פורום אוצר החכמה

משהו עמום בזכרוני - על אדם שנשאר בארץ ישראל בזמן המבול [וקיבל את נח ביציאתו מהתיבה].
כמובן שלא מסתדר מכמה מקומות ואכמ"ל.
השאלה היא אם מישהו יודע בענין זה?
[אני זוכר שהיה משהו מבוסס]

רש"י נדה סא:
זבחים קיג:

פגע רע כתב:רש"י נדה סא:

מסתמא כונתך לנדה סא. [ואכן בעוז והדר זבחים קיג: ציינו בטעות לנדה סא:]
ולגופן של דברים - לא התכוונתי לעוג שגם היה דבוק לתיבה בזמן מהמבול [עכ"פ לחד מ"ד]
אך התכוונתי לאחד שנשאר בארץ ישראל וקיבל את נח.
[אולי באמת הכוונה לעוג ואני טועה, אך עדיין אולי מישהו יודע אחרת]

רבינו בחיי כותב שהגם שלא ירד הגשם בארץ ישראל, מכל מקום היה שם מים משאר הארצות וכו'

צום זאך כתב:רבינו בחיי כותב (כך ראיתי ב'עלים לתרופה' השבוע, שיצא לאור היום, בעמוד הראשונה) שהגם שלא ירד הגשם בארץ ישראל, מכל מקום היה שם מים משאר הארצות וכו'

ומקורו ברמב"ן המנמק שהרי לא היה סביב לארץ כתלים שימנעו מהגשם לבוא, אלא שלא היה בשטף וכו' כשאר הארצות.
עכ"פ לא נראה שמישהו יכל לשרוד זאת.

ידוע שיש נידון על סיחון, עי' בתוס' נדה שם וכן במהרש"א שם ובבעלי התוס' עה"ת סו"פ חוקת ועוד ראשונים טובא, ובשלמא להסוברים שהיה סיחון בתיבה היינו שנולד רק בתיבה, ניחא, אבל מי שלא יסבור כך (בראשונים הביאו קושיות על פירוש זה שסיחון נולד בתיבה, וכגון, דמשמע שסיחון היה גדול מעוג וכו'), א"כ בהכרח נצטרך לומר שהיה בארץ ישראל ולנקוט כמ"ד דלא היה שם מבול, כי חוץ לתיבה לא היה כלום חוץ מעוג והראם וכמבואר בזבחים שם ובמהרש"א בנדה בקושייתו.

עשוי לנחת כתב:משהו עמום בזכרוני - על אדם שנשאר בארץ ישראל בזמן המבול [וקיבל את נח ביציאתו מהתיבה].
כמובן שלא מסתדר מכמה מקומות ואכמ"ל.
השאלה היא אם מישהו יודע בענין זה?
[אני זוכר שהיה משהו מבוסס]

אולי השנה מישהו נתקל בזה?

גוראריה כתב:

צום זאך כתב:רבינו בחיי כותב (כך ראיתי ב'עלים לתרופה' השבוע, שיצא לאור היום, בעמוד הראשונה) שהגם שלא ירד הגשם בארץ ישראל, מכל מקום היה שם מים משאר הארצות וכו'

ומקורו ברמב"ן המנמק שהרי לא היה סביב לארץ כתלים שימנעו מהגשם לבוא, אלא שלא היה בשטף וכו' כשאר הארצות.
עכ"פ לא נראה שמישהו יכל לשרוד זאת.

בש"ך עה"ת כתב כו"כ טעמים אמאי הוצרך נח להכנס לתיבה ולא זכה להכנס לא"י ושם להנצל מן המבול, עיי"ש. עכ"פ נראה שהוא הבין שהיה היכי תימצי להשאר בחיים בארץ ישראל ודלא כמו שכ' הרמב"ן

באבן עזרא מפריך מדרש זו שלא התקיימה המבול בא"י, ומתקיף נוגדיה.

בית שביעי כתב:באבן עזרא מפריך מדרש זו שלא התקיימה המבול בא"י, ומתקיף נוגדיה.

ואולם מחלוקת פשוטה היא:
זבחים קיג.
מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם וריש לקיש סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם

יתר10 כתב:

גוראריה כתב:

צום זאך כתב:רבינו בחיי כותב (כך ראיתי ב'עלים לתרופה' השבוע, שיצא לאור היום, בעמוד הראשונה) שהגם שלא ירד הגשם בארץ ישראל, מכל מקום היה שם מים משאר הארצות וכו'

ומקורו ברמב"ן המנמק שהרי לא היה סביב לארץ כתלים שימנעו מהגשם לבוא, אלא שלא היה בשטף וכו' כשאר הארצות.
עכ"פ לא נראה שמישהו יכל לשרוד זאת.

בש"ך עה"ת כתב כו"כ טעמים אמאי הוצרך נח להכנס לתיבה ולא זכה להכנס לא"י ושם להנצל מן המבול, עיי"ש. עכ"פ נראה שהוא הבין שהיה היכי תימצי להשאר בחיים בארץ ישראל ודלא כמו שכ' הרמב"ן

תמוה, שהרי מפורש בזבחים קיג: שאנשי ארץ ישראל מתו מההבל.

אכן, בהמשך הגמ' שם 'היינו דקם רימא' מבו' שהיה אפשרות לשרוד את המבול. ואמנם בתוס' שם כתבו דבגלל שזה בריה גדולה וחזקה, אבל רש"י לא פירש כן ולכאו' לרש"י הפירוש דמה שמתו בהבלא היה בגזירה בהשגחה שהמיתם הקב"ה בהבל, אבל לולי זה היה אפשר להשאר בחיים בא"י

יגדיל תורה כתב:

בית שביעי כתב:באבן עזרא מפריך מדרש זו שלא התקיימה המבול בא"י, ומתקיף נוגדיה.

ואולם מחלוקת פשוטה היא:
זבחים קיג.
מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם וריש לקיש סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם

כדרכם של הראשונים שנקטו כדעה מסויים בדברי חז"ל, כמו שנתגלו מחלוקות אמוראים בבבלי, בעולם העליון בשמות תנאי ירושלמי

מבלי להתווכח על האישיות !

ר' גדליה נדל טוען בספרו עה"ת שהמבול לא היה בכל העולם ולכן התיבה נחה על הרי אררט ולא על הרים אחרים כיון שבהם לא היה כלל מבול, ועיי"ש בכמה ראיות לנושא זה.

אברכון כתב:מבלי להתווכח על האישיות !

ר' גדליה נדל טוען בספרו עה"ת שהמבול לא היה בכל העולם ולכן התיבה נחה על הרי אררט ולא על הרים אחרים כיון שבהם לא היה כלל מבול, ועיי"ש בכמה ראיות לנושא זה.

בספרו על התורה?
נראה הכוונה לספר של (תלמידו)?הרב שילת בתורתו של רבי גדליה
שיצא לאור לאחר פטירת הרג"נ

והיו שטענו שאין לצטט ממנו

יגדיל תורה כתב:

בית שביעי כתב:באבן עזרא מפריך מדרש זו שלא התקיימה המבול בא"י, ומתקיף נוגדיה.

ואולם מחלוקת פשוטה היא:
זבחים קיג.
מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם וריש לקיש סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם

הראב"ע קרא למי שאומר שלא היה המבול בכל הארץ 'חסרי הדעת', ולא יעלה על הדעת שיקרא כן לאמורא הקדוש ר' יוחנן. וע"כ נראה מוכרח שהוא למד פשט בדברי ר' יוחנן כמו שפירש הרמב"ן, שלא ירד שם המבול, אבל הגיעו המים שנפלו משאר הארצות, וקרא 'חסרי הדעת' למי שהבין מדברי ר' יוחנן שלא היה המבול כלל בארץ (ולא כמו שנדחק באבי עזר).

העתק מהרשום אצלי:

בראשית ח-יא: והנה עלה זית טרף בפיה. כ' הרמב"ן "בבראשית רבה אמרו מהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר, מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא, הוא שהקב"ה אמר ליחזקאל בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם וכו' ומאמרם 'דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא', שלא היה עליה גשם המבול, כדכתיב לא גושמה, ולא נפתחו בה מעינות תהום רבה, אבל המים נתפשטו בכל העולם וכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים, כמו שכתוב מפורש, ואין סביב ארץ ישראל גדר לעכב המים שלא יבאו בה. וכך אמרו בפרקי רבי אליעזר, ארץ ישראל לא ירד עליה מי המבול מן השמים אלא נתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה, שנאמר בן אדם אמור לה. והנה לדעת רבי לוי, מפני שלא ירד בארץ ההיא הגשם השוטף ולא נפתחו עליה ארובות השמים, נשארו בה האילנות, ובכל העולם נשברו ונעקרו במבול ומטרות עזו". ולפ"ד א"ש הטעם שנח הוצרך לתיבה, ולא נאמר לו ללכת לא"י, דמ"מ גם שם היה מים אף כי לא ירד מבול. וע"ע בחיזקוני ופי' הריב"א ורבינו בחיי מש"כ ג"כ שהיה מים בא"י (משאר הארצות ומן התהומות שנבקעו), וכנ"ל. ועי' זבחים קיג, א-ב. (והא דמבו' שם דאם לא ירד בא"י ניחא 'מכל אשר בחרבה' טפי, צ"ל דאם לא ירד בא"י הגם שהיה שם מים מ"מ היה שייך לינצל ע"י תחבולות).
שו"ר בתורת המנחה דרשה ד' שכ' "ואם תאמר עדיין, כיון שארץ ישראל לא נשטפה, למה הטריח לצדיק לעשות תיבה ולהכנס בה הוא וכל הבהמה וכל החיה וכל העוף וכל הרמש, ולהצטער בתיבה שנים עשר חדש בלחם צר ומים לחץ, יאמר לו שילך לארץ ישראל הוא ושאר בעלי חיים, ולשם יהיה ערי מקלט להם. כבר אמרנו סוד זה הטעם, כי זעם השם היה בכל הארץ, ונח היה צדיק ולא היה אפשר שימלט לו מן הזעם ומן הפורענות כי אם בתיבה ועל פני המים. והעד הנאמן, משה רבינו ע"ה דכתיב ותקח לו תבת גמא וגו' ותשם בסוף על שפת היאור. והבן זה כי יכולה היתה להשליכו ברחוב בלי תיבה כמו שמשליכין האסופים, או תשים אותו בתיבה על פני השדה, אלא שנתנתו בתיבה ונתנה התיבה על פני המים כי דרך אניה בלב ים, ובאמת כל הנחלים הולכים אל הים. שמענה ואתה דע לך". ועכ"פ כן נראה גם דהצלת עוג מן המבול ג"כ לא יכלה להיות בא"י לפ"ד, אלא רק דרך השייכות עם תיבת נח. ועי"ש בתורת המנחה לעיל מינה דכ' דלא כהרמב"ן בענין זה שבאו המים משאר ארצות לא"י, ז"ל "ואל תתמה היאך אפשר שיהיה זה שנשאר בעולם מקום שלא הגיעו אליו שטף המים הרבים של מבול, אל תתמה על זה שהרי חכמי המחקר כן כתבו בספרי מחקריהם, שמי המבול לא כיסו את כל הכדור ונשאר מן הכדור טבור הארץ והיא ארץ ישראל. וכן כתב בעל ה'מלמד' ממחקרי החוקרים בחכמות, שאי אפשר שיתכסה כל הכדור במים בשום צד שבעולם והביא על זה מופתים נחתכים".

ויש להעיר מפירוש האבע״ז על בראשית ו׳ ד׳ הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן: וטעם אחרי כן, אחרי המבול. והנה בני ענק בתחילה היו ממשפחת בני האלהים. ע״כ.
וראה ברמב״ן שם שביארו וז״ל: ואם כן, או תהיינה נשי בני נח מזרעם וידמו להם, או שיודה במאמר הדורש בעוג שפלט מן המבול, ויוסיף הוא שנמלטו גם אחרים עמו.

ראו גם כאן