פורום אוצר החכמה

באופן כללי, כחלק מהמגמה לפתוח ולפענח כל ראשי תיבות, האם יש לכתוב: אהבת השם/ השם יתברך, וכדו'
או להישאר עם התמונה הקבועה: אהבת ה'/ ה' יתברך/ רצון ה', וכדו'

הרי מה שעומד מאחורי הרעיון לפתיחת ראשי התיבות והקיצורים, היא ההבנה שברגע שהתבטל האילוץ לקצר מחמת חיסכון או בעיות עימוד ושורות, הרי שכל ראשי תיבות שאינם נקראים כסגירתן, (כמו חז"ל, מהר"ל, הנ"ל, ועוד) הם מקשים על רצף הקריאה, ולכן יש לפותחם.
השאלה היא לגבי המילה ה' שהצירוף לה עם נסמכיה המוזכרים לעיל (רצון/ עבודת/ אהבת/ יראת/ יתברך, ועוד) הוא יותר נפוץ מאשר הצורה הפתוחה שלרוב תקשה על הקריאה.

הצדדים שקולים. הבו נא הכרעותיכם המלומדות.

רי"ש שפיגל, עמודים, ג, כתב על שמות ה', ובייחוד על הקיצור ה'. אולי יש מה ללמוד משם.

הצורה ה' עדיפה בהחלט.

אבל: קידוש השם, (ולהבדיל) חילול השם.

נראה לי שאפשר להגדיר בזה הגדרה ברורה, כשהכונה לבורא ית"ש - יש לכתוב ה' (כאילו זה תחליף לשם הוי"ה), וכשהכונה לשמו יתברך - יש לכתוב השם, כמו שציין הרב בן ראובן - קידוש השם וחילול השם.

ה' טעון גניזה, השם אינו טעון גניזה - גנזי הקודש פ"ז ס"ה.

איש גלילי כתב:נראה לי שאפשר להגדיר בזה הגדרה ברורה, כשהכונה לבורא ית"ש - יש לכתוב ה' (כאילו זה תחליף לשם הוי"ה), וכשהכונה לשמו יתברך - יש לכתוב השם, כמו שציין הרב בן ראובן - קידוש השם וחילול השם.

אני הבנתי את דברי הרב בן ראובן שכוונתו לכל היכא שיש צירוף מילים, אבל אם כדבריך, הרי שאלו הדוגמאות היחידות.
ויש כאן חילוק מהותי בין קידוש/ חילול השם לבין שאר הביטויים שצויינו: כל הפעולות הנעשות באדם ביחס אל ה' - שייך לכתוב בהם ה', דהיינו אהבת ה' = האדם הוא אוהב את הקב"ה, וכן על זה הדרך.
מה שאין כן בפעולות שנעשות כביכול שלא באדם, הרי אין כח באדם לפעול חלילה בכביכול עצמו, ולכן נקרא בלשון ריחוק חילול ה'שם' או קידוש ה'שם', וכן הוא בתורה בכמה מקומות "ולא יחללו/ תחללו את שם קדשי". [ואף ש"אני ה' הוא שמי" ואין הפרש ביניהם, אך עם כל זאת מבואר בכל הספרים החילוק בין המדרגות, בין זו העצמיית לבין זו שבה ניכר לברואים ואכמ"ל.]

נמצא שצורת הביטוי חילול השם היא בעצם קיצור של חילול שם ה', ושוב לא עשינו כלום.

כוונתי היתה כדברי הרב איש גלילי.