ויקרא ב יב
וְכׇל־קׇרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כׇּל־קׇרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃
מלח למה ?
איזה מלח ?
ומה עם סוכר ?
והאם מֶלַח, מַלָח וממולח יש להם קשר ?
א.
תגמול -
אמר רבי אבא בבכי נתפרשו המים התחתונים מן העליונים, אמרו אוי לנו שלא זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו,.. ולא עוד אלא שעתידין אתם ליקרב על גבי המזבח במלח ונסוך המים.
1. וברשי - ביאר לפי מדרשו, שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח וניסוך המים בחג.
2. ולא תשבית מלח וגו׳ – וקשה מה זכה מלח להיות עם הקרבנות, שזכתה בימי נח וא״כ הכא מאי , וי״ל דכשעברו ישראל את ים המלח אמר הים לפני הקב״ה הלא אינך מקפח שכר כל ברי׳ ומה שכרי ואמר הקב״ה שלא יהא שום קרבן נקרב בלתך, מר׳ יוזבל. פענח רזא.
3. וכן -בר בחיי, עמד ים לפני הקב״ה אמר לפניו, רבש״ע במדבר נתנה תורה בישוב נבנה ביהמ״ק אני מה תהא עלי, אמר לו עתידין ישראל שיקריבו מלח על גבי המזבח.
ב.
תכונה חיובית.
רי בכור שור: מלח ברית אלהיך – מלח דבר המתקיים, לפיכך צוה הקב״ה להקריבו במנחות ובקרבנות. היינו בשל תכונתו החיובית.
תכונה שלילית.
ור׳ אברהם אמר על דרך הפשט: הכנסתיך בברית, והשבעתיך שלא תקריב תפל ולא תאכל
כי הוא דרך בזיון. ועוד-
ר׳ אברהם פירש שם (אבן עזרא במדבר י״ח:י״ט): ברית כרותה, מגזרת ארץ מלחה (ירמיהו י״ז:ו׳), ומקום המלח נכרת.
ג.
חיובי ושלילי.
שכלולה מכל המדות. וזו השלימות.
וברמבן ובר בחיי - יש במלח שתי כחות משתנים זה הפך זה, והם המים והאש, ובכח חמימות האש המיבשו והמגלידו חוזר מלח, ואם כן יש בעצם המלח כח המים והאש שהם כנגד שתי המדות שבהם קיום העולם ...והם מדת רחמים ומדת הדין,.. וכמו שאמרו ראה שאינו יכול להתקיים בדין שתף עמו מדת רחמים, וכן המלח מקיים ומכרית,
כי הוא מקיים ומעמיד הבשר זמן מרובה ונותן טעם בכל המאכלים, והוא מכרית גם כן כי המקום המלוח לא יעלה בו כל עשב. וכענין שכתוב (ירמיהו י״ז:ו׳) ארץ מלחה ולא תשב, וכתיב (דברים כ״ט:כ״ב) גפרית ומלח שרפה כל ארצה.
ד.
לשנות כיוון.
ודעת הרב רבינו משה ז״ל בטעם המלח, כי מנהג עובדי עכו״ם להרחיק המלח מן הקרבנות ומואסים בו ולא יקריבוהו כלל מפני שהמלח בולע הדם, והרחיקוהו כדי שלא ילך אפילו טפה מן הדם לאבוד, כל כך היו נמשכין אחר מאדים וכחותיו, וכדי להרוס כוונתם תצוה התורה לא תשבית מלח.
התמדה ויציבות
מדברי הרשרה עולה שתכונת המלח המשמרת ומקפיאה מצב קיים: מונעת צמיחה כל צמח באדמה שנזרעה מלח, וגם משמרת את המזון ומונעת ממנו להירקב היינו הוייה ללא שינוי. לכך היא שנבחרה להיות "ברית מלח" שהיא מתמידה ותקויים בכל המצבים ובכל התנאים.
---------
ה.
סוג המלח.
1. הבינוניות מעולה ומשובחת, כך בר בחיי- ואמר במלח תמלח לבאר שצריך להיות המלח בינונית לא גסה ביותר שלא תהיה שואבת הדם, ולא דקה יותר מדאי כי תהיה נמחית בלחות הבשר,
2. מלח ערבי.
מְנַיִן אִם לֹא מָצָא סְדוֹמִית, יָבִיא סָרָקֵנִית ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״תַּקְרִיב מֶלַח״ – רִבָּה.
[מימי הרומאים היה סרצנים הכינוי לערבים, לפרסים, , ולמוסלמים בכלל בפי הנוצרים,]
ואולי הכוונה למלח המפורסם שייצאה האימפריה המצרית מעמק הנטרון, וקיבל, את השם נטרון (natron).
3.אִיסְתְּרוֹקָנִית.
בבלי מנחות כ״א.
... מֶלַח סְדוֹמִית וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מֶלַח סְדוֹמִית שֶׁמֵּבִיא מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית תַּלְמוּד לוֹמַר תַּקְרִיב תַּקְרִיב כׇּל שֶׁהוּא. ומה מיוחד בו ? לר" גרשום- מלח דק. לרשי - מלח גס. לרא"ה שנמס בקלות. ויש עוד דעות.
4. מלח הרים - מכרות.
. מלבי״ם ויקרא ב׳, י״ג.
לא כן אם מביא מלח אסטרוקנית שהוא הנחפר מן ההרים ועומק הארץ שהוא אבן בפני עצמו בלתי ממוזג בנמצאים - לא יצדק פעל ״תשבית מלח״ כי אין מציאותו מוכרח
ואינו ״מלח ברית עולם״. ... שבדיעבד יוכל להביא גם מלח אסטרוקנית כי נקרא בשם ״מלח״ ומקיים ״תקריב מלח״.
5. ים - יבשה..?
ומלח סדומית - מהיכן ?
בהמשך בעהי.
ועל הפרשה מהעבר כאן -
viewtopic.php?f=46&t=58975&hilit=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90