עזרה בפענוח כתבי יד

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' מרץ 16, 2016 5:22 pm

הכותב [הביזנטי] דייקן מאוד וניסיתי למצוא משהו לפני ט"ס.
אבל כפי שציין ר' עיניו כיונים, יש לנו תקדים יפה ביחזקאל.
ר' משנ"נ, אפשר להבין את חילוקך בין האזכור הראשון במדרש לכתה"י המבוסס עליו, אך עדיין קצת רחוק שמשום דיוק כזה שינה הכותב.
תודה לכולם!

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' מרץ 17, 2016 9:40 pm

אני מעלה כאן קטע ארוך מתוך כתב יד הרב ארנ"ן פואה ויש בו כמה מילים שאני מתקשה בהבנתו או/ובפיענוחו, אבקש את עזרת הלומדים החשובים
רואים שנכתב עם הרבה שגיאות, ולפעמים השאיר מקום פנוי וריק להשלים את החסר ולא השלים ומפני זה אינו מובן לפעמים ההקשר.

חילקתי את הקטע לאותיות וכן הצילומים, ואבקש להמתייחסים לציין האות שם מתייחסים אלי'. זרחתי את הדברים המוקשים לי באדום, וכן היודע לכוין מלות הקישור במקום שנשאר ריוח פנוי [וכן אם יש לכם משהו אחר להעיר נשמח לשמוע].

התודה והברכה למפרע

וזה החלי

[א.] ראוי לכל משכיל להשתומם על מאמר הכתוב הזה, שהוצרך כב־יכול הוא יתברך לכח גדול ויד חזקה להוציאנו ממצרים, אך כאשר ידע הדברים על בוריים לא יקשה כלל. ותחלה צריך לדעת, שגם 'את זה לעומת זה עשה האלקים' (קהלת ז, יד), ימין ושמאל, והרים הימין על השמאל עילוי רב, וחפצו יתברך הוא שהכל ידעוהו, ועל כן שָׂם בלב בני אדם להשתמש ביד ימין יותר מיד שמאל, כאילו בזו תלוי כל צרכי בני אדם. וכשם שצורת האדם באבריו הוא דמות דצלם העליון, כך טבע פעולת אבריו ראוי שיהיו כיוצא בו. ועם כל זה גם לשמאל נתן ממשלה גדולה מאד, וניכרת בתחתונים יותר, להיות שם דירתה, וסופה באחרית הימים להכלל בימין, ולא תהיה לה כלל [אולי צ"ל: להיכלל, אבל אז לא מובן ולא תהיה הקודם לה], וכך כל הנמשך אחריה קודם [כאן השאיר המחבר מקום פנוי וכן להלן כמה פעמים ], ואף יתבטל ויכרת מאליו.

: א (Small).png (414.09 KiB) נצפה 11002 פעמים

[ב.] והנה כשהיו ישראל במצרים, גבר כח השמאל הזה על כי נטו אחרי המוחשות, עד שמרד במי שמחוייב להכנע מפניו, ואמר: 'לא ידעתי את ה'' (שמות ה, ב), וכן (יחזקאל כט, ג): 'לי יאורי ואני עשיתני', שכל הדברים האלו הושמו בפי פרעה מהכח השולט עליו, שגאות לבו השיאו לחלוק עם הקדש, ועל כן הוצרך כב־יכול להראות לו כחו ולהכניעו, עד שיודה בפיו שה' הצדיק והוא הרשע (ראה שמות ט, כז), 'ויאמר קומו צאו מתוך עמי' (שם יב, לא), לפי שכל דבר מתגבר נגד הפכו, היא הנותנת שאומר הכתוב שבחוזק יד הוציא את ישראל ממצרים (שם יג, ג. ועוד), והחוזק יד היה להכניע כל כוחותיו.

: ב (Small).png (116.35 KiB) נצפה 11002 פעמים

[ג.] וזה שראוי לדעת, שכשם שבקדושה יש י' ספירות שמהם כל העולמות עליונים ותחתונים מונהגים בדעה יתירה, לא שדעת היא מדה פרטית אלא היא בכל אחד מהן בלב האילן, וכן בצד שמאל יש היו"ד ספירות והדעת שלה אינו נכלל בהם אלא מופרש לבדו והוא קל מאד, נמצא שיש לחלק ההוא י"א מדות, וכנגדן באו י"א סימני קטורת לבסם העולם מבאושם.
מעתה כשרצה הוא יתברך לגואלינו ממצרים, קרא אליה לשלום, ושלח מלאכו לפרעה לאמר: 'שלח עמי ויעבדני', והוסיף על חטאתו פשע, ואמר: 'לא ידעתי את ה'' וכו', ועל כן הוצרך להכניע כל כוחותיו. והתחיל במדה התחתונה שבמדותיה, וזה היה במכת אדם, 'כי הדם הוא הנפש' (דברים יב, כג), והנפש היא מבחינה זו. ועוד, כי ידוע כי המדה הזאת מכונת בכמה מקומות לנקבה, וכשהיא נדה היא מרוחקת מכל אדם, ועל כן הפך היאור לדם, ושמשה המכה ז' ימים כנגד ז' ימי נדות של אשה. נמצא, שאפילו אותם [ מקום פנוי כנ"ל ] שבחינתם היתה גבוהה ממדה זו, כי היו לעומת השפעת הנביאים בקדושה כנולד בידם לעשות כן במכה זו.

: ג (Small).png (100.29 KiB) נצפה 11002 פעמים

[ד.] וכן במכת הצפרדעים שהיא היתה כנגד מדת [ מקום פנוי כנ"ל ] כתוב' והם (שמות ז, כח): 'ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך', להכניע המקום [ מקום פנוי כנ"ל ].

[ה.] אחר כך הכניע שתי מדות הבאות כאחד, הלא הם נצח והוד, ומה שבקדושה שבמדה זו מתערבים כל המדות העליונות [ מקום פנוי כנ"ל ] ובתחתונות לקבלו, ועל כן הביא עליה כל מיני כחות המזקין להכניעה ומ.... כמו השאר.

: ד-ה (Small).png (48.73 KiB) נצפה 11002 פעמים

: ה (Small).png (868.49 KiB) נצפה 11002 פעמים

[ו.] אחר כך הכניע מדת הגבורה במדת הדבר, לפי שבידוע שהגבורה היא מדת הרחמים הקשה פעולת ברגש, כדכתיב (שמות לג, ה): 'רגע [אחד] אעלה בקרבך וכליתיך', כן הדֶבֶר ממית בחפזון, כמו שמצינו במדבר, ובימי דוד, ובימינו. כך המצרים, כל אותם שגזר הוא יתברך שימותו, מתו במכה או מיתה פתאומית.

[ז.] אחר כך הכניע מדת הגדולה במכת השחין. הנך רואה כי הג' מכות ראשונות נעשו על ידי אהרן, כי עד שם היא אחיזתו בקדושה, כמו נביא דבידו ניתן להכניע את אשר לעומתו בקלפה. ומשם והלאה הוצרך שיהיו המכות על ידי משה כי שם ביתו, ובמכת השחין להיותה כנגד מדת החסד, ומשה היה לוי, הוצרך שיטפל פה אהרן בעל החסד, כדכתיב (דברים לג, ח): 'תומיך ואוריך לאיש חסידך', ולכן בסי' פיח הכבשן היה גם אהרן, למתק במקצת המדה, אך מזריקתו השמימה היה על ידי משה לבדו.

[ח.] אחר כך הכה דעתם במכת הברד, אשר היה כלול מאש ומים, כי דבר ידוע שהדעת בקדושה כולל חמשה חסדים וחמש גבורות כיוצא בו בדעת קלוש, יש דין החסד והכניע הברד, דכתיב ביה: 'ואש מתלקחת בתוך הברד'.

: ו-ח (Small).png (587.61 KiB) נצפה 11002 פעמים

[ט.] אחר כך עלה לביתו, והכניעה במכת הארבה, כי מבינה בא ריבוי כל הדברים. ומלת ארבה כאן אין הכוונה בו למין עגב ששמו ארבה, אלא לרמוז למקום הנותן ומשפיע בשופע וריבוי, ועל כן כתיב: 'אשר כמוה לא היה וכמוהו לא יוסיף', שאין הכוונה בבחינתו, שהרי של יואל היה עצום ממנו, וגם של מצרים לא היה מין אחד בלבד, שנוכל לומר שעליו אמר 'וכמוהו' ממין אחד 'לא יוסיף', שהרי כתיב: '(אחר) [אמר] ויבא ארבה וילק ואין מספר', אלא בשביל השם בלבד קראו ארבה, להודיע מקום שהוא המקום הנותן ריבוי לכל דבר.

: ט (Small).png (676.86 KiB) נצפה 11002 פעמים

[י.] אחר כך עלה לחכמה, מקום אשר בקדושה שם האור הבהיר צח ומצוחצח, לעומתו הוא חשך, החשים [לכאורה צ"ל: החשיך] עד שלא ראו איש את אחיו, ולא מפני רוב (בסיקות) [לכאורה צ"ל: בהיקות] האור שיהיו כעטלפים לאור השמש, אלא על היותו חשך אפלה, ועם שלא קמו איש מתחתיו (שם), ועומד לא יכול לישב.

: י (Small).png (486.78 KiB) נצפה 11002 פעמים

[יא.] על כן לא נכנע פרעה, לפי שאחיזתו היתה במקום יותר גבוה, ומקומו היה בעורף שהוא בחינת הכתר שם, ועל כן נקרא פרעה הן הם אותיות הערף למפרע, ולהכניעו הוצרך כח עצום, ועל כן היתה המכה הזאת מכת בכורות על ידו יתברך, ובזה נכנע פרעה בעל כרחו, ואמר: 'קומו צֵאו [נקוד צירי וצ"ע כוונתו כי לפנינו נקוד שוו"א, ואולי יש לבדוק את ההגייה האיטלקית] מתוך עמי' וכו', 'וברכתם גם אותי', שלא.

: יא (Small).png (677.61 KiB) נצפה 11002 פעמים

[יב.] הנה שמענו וראינו למה הוצרכו המכות להיות עשר, ואיך נכנע השמאל תחת הימין, אך לא נתבטל לגמרי דמנת שאחרי ששמשה המכה ז' ימים הוחזר לו משום כח, אך היתה יד כהה, עד בא העת שיתבטל לגמרי, ולא יזכר שמאל כלל. או"ז [אולי יש לפענח: 'אולי זה'] התפלל [מקום פנוי כנ"ל, ואולי יש למלאות כאן 'משה'] באומרו (שמות טו, ו): 'ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב', לא אמר 'רעץ', אלא 'תרעץ' - לעתיד.
ונבא אל ביאור(ה) דברי המגיד

: יב (Small).png (624.43 KiB) נצפה 11002 פעמים

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ה' מרץ 17, 2016 9:55 pm

לא אוכל לפענח הכל בבת אחת, בינתיים נתחיל עם קטע א':

במקום "בא" צ"ל "בזו".

במקום "ראו'" צ"ל "דמו'" (=דמות).

"כלל" נראה נכון, אבל המלה הקודמת "לה" נראה שהוא קיצר מלה, ולא אדע לפרשו בינתיים.

עדיאל ברויאר

לצערי אין לי סבלנות לסייע הרבה. רק שתי הערות שנתקלתי בהן:

מקורות כתב:במקום "בא" צ"ל "בזו".

נראה לי שעדיף לומר: בה. כך הטעות יותר הגיונית. כמובן שאין ספק שבמקור כתוב: בא.

במקום: "שצורך האדם", כתוב: "שצורת האדם".

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ה' מרץ 17, 2016 11:43 pm

עדיאל ברויאר כתב:כמובן שאין ספק שבמקור כתוב: בא.

זה לא כל כך מובן. התכוונתי שבמקור כתוב "בזו", כי בכתב ספרדי ז'ו' דומה לא', וקשה להבחין איזו נכון, אבל אפשר להכריע ע"פ ההקשר.

בקטע ד: "כתוב" נראה לי שאינו נכון, כי אין זו צורה של 'ב' בכל כתב היד, יותר נראה דל"ת, וגם נראה שיש סימן של קיצור בסוף, אבל אין לי פתרון להציע בזה.

בקטע ה: במקום "כחות" צ"ל "בריות".

בקטע ז: במקום "דבה" צ"ל "דבידו".

שם: במקום "שיטפל בה" צ"ל "שיטפל פה".

זה מספיק להלילה

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ו' מרץ 18, 2016 1:48 am

תודה על העבר ובבקשה על העתיד

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ו' מרץ 18, 2016 2:20 am

התיקונים שמוסכם עלי הורדתי את ההזרחה מהם והדגשתי אותם בשחור ובקו תחתי

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ו' מרץ 18, 2016 8:38 am

מקורות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כמובן שאין ספק שבמקור כתוב: בא.

זה לא כל כך מובן. התכוונתי שבמקור כתוב "בזו", כי בכתב ספרדי ז'ו' דומה לא', וקשה להבחין איזו נכון, אבל אפשר להכריע ע"פ ההקשר.

לדעתי האישית אין כל ספק, זו אל"ף. תשווה את האות הזו לאל"ף שהוא כותב והיא זהה לחלוטין, ולעומת זאת תשווה לז' שהוא כותב ויש הבדלים ברורים.
אגב, זה כתב איטלקי ולא ספרדי.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ו' מרץ 18, 2016 1:13 pm

אני מסכים שזה איטלקי, ויש לי לא מעט נסיון בכת"י כזה. אתמול בלילה הייתי עייף. על השאר נעיין אי"ה אחר שבת.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' מרץ 18, 2016 2:29 pm

מש"כ ר' עדיאל שכתוב 'בא' וצ"ל 'בה', אף אני סבורני כך, כמובן אם נמצא שטועה בזה או בכגון זה בעוד אי אלו פעמים.
בקטע ט' די בתחילתו 'למין עגב'. האם אינו ברור שצ"ל 'חגב'? ובסוף הקטע 'להודיע' באדום, נראה שכתוב 'להיודע'.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » א' מרץ 20, 2016 10:54 pm

לגבי "בא" או "בזו", אכן הוא נראה יותר כאל"ף מ"ז' ו'", אבל אין לשלול את האפשרות השניה, ולטעמי עדיף לא לתלות את הקריאה בטעות סופר (שאינו הגיוני) במקום שיש אפשרות אחרת המתקבל על הדעת. בפרט שכולם מסכימים למשמעות הדברים, רק כל המחלוקת בינינו הוא אם להעתיק עם סוגריים או בלא סוגריים.

אבל יש אפשרות אחרת, והיא שאין זה כתב ידו של המחבר, אלא העתק על ידי סופר שלא הבין את הענינים וגם לא טרח לנסות להבין, והוא זה שטעה בין ז' ו' לא'. ויש עוד בעיות שמסתדרים על ידי זה כגון בקטע י' בסיקות-בהיקות ששם אי אפשר לקרוא ה', אבל יתכן שבמקור הה' היה דומה לס' והמעתיק טעה. כמו כן המקומות הריקים הרבים יובנו כמקומות שהמעתיק לא הצליח בכלל לקרוא את המקור. גם לא רואים מחיקות או תיקונים שיתאימו לכתיבת המחבר.

מעתה נחזור לענינים:

בקטע ח: נראה שהפענוח הוא נכון, אבל יש ט"ס בכתה"י (אולי ע"י מעתיק כאשר כתבתי למעלה) ובמקום "החסד" היה צ"ל "בחסד". (אבל כמובן זה רק ניחוש).

בקטע ט: אין בעיות פענוח (מלבד עגב-חגב כאשר העיר הרב הזקן), ופירוש הדבר ש"הש'" הוא "השם" לעומת "הבחי' - הבחינה", כלומר "ארבה" (מלשון ריבוי) אינו אלא רמז למקום הריבוי, היא הבינה כמבואר מקודם. ולפי"ז אין ברירה ונצטרך לקרוא "להודיע", כי רק ככה זה מובן, ולא "להיודע" כאשר היה מוצע.

בקטע י: במקום "החשים" צ"ל "החשיכו". וכבר כתבנו בעניין "בסיקות".

המשך יבוא אי"ה.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ב' מרץ 21, 2016 7:50 am

עוד בקטע ח: במקום "קלוש", נראה דצ"ל "קלי'" [=קליפות].

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ב' מרץ 21, 2016 2:01 pm

בקטע יב: אך לא נתבטל "דמנת" לגמרי. נ' דצ"ל נתבטל "המות".

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' מרץ 21, 2016 2:38 pm

מקורות כתב:בקטע יב: אך לא נתבטל "דמנת" לגמרי. נ' דצ"ל נתבטל "המות".

רעיון יפה, אלא שלא מסתדר הכי טוב בהקשר.
וחשבתי אם כבר משנים, יתכן לומר 'באמת'.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ג' מרץ 22, 2016 4:40 pm

זה לשון הכתב יד

א. מנהג כל ישראל לקרות המזמורים האלו עד האלפא ביתא רבתי בליל פסח, וכן בכל יום טוב, זכר ליציאת מצרים. נראה שלכלם יש בהם מעין המאורע לישראל בימים ההוא, ע"כ לא מצאתי כתוב המפחיי' שידרכו דרך זה, ולכן נתתי אל לבי לבקש דרך לפרשה, שיהיו ספור ושבח ממה שעשו ישראל בליל התקדש חג, ומה שאירע להם בדרך בצאתם עד שיצאו מִיַם סוף. ואם נצא מעט מדרך הפשט, נתנצל עם מה שאמרו בזהר פרשת ויחי דף רלבֵ, בֵ, וחפצו יתברך הוא שיגדיל תורה ויאדיר.

: Fr_K_330-0030 - Copy (Large).jpg (443.7 KiB) נצפה 10666 פעמים

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ג' מרץ 22, 2016 4:56 pm

הוד_והדר כתב:כתוב המפחיי'

אולי "כתב (או כתבי) המפרשי[ם]".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 22, 2016 7:49 pm

בימים ההוא

צ"ל בימים ההם

עדיאל ברויאר

אודה מאוד על כל עזרה בפענוח שמו של הסופר. נראה לי ששמו הפרטי הוא שמואל.
בנוסף, מסתבר לי שהשיר שבסיום הוא מאת הסופר ולא מאת המחבר, אבל אני קצת מתקשה עם המילים "רעיוני כלו" שמתאימות יותר למחבר, לכאורה. אם למישהו יש מה לסייעני בכך, אודה מאוד. וכן אודה על סיוע באפיון הזמן/המקום שמתאימים לשיר שכזה, או מקבילות שקיימות באיזה מקום, ועוד כהנה וכהנה.

מה שנכון נכון

רעיוני כלו היינו במובן נכספה וגם כלתה נפשי, ומחובר להמשך ללחזות ללא כלו רחמיו.
[ולא במובן השלמתי את ספרי].

עדיאל ברויאר

תודה!

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ב' מרץ 28, 2016 1:41 am

קיבלתי סיוע מפרופ' בית-אריה, ובעקבות דבריו נראה לי שיש לקרוא: שמואל בר משה אזכר.
האותיות כר, נמצאות בשורה שלמטה, וזה קצת דוחק.
אולי כעת יהיו לחברים נקודות להעיר עיניי.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' אפריל 04, 2016 3:41 pm

א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח

: 01.JPG (45.21 KiB) נצפה 11086 פעמים

ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.

: 2.JPG (63.27 KiB) נצפה 11086 פעמים

ג. ולעולם דבר המתחדש פושט צורה ולובש צורה, מעין הזרעים ה..., וכמו שעשה בדור המבול שהכה כל העולם והיסודות בכללם.

: 3.JPG (34.87 KiB) נצפה 11084 פעמים

צופר הנעמתי

הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח

01.JPG

ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.

זה לא פשוט "והסירוהו"?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' אפריל 04, 2016 3:55 pm

צופר הנעמתי כתב:
הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח

01.JPG

ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.

זה לא פשוט "והסירוהו"?

אכן נראה כ'והסירוהו' ואז מה עם התיבה הקודמת ? והם? אולי זה נמחק, או שצ"ל והם הסירוהו ממלכותו

צופר הנעמתי

הוד_והדר כתב:
צופר הנעמתי כתב:
הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח

01.JPG

ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.

זה לא פשוט "והסירוהו"?

אכן נראה כ'והסירוהו' ואז מה עם התיבה הקודמת ? והם? אולי זה נמחק, או שצ"ל והם הסירוהו ממלכותו

גם לי זה היה נראה כמו התחלה מחוקה של הסירוהו

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' מאי 19, 2016 10:40 am

אודה עד מאוד למי שיוכל לתרום לי מעט עזרה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' מאי 19, 2016 11:07 am

בסעיף ב, אני קורא: "ולהכין זה כנגד"

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' מאי 19, 2016 11:12 am

חכם באשי כתב:בסעיף ב, אני קורא: "ולהכין זה כנגד"

הוא רגיל לכתוב ב' כמו כ', וכך מסתבר כאן בבואו להסביר מהלך. "כנגד" יתכן, אך לא מתאים כ"כ לסגנונו ובד"כ הד' אצלו נראה אחרת [ראה בשורה שלאחריה].

עיניו כיונים

בסעיף האחרון כנראה: הַמְזָגָה.

עדיאל ברויאר

א. אכן נראה שכתוב ב"ח חיים.
ב. איני מקבל כנגד, נראה שיש שם יותר אותיות מעל המילה.
ג. נראה שכתוב היו, ונדצ"ל: הוא.
ד. הלך
ה. יש לקרוא כך: ר"ל כשאדם או המין האינושי לבותם מתחלקים זה מזה יהיה ספק שיאשמו אבל כשהם באחדות. הקריאה של המילים: זה מזה יהיה, אינה ודאית.
ו. נראה שכתוב כששעבד האדם.
ז. אולי יש לקרוא כך: ...כי פרי טוב מה מלא כי והוא עושה מכל...".
ח. בריאה
ט. המזנה. ומסתבר שצ"ל המזגה (גימ"ל ספרדית מתחלפת בקלות בנו"ן בגלל שאין לה עקב. ואעפ"כ נראה שהסופר הזה התכוון לכתוב כאן נו"ן, ומסתבר שטעה בהעתקתו). וכן לקמן סע' יד.
י. בסימן שאלה הראשון: מהים/מהדם. בשאר כפי שהצעת.
יא. כפי שהצעת.
יב. אולי: כששעבדם ליחד.
יג. אחר/אחד. אדוננו. אבותינו. אלהיך(מקוצר. כנראה שבגלל זה סימן פסיק למעלה). יי' (הו"ו ליד היא הקו שהוא נוהג לעשות משמאל לשם ה', כפי שעשה בשורה שמעליה). אלהיך (מקוצר כנ"ל)
יד. המזנה. וצ"ל המזגה. כדלעיל סע' ט.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' מאי 19, 2016 1:00 pm

יישר כח גדול לכולם, איש כברכת ידו!

עדיאל ברויאר כתב:ז. אולי יש לקרוא כך: ...כי פרי טוב מה מלא כי והוא עושה מכל...".

ואם כן, יש כאן טעות בתחביר/הבנה.

עדיאל ברויאר כתב:ט. המזנה. ומסתבר שצ"ל המזגה (גימ"ל ספרדית מתחלפת בקלות בנו"ן בגלל שאין לה עקב. ואעפ"כ נראה שהסופר הזה התכוון לכתוב כאן נו"ן, ומסתבר שטעה בהעתקתו). וכן לקמן סע' יד.

עדיאל ברויאר כתב:יד. המזנה. וצ"ל המזגה. כדלעיל סע' ט.

עיניו כיונים כתב:בסעיף האחרון כנראה: הַמְזָגָה.

לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ה' מאי 19, 2016 1:06 pm

פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.

אני על משמרתי אעמודה. את האות ה"א תשווה לאות ה"א שבמילה "הרכבותיו" שלפניה. את האות מ"ם תשווה למ"ם הראשונה שבמילה "מימי" שבסעיף י' (ובמילה שלנו המ"ם קיבלה עוד קצת הטייה).

עיניו כיונים · הודעהעל ידי **עיניו כיונים** » ה' מאי 19, 2016 2:18 pm

עדיאל ברויאר כתב:
פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.

אני על משמרתי אעמודה. את האות ה"א תשווה לאות ה"א שבמילה "הרכבותיו" שלפניה. את האות מ"ם תשווה למ"ם הראשונה שבמילה "מימי" שבסעיף י' (ובמילה שלנו המ"ם קיבלה עוד קצת הטייה).

גם לענ"ד נראה כקריאת ר' עדיאל, וכך לכאורה דורש הענין וההקשר.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' מאי 19, 2016 2:37 pm

עיניו כיונים כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.

אני על משמרתי אעמודה. את האות ה"א תשווה לאות ה"א שבמילה "הרכבותיו" שלפניה. את האות מ"ם תשווה למ"ם הראשונה שבמילה "מימי" שבסעיף י' (ובמילה שלנו המ"ם קיבלה עוד קצת הטייה).

גם לענ"ד נראה כקריאת ר' עדיאל, וכך לכאורה דורש הענין וההקשר.

משם באתי. הה' לפניה גדולה ומושלמת בהרבה, ולא נראית כי'. המ' ב'מימי' נכתבה הרבה יותר מעוגלת ומושלמת ובעיקר נוטה לצד אחר.

שבתי והבנתי שכנראה כוונתך שהרגל הימנית של המ' והרגל השמאלית של הה' התערבבו יחד. זו השערה מעט רחוקה, ובעיקר משום שבהגדלה של כתב היד לא נראה שיש כאן 2 משיכות קולמוס.

מאיריחיאלק · הודעהעל ידי **מאיריחיאלק** » ו' מאי 20, 2016 2:16 am

מי הכותב

מאיריחיאלק · הודעהעל ידי **מאיריחיאלק** » ו' מאי 20, 2016 2:29 am

מי הכותב

: WHOISTHIS.gif (148.76 KiB) נצפה 11062 פעמים

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' מאי 20, 2016 5:08 am

מאיריחיאלק כתב:מי הכותב

אנא מקד בקשתך.

[הכותב לא זכה להיות מתלמידי הבעשטה"ק; הוא נולד "בטעות" כמה מאות שנה לפניו...]

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' מאי 20, 2016 1:48 pm

חלק שני ואחרון. ואתכם הסליחה. רב תודות!

: פענוח כתב היד לאוצר_Page_1.jpg (276.38 KiB) נצפה 11003 פעמים

: פענוח כתב היד לאוצר_Page_2.jpg (234.83 KiB) נצפה 11003 פעמים

: פענוח כתב היד לאוצר_Page_3.jpg (191.21 KiB) נצפה 11003 פעמים

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' מאי 20, 2016 2:32 pm

כו. צדקת. ובהמשך: בעבור שהם קרובים יותר ומזה הצד כשהם... אחד הזווג יותר שלם וזה היתה כו'
כז. יב[ו]א מצדה.
כט. ולכן טוב לה להנשא עם בני דודה או תהיה.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' מאי 20, 2016 2:45 pm

זקן ששכח כתב:כו. צדקת. ובהמשך: בעבור שהם קרובים יותר ומזה הצד כשהם... אחד הזווג יותר שלם וזה היתה כו'
כז. יב[ו]א מצדה.
כט. ולכן טוב לה להנשא עם בני דודה או תהיה.

יישר כח!
לגבי כז, כט. חשבתי שיהיה ברור לכל הרואה שמה שאיני מסמן [או למשל מדלג עם 3 נקודות], ברור לי. אני צריך פענוח רק היכן שיש סימן שאלה.
[באות כט למשל כתוב: ולכן טוב לנו להנשא עם בני דודינו ותהיה. - זה ברור גם מההקשר.]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר