פורום אוצר החכמה

בריושמא כתב:כלומר, בלי העברית של אליעזר בן יהודה?
הווי אומר: בלי עפרון, בלי רכבת, בלי ריבה, בלי מעטפה, בלי משרד, בלי עיתון?

בריושמא כתב:כלומר, בלי העברית של אליעזר בן יהודה?
הווי אומר: בלי עפרון, בלי רכבת, בלי ריבה, בלי מעטפה, בלי משרד, בלי עיתון?

בריושמא כתב:מצוין.

ונא לצנזר גם מלים אלו:
כרובית (עם תולעים או בלעדיהם)
מטריה (בשבת או בימי חול)
מגבת (בשבת או בימי חול)
מסעדה (כשרה או טרפה או כשרה למהדרין)
נקניק (כנ"ל)
קיצוני (זרם או פלג או מחנה)
רצינות (בלימוד תורה, ביראת שמים, במוסר, בחסידות)

בריושמא כתב:מצוין.

ונא לצנזר גם מלים אלו:
כרובית (עם תולעים או בלעדיהם)
מטריה (בשבת או בימי חול)
מגבת (בשבת או בימי חול)
מסעדה (כשרה או טרפה או כשרה למהדרין)
נקניק (כנ"ל)
קיצוני (זרם או פלג או מחנה)
רצינות (בלימוד תורה, ביראת שמים, במוסר, בחסידות)

מה שנכון נכון כתב:אגב, כמדומני שבלי 'חידושי לשון העברית' לא היה אפשר לבקש "לקבל המלצה" במובן: להודיע לי על אנשים מומחים ומתאימים. בלשון הישנה המובן היה: להסכים לדברים מוטעמים ומוסברים יפה. ולכאו' גם צ"ל 'מליצה' ולא 'המלצה'. [אמנם הערות ממין זה אינן מענין פורום 'לשכת הסופרים'].

מה שנכון נכון כתב:להמליץ טוב/יושר אינו המובן של המלצה כיום.

בריושמא כתב:להרב הפצת המעיינות,

מנין לך שאני צוחק?
אדרבא אני רציני (סליחה על השימוש במלה שחידש בן יהודה) מאוד.
אני מבין לגמרי את הרצון להימנע ממלים של העברית החדשה.
על כן הכנתי רשימה חלקית בלבד של מלים שראוי להימנע מהן.
ויש עוד ועוד, ועל אלה צריך להוסיף עוד כהנה וכהנה.
שהרי לא רק בן יהודה חידש מלים בעברית, וכבר ראוהו ונתקנאו בו ועשו כמוהו רבים וטובים.
טול עגבניה מן הצלחת, ואכול נא רק ברויט מיט שירעס (רציתי לכתוב ש'זה מאוד טעים', אבל אסור, אף זו מלה חדשה).

בריושמא כתב:רציתי לכתוב ש'זה מאוד טעים', אבל אסור.

ברקים רב כתב:

בריושמא כתב:להרב הפצת המעיינות,

מנין לך שאני צוחק?
אדרבא אני רציני (סליחה על השימוש במלה שחידש בן יהודה) מאוד.
אני מבין לגמרי את הרצון להימנע ממלים של העברית החדשה.
על כן הכנתי רשימה חלקית בלבד של מלים שראוי להימנע מהן.
ויש עוד ועוד, ועל אלה צריך להוסיף עוד כהנה וכהנה.
שהרי לא רק בן יהודה חידש מלים בעברית, וכבר ראוהו ונתקנאו בו ועשו כמוהו רבים וטובים.
טול עגבניה מן הצלחת, ואכול נא רק ברויט מיט שירעס (רציתי לכתוב ש'זה מאוד טעים', אבל אסור, אף זו מלה חדשה).

'ברויט מיט שירעס מיט טאמאטע' - זר לא יבין...
ואם כבר, המילה עגבנייה באמת מקורה מגונה..

בריושמא כתב:יפה, הרב פלגינן. בגלל כך בחרתי מלה זו...
יש עוד דברים הרבה במלה זו, ואכמ"ל.

וכיוון שהבאת בציטוט את ר' יחיאל מיכל פינס, נזכרתי במעשה רב:
לפני שהדפסתי את ספרי הראשון התלבטתי האם וכיצד.
שאלתי את ר' שלמה זלמן, שזכיתי להיות שכנו, האם להדפיס.
אמר לי במלים אלו: ודאי. ספרים הם כמו ילדים, כתוב 'ילדי רוחו'.
לפני חודשים אחדים שחתי את דברי הגרש"ז הללו, ואחר תהיתי ביני לבין עצמי היכן כתובות המלים 'ילדי רוחו'.
ביררתי, ואין הן במקרא או במשנה וכו'.
מקורן בספר שכתב ר' יחיאל מיכל פינס, ושמו: 'ילדי רוחי'.
ללמדך כיצד השתמש הגרש"ז זצ"ל בביטויי העברית החדשה.

בריושמא כתב:ללמדך כיצד השתמש הגרש"ז זצ"ל בביטויי העברית החדשה.

בריושמא כתב:
וכיוון שהבאת בציטוט את ר' יחיאל מיכל פינס, נזכרתי במעשה רב:
לפני שהדפסתי את ספרי הראשון התלבטתי האם וכיצד.
שאלתי את ר' שלמה זלמן, שזכיתי להיות שכנו, האם להדפיס.
אמר לי במלים אלו: ודאי. ספרים הם כמו ילדים, כתוב 'ילדי רוחו'.
לפני חודשים אחדים שחתי את דברי הגרש"ז הללו, ואחר תהיתי ביני לבין עצמי היכן כתובות המלים 'ילדי רוחו'.
ביררתי, ואין הן במקרא או במשנה וכו'.
מקורן בספר שכתב ר' יחיאל מיכל פינס, ושמו: 'ילדי רוחי'.
ללמדך כיצד השתמש הגרש"ז זצ"ל בביטויי העברית החדשה.

בריושמא כתב:(רציתי לכתוב ש'זה מאוד טעים', אבל אסור, אף זו מלה חדשה).

ברקים רב כתב:

בריושמא כתב:ללמדך כיצד השתמש הגרש"ז זצ"ל בביטויי העברית החדשה.

'ללמדך' מה?
כשהוא אמר 'כתוב' הוא התכוון לספרו של פינס?

בריושמא כתב:לכל הטורחים ומביאים מקורות ל'ילדי רוחו'.
ומדוע אינכם מביאים מורה נבוכים, שער א, פרק ז?
ומדוע אינכם מביאים דעת תבונות סי' קמ?
לשון אינה רעיון.
ודאי יש צירופי מלים שקושרים 'ילד' עם 'רוח' 'עשתונות' 'מחשבות' וכו'.
אלא שאלו הם רעיונות.
אני כתבתי על ביטוי מדויק: 'ילדי רוחו'.
ועדיין לא נמצא הביטוי הזה - הזה - אלא אצל רי"מ פינס.
ונא לא ללדת ילדים חורגים לביטוי 'ילדי רוחו'.

ישא ברכה כתב:אגב הדיון כאן, כללי העריכה בעוז והדר מחייבים כתיבה בלשון הקודש בלבד.

שבענו מטובך כתב:מכיון שהאשכול עבר לקו אחר לגמרי, כדרכם של כמה מבני חבורתינו המקפידים לסטות כל אשכול מיעדו (במחילה), חשוב לחזור אל הראשונות:
איש אחד פתח אשכול כדי לבקש עזרה. מובן לכל שספר בסגנון ולשון מודרני אינו מתאים לפי רוחו/חוגו של המבקש.
האם יש מי שרוצה/יכול לסייע לו?

אהרן תאומים כתב:רק לשם דוגמא המילה "אולם" שמשמשת לתואר המקום הקדוש ביותר בית המקדש ומקורו במילה "אלם" שהיו שותקים שם, אז החידוש שעשה בן יהודה שר"י לבי הילולא לקרותו אולם למקום שנדברים שם מפריע לי מאוד

נקרא נקראתי מאת ראובן ושמעון לראו' ולשמוע טענות ומריבות דברי ריבות אשר היו ביניהם. ונטלתי קנין לכל א' מהם גם נשבע כל א' מהם שבועה חמורה לעמוד ולקיי' ולאשר ככל אשר אגזו' עליהם בדין תורת מרע"ה. והלכתי לשם וראיתי שהאנשי' הנז' דרים בחצ' א' בעליו' אשר להם סמוכו' זו לזו גם תחת עליותיהם יש להם בתים סמוכות זו לזו ושמעון מחזיק ודר בבתים היותר פנימיות שבחצר. וראובן דר ומחזיק בבתים יותר חצוניות לצד פתח החצר והיה לשניה' ג"כ אולם באורך כל בתיהם פתוחה כולה לצד החצר מעולם וגם ביניה' לא היתה שום מחיצה מעולם ג"כ. ועתה בא שמעון שדר לסוף האולם הנז' ורוצ' לסגור בעדו ולעשות שתי מחיצות הא' לצד החצר כולו והשנית בינו לבין חברו באופן שנשא' כל האולם שלו סתו' כמין בית. ורוצ' עוד לעשות במחיצה שבינו לבין חברו פתח א' לקבוע בה דלתות לעבור מתוכ' דרך אולם חברו לצאת ולבא לחצר ולעשו' כל תשמישיו באומרו שזה ימים רבים ושנים קדמוניות היה עובר עליו כשהיו גשמים יורדים היה יוצא ובא לחצר למלא' מים מן הבור ולצא' דרך פתח החצר כו' וכיוצא באלו הדברים. וחבירו ראובן טען שכמו שהו' היה הולך ועוב' לפעמי' דרך אולמו גם הוא היה זה לו ימים ושנים עובר ג"כ דרך אולמו כשהיה פתוח לאותו צד החצר אשר לפני אולמו וא"כ כמו שהי' לו דרך עליו לפעמים גם הוא היה לו דרך עליו לפעמים. ועוד שמלבד כל זה הנה הוא עצמו מודה שמה שהיה עובר עליו היה לפעמים כשהגשמים יורדים אבל בכל שאר הזמנים היה יוצא ובא דרך אולמו מהצד הפתוח לחצר וא"כ לא מקריא חזקה וכו'.

ונוסף על זה שאף שתהיה חזקתו חזקה עליו תהי' כמו שהיתה מקודם שהיה אולמו פתוח לחצר שהיה לפעמים עובר עליו. אבל שיסגו' בעדו מכל וכל ושיעשה במחיצתו פתח לעבו' עליו בכל תשמישיו לא יאבה שמע לו כו'.

אהרן תאומים כתב:אבל מילים שבאופן מובהק התחדשו על ידי מי שבריש גלי לועגים למשתמשים בלשון הקודש לא ארצה להשתמש בחידושי לשונם, רק לשם דוגמא המילה "אולם" שמשמשת לתואר המקום הקדוש ביותר בית המקדש ומקורו במילה "אלם" שהיו שותקים שם, אז החידוש שעשה בן יהודה שר"י לבי הילולא לקרותו אולם למקום שנדברים שם מפריע לי מאוד

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:להמליץ טוב/יושר אינו המובן של המלצה כיום.

מובן קרוב מאוד (מליץ יושר וממליץ טוב הן מלים שונות לגמרי משרשים שונים).

מעט דבש כתב:

אהרן תאומים כתב:רק לשם דוגמא המילה "אולם" שמשמשת לתואר המקום הקדוש ביותר בית המקדש ומקורו במילה "אלם" שהיו שותקים שם, אז החידוש שעשה בן יהודה שר"י לבי הילולא לקרותו אולם למקום שנדברים שם מפריע לי מאוד

שו"ת תורת אמת, למהר"א ששון (נפטר שפ"ו):

נקרא נקראתי מאת ראובן ושמעון לראו' ולשמוע טענות ומריבות דברי ריבות אשר היו ביניהם. ונטלתי קנין לכל א' מהם גם נשבע כל א' מהם שבועה חמורה לעמוד ולקיי' ולאשר ככל אשר אגזו' עליהם בדין תורת מרע"ה. והלכתי לשם וראיתי שהאנשי' הנז' דרים בחצ' א' בעליו' אשר להם סמוכו' זו לזו גם תחת עליותיהם יש להם בתים סמוכות זו לזו ושמעון מחזיק ודר בבתים היותר פנימיות שבחצר. וראובן דר ומחזיק בבתים יותר חצוניות לצד פתח החצר והיה לשניה' ג"כ אולם באורך כל בתיהם פתוחה כולה לצד החצר מעולם וגם ביניה' לא היתה שום מחיצה מעולם ג"כ. ועתה בא שמעון שדר לסוף האולם הנז' ורוצ' לסגור בעדו ולעשות שתי מחיצות הא' לצד החצר כולו והשנית בינו לבין חברו באופן שנשא' כל האולם שלו סתו' כמין בית. ורוצ' עוד לעשות במחיצה שבינו לבין חברו פתח א' לקבוע בה דלתות לעבור מתוכ' דרך אולם חברו לצאת ולבא לחצר ולעשו' כל תשמישיו באומרו שזה ימים רבים ושנים קדמוניות היה עובר עליו כשהיו גשמים יורדים היה יוצא ובא לחצר למלא' מים מן הבור ולצא' דרך פתח החצר כו' וכיוצא באלו הדברים. וחבירו ראובן טען שכמו שהו' היה הולך ועוב' לפעמי' דרך אולמו גם הוא היה זה לו ימים ושנים עובר ג"כ דרך אולמו כשהיה פתוח לאותו צד החצר אשר לפני אולמו וא"כ כמו שהי' לו דרך עליו לפעמים גם הוא היה לו דרך עליו לפעמים. ועוד שמלבד כל זה הנה הוא עצמו מודה שמה שהיה עובר עליו היה לפעמים כשהגשמים יורדים אבל בכל שאר הזמנים היה יוצא ובא דרך אולמו מהצד הפתוח לחצר וא"כ לא מקריא חזקה וכו'.

ונוסף על זה שאף שתהיה חזקתו חזקה עליו תהי' כמו שהיתה מקודם שהיה אולמו פתוח לחצר שהיה לפעמים עובר עליו. אבל שיסגו' בעדו מכל וכל ושיעשה במחיצתו פתח לעבו' עליו בכל תשמישיו לא יאבה שמע לו כו'.