לכתוב ולערוך ללא הערות שוליים והמון סוגריים

[ספרים וועלט]

האם יש לכם טיפים ועצות איך לכתוב מאמרים ובירורים ללא השתמשות בהערות שוליים?
אני יודע מהרבה אנשים שמסתבכים מאד בהנ"ל.
בסופו של דבר יוצא שיש סוגריים, סוגריים בחצאי לבינה, הערות שולייים (וגם שם סוגריים) - דבר שלכאורה מבלבל את הקורא.
הרבה פעמים מעיינים בספר ורואים איך שהמחבר מצליח לכתוב הכל באופן חלק וישר, ללא סוגריים והערות שוליים וכו'.
אני יודע שתענו, פשוט מה שלא שייך ממש - להשמיט כליל.
אבל כמובן לכם, זה לא פשוט כל כך בספרי קודש בדברי האחרונים ובבירורים או בחידושי תורה מורכבים.
האם יש איזה קווים כלליים? טיפים ועצות?

[נהר שלום]

אחד מכותבי המאמרים שליט"א כתב לי שהוא מקפיד בכלל לא לכתוב הערות שוליים, אם יש הערה קצרה אז בסוגריים ומה שארוך מוסיפים נספח בסוף המאמר.

[יואל שילה]

האם יש לכם טיפים ועצות איך לכתוב מאמרים ובירורים ללא השתמשות בהערות שוליים?

הכלל הפשוט הוא שלא אתה צריך להיות משרת של המאמר אלא המאמר צריך לשרת אותך.
לכל מאמר יש מטרה, ובהתאם לזה מתווים את העריכה.
אם המטרה מחייבת הערות - אזי יש הערות.
בחוברת שלי על מקוואות המטרה היתה בכל נושא להביא את תמצית הנושא מהגמ' ועד ההלכה במילים קצרות, וממילא יש פסקאות פסקאות וכמעט ואין הערות שוליים.
בחוברת שלי על תחומין המטרה היתה גם להביא את לשונות הגמ' והראשונים כדי לחסוך למעיין לפתוח את כל הספרים ולמצוא את המשפט המדוייק - וממילא אין לזה מקום בגוף הספר, אלא בהערות סיום או שוליים [תלוי באורך].
בספר שלי על מעשרות היו הרבה עצות מעשיות וכדו' שנכנסו להערות שוליים קצרות בד"כ, והיו את המקורות מתומצתים שהוכנסו להערות סיום.
בספר על עירובין המטרה היתה לא להיות אנציקלופדיה אלא להראות מה הביא אותי למסקנות, ולכן יש רק הערות שוליים ובהן ציון מקור ובסוגריים תמצית מה שכתוב שם, או ציטוט קצר.
החוברת על מכונות גילוח והנץ החמה ועוד הן רק הרצאת הנושא ולכן נבנו עם מינימום של הערות.
בקיצור, לפתוח את הראש ולחשוב מה משרת את המטרה שלשמה החוברת נכתבת.