בספר שמואל,
וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃
---
ותמוה, אמאי נקט דווקא אישה, ולא אמר אם נשמרו הנערים אך מטומאה. ויש מהמפרשים שפירשו על טומאת קרי, ותמוה, דא"כ מאי אולמיה משרץ ונבילה ושאר טומאות של יום אחד, ועוד, דיטבלו ויעריב שימשן ויהיו טהורים לאכול קודש. ועוד, מאי לשון נשמרו.
ויש ליישבו ע"פ הכתוב בפרשת מצורע,
וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכׇל־הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃
---
היינו שנשמרו מטומאת נידה, דנטמא שבעה ימים כטומאת האישה, וא"כ לא יועילו טבילה והערב שמש עד ליל שמיני.