תרגום איוב שלנו

[ישבב הסופר]

ידועים דברי הגמ' שבת קטו.
אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו שהי' יושב על שלחנו של יוחנן [בן] הנזוף ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו אמר לו זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד ע"ג מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי שקעהו תחת הנדבך אף הוא צוה עליו וגנזו.
והתוס' שם בד"ה ובידו ספר איוב תרגום כתבו וז"ל משמע שבימי התנאים כבר נעשה תרגום כתובים וכן תניא במגילה (דף כא:) במגילה ובהלל אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מה שאין כן בתורה אע"פ שיונתן לא עשאו מ"מ שוב נעשה בימי התנאים ודלא כאומרים דתרגום של כתובים רב יוסף עשאו.
מדברי התוס' משמע שלא התנגד ר"ג לעצם התרגום אלא לזה שהיה כתוב. איני יודע אם התוס' נוקט שמדובר בתרגום שלנו, ואין ברור מדוע נחשוב כך.
עכ"פ תרגום דידן לאיוב המודפס בכל התנכי"ם, לא מצאתי שיביאו רש"י באיוב, ואף הרמב"ן מצטט משני תרגומים שונים, לפעמים אחד תרגום שלנו והשני תרגום שאינו תח"י, והרמב"ן מכנה לאותו תרגום שאינו בידינו "תרגום ירושלמי", ולתרגום דידן הוא קורא "תרגום אחר". יצויין שהתרגום שלנו נוטה לתרגם מילולי, אך לא חסרים בו אגדות וחידושים מענינים שטרם מצאתי להם מקבילות בדחז"ל.
זה עתה ראיתי שדוד פלוססר ביוסיפון כותב ש"כידוע שתרגום הארמי הנפוץ לאיוב זהה לתרגום הסורי", בלי מקור.
האם יש כאן מי שידע להוסיף דבר מה בנוגע לתולדות התרגום שלנו לאיוב?

[תוכן]

עיין ספרו של רפאל ויס התרגום הארמי לספר איוב, ותמצא נחת.

[משה ששון]

בתיקוני הזוהר-תקונא שתין ותשעה -דף קיג ע''ב

מִקֵּץ יָמִים וְגוֹמֵר, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי מִקֵּץ יָמִים, אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ (שם ו יג) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, (איוב כח ג) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל קֵץ כָּל בָּשָׂר, חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא

וזה נמצא בתרגום שלפנינו

[ישבב הסופר]

משה, "תירגם יב"ע" בכמה מקומות לאו דוקא נקט. עכ"פ תוס' ודאי לא קים להו הכי.
תוכן, תודה רבה על ההפניה, אם אפשר להשיג את הספר בחנם על הרשת, נא להודיעני.

[הבונה]

בתיקוני הזוהר-תקונא שתין ותשעה -דף קיג ע''ב

מִקֵּץ יָמִים וְגוֹמֵר, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי מִקֵּץ יָמִים, אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ (שם ו יג) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, (איוב כח ג) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל קֵץ כָּל בָּשָׂר, חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא

וזה נמצא בתרגום שלפנינו

כיצד יתכן שלפנינו תרגום איוב מיונתן ב"ע? והרי מפורש במס' מגילה ג.:
תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ....... ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך! מאי טעמא - משום דאית ביה קץ משיח.
האם לדעת הת"ז כן גילה יוב"ע את תרגום כתובים?

[משה ששון]

אפשר מחלוקת מדרשים
ואפשר שבתחילה ביאר תרגום איוב (עיין ברכות ה' ברש"י) עד שהגיע לדניאל ופסק

[חכם באשי]

ואפשר שבתחילה ביאר תרגום איוב (עיין ברכות ה' ברש"י) עד שהגיע לדניאל ופסק

זכית לכוון לדברי הרא"ש בתוספתיו למגילה שם:

ונראה שתרגם איוב משלי תלים אמ"ת סימן, שהרי הם מתורגמין בידינו, וגם בקש לתרגם דניאל ואמרה לו בת קול דייך משום דאית ביה קץ משיח.

אבל מיד בהמשך הוא כותב דעה אחרת:

ויש מפרשים שאחד מן התנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל תרגמו ולא תרגם דניאל משום דאית ביה קץ משיח, ואין לפרש שרב יוסף תרגם הכתובים משום דאשכחן בתלמוד בכמה מקומות כדמתרגם רב יוסף, דלא אשכחן זה אלא על הנביאים שתרגם יונתן בן עוזיאל ומשום שהיה בקי בתרגום קראו על שמו.

[איסתרא בלגינא]

בתיקוני הזוהר-תקונא שתין ותשעה -דף קיג ע''ב

מִקֵּץ יָמִים וְגוֹמֵר, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי מִקֵּץ יָמִים, אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ (שם ו יג) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, (איוב כח ג) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל קֵץ כָּל בָּשָׂר, חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא

וזה נמצא בתרגום שלפנינו

לא הבנתי התיקו"ז מביא תרגום יב"ע על הפסוק בבראשית קץ כל בשר בא לפני ולא על הפסוק באיוב
וזה שייך באמת לנושא אם תרגום יב"ע לתורה שלנו הוא תרגום יב"ע או פענוח מוטעה של ת"י - תרגום ירושלמי
אבל מה זה שייך לתרגום של כתובים?

[משה ששון]

אכן טעיתי

[שבטיישראל]

פליגי זה רש"י ותוס' במס' מגילה (כ"א.) על זמן חיבורו של תרגום כתובים המצויה בידינו, דלדלעת התוס' נתחבר כבר בימי התנאים מא"כ לדעת רש"י שהוא תרגום מאוחר
(עיי"ש במהר"ץ חיות)

[אבא יודן]

עיין ספרו של רפאל ויס התרגום הארמי לספר איוב, ותמצא נחת.

במטו מינך (ומשאר חבריא אתרא קדישא הדין) ברחמין דנפישין נא ונא להמציא לי איזו שהיא דרך לא דרך לספרא הדין.
ואגרא כפילא משמיא מרומא ימטי על כל מאן דמסייע לי במדעם דאית ביה ממשא.

[חכם באשי]

אבא,
שלח לי את כתובת האימייל שלך (בתיבה האישית, כמובן), ואשלח אליך את אשר אתה דורש.

[אבא יודן]

אבא,
שלח לי את כתובת האימייל שלך (בתיבה האישית, כמובן), ואשלח אליך את אשר אתה דורש.

אנא חבית הודיה ותושבחתא להאי חכימא דיהודאי ד"חכמא באשי" אתקרי
דאקים יתי על רגלוי בהאי מיליא יקירין די גו תרגומא דספרא דאיוב
פירושין דיליה הינון ציבחר, ודי יתנא בבליטקיא אתריהון, ויקירא להשכח יתהון,
והן ספרא הדין די כתב יתיה אסיא(.) רפאל ויס, לקיט כל הני מיליא די נכתב עליה, גו ספרא חד
מילוי הינין מתיקין דברוי הינון טיבין אמרוי הינון רגיגין
כל ברכתא די רומא ותחותא לקדקדא די "חכמא באשי" ימטי
ואלקא די מרומא מדוריה בסעדיה יהא ויצלח בכל עבדוהי אמן!!

ועוד אחת אני שואל היש אפילו בדומה לעבודתו של רפאל ויס על שאר תרגומי המקרא??

[חכם באשי]

יש בהחלט על ספרים אחרים, ולא הכל זמין. גם תזהר לא להיות כאותו גר שבא לשמאי הזקן...
באנגלית, אגב, יש הרבה יותר ספרי מחקר על התרגומים.

[עתניאל בן קנז]

'אסיא' זה 'רופא', לא 'דוקטור'.

[אבא יודן]

'אסיא' זה 'רופא', לא 'דוקטור'.

אם ככה אתה עושה לי ,
איך תרגמת את

אסיא (.)

בתרגום מילולי?....

[עושה חדשות]

הערה:

בבלי חולין קכא.
והאלל. מאי אלל? רבי יוחנן אמר: מרטקא, ור"ל: אמר בשר שפלטתו סכין, מיתיבי: ואולם אתם טופלי שקר רופאי אליל כולכם, בשלמא למאן דאמר מרטקא - היינו דלאו בר רפואה הוא, אלא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין בר רפואה הוא! באלל דקרא - דכ"ע לא פליגי, כי פליגי - באלל דמתניתין;

אכן בתרגום באיוב פי"ג אי' "כמאסי אליל ומודרקא דפלטיה סכינא".

וכבר הק' כן בתו"ח, "אלא למ"ד בשר שפלטתו סכין בר רפואה היא. תימא דרופאי אליל כולכון תרגם יונתן כמסי אליל ומדרקא דפלטיה סכינא הכדין כולכם משמע קצת דלאו בר רפואה הוא".

[עושה חדשות]

מה בנוגע לתרגום של דברי הימים?
מתי הודפס לראשונה, וע"י מי?

[חכם באשי]

לכאורה במהדורת ויניציאה רע"ח, ע"י דניאל בומבירגי
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

[סעדיה]

הרשב"ם (שמות ט"ו ב') כותב על תרגום איוב "וכן תירגם רב יוסף".

[ארפכשד]

הנני העני בדעת מחזר על הפתחים שמא יש מי שבידו לפרש לי מה פירוש התרגום בפרק טו פסוק כד יבעתוהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור - יבעתוניה עקא ומעיקא יחזרוניה היך מליך דאיטימוס לגלוגדיקא
וביאורו בלשון עברי שתקיף אותו הצרה כמלך המצפה לכסא שנושאים אותו בו(כן פירש בערוך גלוגדיקא שהוא כסא העשוי לנשיאת בנ"א) אך הוא תימה בעיני מה הפירוש שהכסא מקיף את האדם ושמא כוונתו לאפריון של מחיצות שרגילים לעשות סביב הכסא. והרמב"ן הביא נוסח אחר בשם התרגום מחזרין יתיה היך מליך די מעתד לאסחרא בלגיונין אבל בערוך ערך גלוגדיקא הביא הנוסח כתרגום דילן.

[אבא יודן]

הערה:

בבלי חולין קכא.
והאלל. מאי אלל? רבי יוחנן אמר: מרטקא, ור"ל: אמר בשר שפלטתו סכין, מיתיבי: ואולם אתם טופלי שקר רופאי אליל כולכם, בשלמא למאן דאמר מרטקא - היינו דלאו בר רפואה הוא, אלא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין בר רפואה הוא! באלל דקרא - דכ"ע לא פליגי, כי פליגי - באלל דמתניתין;

אכן בתרגום באיוב פי"ג אי' "כמאסי אליל ומודרקא דפלטיה סכינא".

וכבר הק' כן בתו"ח, "אלא למ"ד בשר שפלטתו סכין בר רפואה היא. תימא דרופאי אליל כולכון תרגם יונתן כמסי אליל ומדרקא דפלטיה סכינא הכדין כולכם משמע קצת דלאו בר רפואה הוא".

זה לשוני שם בגליון:

כגי' הערוך ערך אלל וצ"ע.
ובנוסח הערוך הנדפמ"ח "מורדקא" נופל יותר על לשון מרטקא שבתלמוד ויתכן שכוון רק לפי' זה, בניגוד להחוקרים שהמתרגם הביא שני הפירושים.

[איש_ספר]

לכאורה במהדורת ויניציאה רע"ח, ע"י דניאל בומבירגי
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

טעות.
הרב מתעמק יש לו בכתובים הרבה על אודות התרגום, ואולי יעלה לרצון לפניו לחלקם ביעקב וכו', ואפי' לא הגיע לשלימות הנרצית לו.... ואי דייקינן כולי האי לא תנינן...