במגילה (ל"א.) איתא שבפסח מפטירין בפסח גלגל, ופירש רש"י (על פי הגהות הב"ח) שהוא ביהושע "בעת ההיא", דהיינו פרק ה מפסוק ב. וכן פסק בשו"ע או"ח סימן תפ"ח סעיף ג'.
אמנם במחזורים וכן בתיקוני קוראים מופיע מנהג להוסיף בתחילת הקריאה שלושה פסוקים מיהושע פרק ג' (פסוקים ה עד ז). וכן נראה מתוס' במגילה דף כ"ד עמוד א ד"ה ואם היו (זה לשונו - "ויש שם ג' פסוקים עד 'בעת ההיא' ").
וקצת היה נראה תמוה בעיני, כי נראה לי שזו ההפטרה היחידה שמוסיפים פסוקים לפני עיקר ההפטרה ומדלגים אח"כ לעיקר ההפטרה (הוספת פסוקים בדילוג בסוף ההפטרה נפוץ יותר, הפטרת ויצא, יתרו, צו מנחה דיום הכיפורים ועוד)
אמנם המשנה ברורה שם הביא בשם חק יעקב מנהג זה, אך לשון החק יעקב הוא "ואנו. מתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו', וכן הוא במחזורים, עד 'אין יוצא ואין בא' ". ומדבריו משמע שלא היו מוסיפים ג' פסוקים ואחר כך מדלגים, אלא קוראין ביהושע מפרק ג' פסוק ה עד פרק ו' פסוק א' ברצף. וכן ראיתי בספר מנהגות וורמייזא (מכון ירושלים, עמוד רל"ד) "ומפטירין ביהושע סימן ג' ומתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו' עד 'אין יוצא ואין בא' ". ואפשר גם להעמיס אולי מנהג זה בדברי התוס' שם במגילה כ"ד. על כל פנים לפי זה יוצא אמנם הפטרה ארוכה במיוחד (53 פסוקים) אך אין תוספת פסוקים בתחילה ואחר כך דילוג.
ואיש ספר הפנה אותי לדברי ההגהה בביאור מלאכת שלמה על משניות מגילה (פרק ד' משנה ד' ד"ה ואם היו) שנראה שמביא את שני המנהגים.
כל מי שיש לו להוסיף על עניין זה יבורך מפי עליון.