מדרך המחברים להקדים או לסיים את חיבוריהם במספר מילים אישיות המביעות את חוויית הכתיבה וסיומה , ולעיתים מוסיפים גם על מה יכתבו בעתיד.
בו בזמן יודו לשם על מה שכבר עלה בידם - ויבקשו על העתיד . מי בקצרה ומי בארוכה .
והרמבן חיבר סיומות כאלה לכל חומש וחומש. לא כך הרשבם שחיבר סיום רק לחומש שלנו - בראשית .
א. רמבן
וְנִשְׁלַם סֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּסִפּוּר דִּבְרֵי הָאָבוֹת \ לְהַגִּיד רִאשׁוֹנוֹת וַחֲדָשׁוֹת \ בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה בַּלְּבָבוֹת.
וּלְיוֹצֵר כָּל רֵאשִׁית רוֹכֵב עֲרָבוֹת \ תְּהִלּוֹת רַבּוֹת וְהוֹדָאוֹת לִרְבָבוֹת.
וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת וְסִבּוֹת מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת \ וְדֵעוֹת נִשְׂגָּבוֹת וּמוֹצִיא לָאוֹר מַחֲשָׁבוֹת.
הַמּוֹלִיךְ אוֹתִי בְּאֹרַח צְדָקָה בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת \ הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת.
יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא, הַמַּפְלִיא פְּלָאוֹת רַבּוֹת\
הַגּוֹמֵל לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, וְהָרוֹצֶה לָהֶם פְּשָׁעִים וְחוֹבוֹת.
וְאַתְחִיל לִכְתֹּב סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת \ בְּעֶזְרַת הַקַּל הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמוֹת.
ולהלן סיום שירי מהרשבם לבראשית, מה שלא עשה בחומשים האחרים.
ב. רשבם
בָּאָרוֹן – נִקְבַּר בָּאָרוֹן \ כִּי עֲתִידִים הָיוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בָּאָרוֹן .
כְּשֶׁשָּׁבַת מֵהֶם אַף וְחָרוֹן.
וְעָבְרוּ יַרְדֵּן בְּשִׂמְחָה וְרוֹן \ חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן.
וְנֶחְסַל וַיְחִי.
אֶשְׁפֹּךְ אֶת שִׂיחִי \ לְהוֹדִי וְשִׁבְחִי \ לְאַמֵּץ אֶת כֹּחִי\ הָשֵׁב נִדּוּחִי.
וְאִם אָבַד נִצְחִי \ מִבֶּטֶן גּוֹחִי\ יָרִיחַ נִיחוֹחִי\ מִבּוֹר רֵק שִׁלְחִי.
דְּבָרִים עַד תֻּמָּם - הַסֵּפֶר נֶחְסַּל\ מִפִּי רַב זָמַם - עַד כִּי הוּא סִלְסֵל \ לוּחוֹת הַמְּרוֹמָם - אִישׁ עָנָיו פָּסַל.
וּבְרֹאשׁ אֵלֶּה שְׁמוֹת \ יְסוֹד הַחָכְמוֹת \ לֶאֱוִילִים רָאמוֹת,
אֶת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת \ יַלְבִּישׁ מֵאֵמּוֹת \ לוֹ שְׁאֵרִית חֵמּוֹת.
יִבְנֶה הַנְּשַׁמוֹת \ חֲרוּשׁוֹת כִּשְׁדֵמוֹת.
יְחַיֶה מֵעֲרֵמוֹת - עָפׇר הַחוֹמוֹת \ וַאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת - כֻּלָּן מַתְאִימוֹת.
כַּפָּרַת אֲשֵׁמוֹת \ נְפָשׁוֹת הָעֲגוּמוֹת.
יִבְנֶה בְּחוֹמוֹת \ בְּחַר מִמְּקוֹמוֹת \ וְלוֹ יַעֲלוּ בָּמוֹת \חֲלָבֵי הַבְּהֵמוֹת.
ואגב גררא להלן ממפרשים נוספים על סיום חומש בראשית.
ג. חִזְּקוּנִי
שְׁלֵּיְּמָּא סִדְרָא דְּפָרְשַׁת וַיְחִי.
נִשְׁלַם חֹמֶשׁ רִאשׁוֹן, סֵפֶר בְּרֵאשִׁית \ מַחְסִי בְּצוּרִי שַׂמְתִּי, וּלְעוֹלָם אָשִׁית.
הַמְּכַנִּים שֵׁם לְעִנְיַן הַפָּרָשָׁה שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְקוֹרִין לָהּ 'שיאירן' [?] הֵם לֹא יָדְעוּ לִקְרֹא לָהּ שֵׁם נָכוֹן,
כִּי שְׁמָהּ סִדְרִין עַל שֵׁם הַסְּדָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. חז״ק.
** [וכך גם "מַעֲבִיר סֶדְרֶה זַיְיְן". בְּיִידִישׁ.]
ד. טור הארוך
תַּם סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.
תְּהִלָּה לָאֵל הַמַּגִּיד אַחֲרִית מֵרֵאשִׁית \ אֲשֶׁר אֵין לוֹ תְּחִלָּה וְאַחֲרִית \ וּמֵעֵין כָּל מְאֹד נֶעֱלַם מֵרֵאשִׁית
אֲשֶׁר תָּמַךְ לְיַד עַבְדּוֹ בְּחַסְדּוֹ - בְּהַשְׁלִימוֹ לְסַפֵּר כָּל בְּרֵאשִׁית.
ה. האברבנאל-
ופה נשלם פי׳ ספר בראשית הנקרא ספר הבריאה.
כי בו ספרה התורה הבריאה הראשונה, והשתלשלות הדורות ועניני האבות,
עד היות ישראל משועבדים במצרים.
והשבח לאל המשובח ברוב התשבחות.
והשלמתי אותו בעיר נאפול״י רבתי בגוים שרתי במדינות.
יפת נוף משוש וצבי היא לכל הארצות. שנת חמשת אלפים ומאתים ושמונים ושתים שנה.
סימנו. ובית תפארתי אפא״ר תל״ח אמן.
ישתבח העוזר האמתי אשר עד הנה עזרנו להשלים פירוש ספר בראשית,
הוא יעזרנו חיל להתחיל ולהשלים פירוש כל יתר ספרי תורתו ונגילה בישועתו.
אמן. וכן יהי רצון.