יוסף מכל בניו כי הוא היה דומה לו בצורתו [ובכל], וכלומר שזהו פירוש המילה כאן בתורה. והכיצד אפשר לפרש כוונת מילה בתורה על פי משמעות יוונית, מילה מומצאת מהסכמת העמים, ועוד בצירוף מילה עברית "זיו". אפילו אם היתה זו רק דרשה של רמז הדבר צריך ביאור, וכ"ש הכא שהוא פירוש ממש.

ודאתינן להכי עוד קשה שלפי הביאור הזה נשמטה במילה "זקונים" האות ו' העיצורית של "זיו". וא"כ לכאורה לכל היותר הוא רמז, ואיך מיישבים בזה קושיה אמיתית בפשט.

וכאמור, גם אם זו דרשה בלבד, לרמוז משהו, הדבר צריך ביאור רב. א. אפילו בתור רמז בעלמא, הכיצד עושים רמזים מהתורה ע"י "שמיעת" התורה כצליל מילים יווניות דומות, ועל פי זה רומזים. [וזה עכ"פ יש לבאר שהוא כמין אסמכתא בעלמא לרעיון שלא זהו מקורו כלל, וזהו כמעט סוג של סימן לזיכרון, או קשירה בעלמא של הרעיון לכתוב, יהיה איך שיהיה, כמש"כ ראשונים על דרשות אגדה שונות]. ב. מקובלנו מכמה מרבותינו שבכל מקום שיש דרשה – סוכ"ס הדרשה באה לבאר משהו שקשה בפשט. ולא כתוספת ציצים ופרחים רעיוניים לפשט.

וכל שכן היכא שהדרשה באה להדיא לבאר קושיה בפשט כמו כאן. וצ"ע.

אני מניח שכבר נכתב על זה רבות, ומן הסתם גם נכב"ב, ואשמח לכל עזרה: הפניות, מקורות, תובנות וכו'.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2105
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ד' דצמבר 13, 2023 2:09 pm

”פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, פסוק מ) [...] בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בלשון יווני קורין למים הידור ואיזו היא שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לה, עמוד א)
(שבת לא ב) "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה" (איוב כח, כח) ובלשון יווני קורין לאחת 'הן',

צופה_ומביט
הודעות: 4675
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' דצמבר 13, 2023 2:26 pm

ר_חיים_הקטן כתב:”פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, פסוק מ) [...] בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בלשון יווני קורין למים הידור ואיזו היא שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לה, עמוד א)
(שבת לא ב) "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה" (איוב כח, כח) ובלשון יווני קורין לאחת 'הן',

אה"נ, יש הרבה דוגמאות, וגם בכל כה"ג צ"ב, וכפי שכתבתי כ"ז לעיל.

אבל ביותר קשה לי בדוגמה שהבאתי, וכפי שכבר כתבתי לעיל, ואסביר בפרוטרוט לגבי הדוגמאות שהביא מעלתו:

בדוגמה הראשונה שהביא מעלתו, אפשר בנקל להבין [וכמדומה מבארים כך] שהיתה קבלה ביד חז"ל לאיזה פרי התורה התכוונה. התורה הרי סתמה, כתבה פרי הדר, ולא יודעים מהו, אלא שיש קבלה ביד כל ישראל שזהו האתרוג, ומעתה רמזו את הקבלה שבע"פ בלשון התורה, וכרמיזה בעלמא [ולא כפירוש מילולי] נהגו חז"ל לרמוז גם בלשונות אחרים.

כל שכן בדוגמה השניה שהביא מעלתו, שהפסוק עצמו פירושו המילולי הוא [גם בלי המילה הן כלל] שיראת ה' וחכמה חד הן: "יראת ה' היא חכמה". והרמיזה בלשון יווני "הן = אחת" באה רק לחדד/לרמוז עד כמה מה שאומר הפסוק מגיע. שבלי זה היה אפשר [לטעות] להבין שיראת ה' היא חכמה, אבל לא רק היא חכמה ולא היא עיקר החכמה. [כעין: תוכי הוא ציפור. אבל לא כל הציפורים הן תוכי, ולא הוא עיקר הציפורים]. ובאמת כוונת הפסוק "שיראת ה' היא חכמה והיא לבדה חכמה" כמש"כ הרמח"ל, ואת ההבנה הזו - שהיא הבנת חז"ל בעצם הפסוק כנ"ל - רמזו במילה "הן", אחת בלשון יווני, וכמו שהביא הרמח"ל את הנ"ל מלשון זה.

אבל בדוגמה שהבאתי, יש לפנינו בפסוק מילה ברורה ומובנת, ידועה, בן זקונים. אין בפסוק איזה דבר סתום שנצטרך בו לקבלה וכו'. אלא שיש קושיה פשוטה בפשט על הבנת הדבר [ואדרבה, כל הקושיה נובעת מכך שבאמת ברור לנו מה המילה הזו אומרת, אין כאן דבר סתום, אלא מפורש]. ועל כן הופכים לגמרי את משמעות המילה, ואומרים שבאמת אינו בן זקונים כפשוטו, אלא שהיה דומה לו, ואת זה מכניסים במילים בן זקונים - בן זיו איקונים.

כזו דוגמה אני מתקשה כרגע לזכור.

ואם יכולתי להבין שדברי המדרש חוזרים ונכנסים להבנה הרגילה מהו "בן זקונים" ניחא, שאז הייתי אומר שגם כאן היסוד כתוב כבר בעצם המילים וההבנה הפשוטה שלהן "בן זקונים", ורמיזת חז"ל ביוונית רק חידדה או העמיקה את הרעיון הטמון כאן. אבל לע"ע אני לא מצליח לחשוב על רעיון כזה שייקח את דברי המדרש [שאהבת יעקב במיוחדת ליוסף היתה כי הוא דומה לו בכל, שזה עיקר הקשר בין אב לבן, ועיקר מהות הבן, מה שהבן ממשיך את האב, ואכמ"ל] ויכניס אותם בחזרה להבנה הרגילה של בן זקונים. הרי חיבת בן זקונים היא שונה לגמרי מחיבת הבן הדומה לאב וממשיך אותו.
ואולי צריך להעמיק בהבנת החיבה המיוחדת שיש לאב לבן שנולד בזקנותו. מהו יסוד אהבה זו. ואולי בכך נוכל להבין את הקשר [וכלומר שאצל יוסף, משום שהיה דומה לאביו, התקיימה אותה האהבה המיוחדת שיש לאב אל בן הזקונים שלו - למרות שיוסף לא היה בן זקונים האמיתי של ממש], וממילא להבין שגם כאן מדובר על חידוד והעמקה בפשט הכתוב בעצמו, ואז כבר אפשר לעשות זאת גם ע"י רמיזות ביוונית. כי את עצם הרעיון הבינו חז"ל בעצם המילים של הפסוק.


סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2105
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ד' דצמבר 13, 2023 3:21 pm

צופה_ומביט כתב:כל שכן בדוגמה השניה שהביא מעלתו, שהפסוק עצמו פירושו המילולי הוא [גם בלי המילה הן כלל] שיראת ה' וחכמה חד הן: "יראת ה' היא חכמה". והרמיזה בלשון יווני "הן = אחת" באה רק לחדד/לרמוז עד כמה מה שאומר הפסוק מגיע. שבלי זה היה אפשר [לטעות] להבין שיראת ה' היא חכמה, אבל לא רק היא חכמה ולא היא עיקר החכמה. [כעין: תוכי הוא ציפור. אבל לא כל הציפורים הן תוכי, ולא הוא עיקר הציפורים]. ובאמת כוונת הפסוק "שיראת ה' היא חכמה והיא לבדה חכמה" כמש"כ הרמח"ל, ואת ההבנה הזו - שהיא הבנת חז"ל בעצם הפסוק כנ"ל - רמזו במילה "הן", אחת בלשון יווני, וכמו שהביא הרמח"ל את הנ"ל מלשון זה.
אבל בדוגמה שהבאתי, יש לפנינו בפסוק מילה ברורה ומובנת, ידועה, בן זקונים. אין בפסוק איזה דבר סתום שנצטרך בו לקבלה וכו'. אלא שיש קושיה פשוטה בפשט על הבנת הדבר [ואדרבה, כל הקושיה נובעת מכך שבאמת ברור לנו מה המילה הזו אומרת, אין כאן דבר סתום, אלא מפורש]. ועל כן הופכים לגמרי את משמעות המילה, ואומרים שבאמת אינו בן זקונים כפשוטו, אלא שהיה דומה לו, ואת זה מכניסים במילים בן זקונים - בן זיו איקונים

אולי קשה לחז"ל למה דוקא יוסף נקרא "בן זקונים", אם בנימין היה יותר צעיר ממנו, משא"כ יוסף קרוב בגילו לאחים אחרים, ואינו "בן זקונים" ממש יותר מהם. ולכן דרשו "בן זקונים" לאו דוקא לענין שיוסף נולד בעת זקנותו של יעקב, אלא שיוסף היה דומה לאביו.

צופה_ומביט
הודעות: 4675
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: דרשת/ביאור מילות התורה על פי מילים יווניות, הכיצד?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' דצמבר 13, 2023 3:27 pm

לא הבנתי דברי מעלתו.
לגבי מה קשה למדרש, כתבתי בהודעתי הראשונה שאכן זה מה שקשה לחז"ל [אם כי מעלתו הוסיף בזה נופך נוסף], וכך מפורש בפרקדר"א.
ומה שכתבתם לתרץ, הלוא זה גופא עיקר מה שלא מובן: מה ז"א ש"בן זקונים" מתפרש כלפי דמיון לאביו. הכיצד זהו פירוש במילה העברית בן זקונים?
וממילא: מה ז"א ש"בן זקונים" לאו דוקא כפירושו בעברית, אלא מתפרש כאילו נכתב ביוונית [בצירוף המילה זיו העברית]. וכי יש פירוש עברי אחר למילה בן זקונים? [למעשה יש, והוא הפירוש השני במדרש כאן, בן שתמך וכלכל את אביו בזקנותו, אבל התירוץ הראשון לא ענה כך]. אין פירוש אחר [לדעת מ"ד זה], ולכן משנים לגמרי את משמעות המילה - ולומדים אותה כאילו היא מילה יוונית שרק כך יהיה לה פירוש?
זה גופא מה שקשה, [והכל כתבתי לעיל בפרוטרוט], ולא הבנתי מה ענה מעלתו.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 84 אורחים