גיור תאריך לועזי כיצד?

[איש_ספר]

פלוני כותב על ספר, 'התחבר במאה השמינית', במידה ויש רצון להחליף לתאריך עברי, יש פתרון?

לכתוב "בשנים ד' אלפים תס-ד' אלפים תקס" זה גם מסורבל וגם חסר משמעות קצת...

מה דעתכם?

[מה שנכון נכון]

לנסות לברר אם כוונתו בתחלת המאה השמינית/ אמצעה/ סופה, ולפ"ז לכתוב "בסביבות (או קרוב ל) שנת ד"א ת/תק כך וכך (מס' עשרות עגול)".

[חגי פאהן]

באמצע תקופת הגאונים / בימי רב עמרם גאון?

[חד ברנש]

פלוני כותב על ספר, 'התחבר במאה השמינית', במידה ויש רצון להחליף לתאריך עברי, יש פתרון?
לכתוב "בשנים ד' אלפים תס-ד' אלפים תקס" זה גם מסורבל וגם חסר משמעות קצת...
מה דעתכם?

מסורבל מאוד, אבל אפשר לקצר: ד'תס-תקס.

[איש_ספר]

ישר כחכם !

[חד ברנש]

יש בעיה נוספת בלגייר תאריך לועזי רחב ("המאה השמינית"). כשאומרים "פלוני פעל במאה השמינית" לא מתכוונים שהוא פעל בשנים 799-700 ממש, אלא שהוא פעל בין השנים האלו, ויכול להיות, למשל, שהוא פעל בשנים 788-733, סתם לדוגמא. אבל כולם מבינים ש"מאה שמינית" זה אינו תאריך מדויק ממש, אבל כשנתרגם את 'המאה השמינית' לתאריך עברי: ד'תס-תקס, הקורא עלול לסבור שבאמת הכוונה לשנים המדויקות, כי זה נראה תאריך מדויק ולא תאריך עגול.

[לבי במערב]

אינני יודע כיצד הדבר נראה 'בחוץ', בקרב מי שאינם בקיאים בכה"ג, אך לדידי - כשמופיעים תאריכים בצורה זו (ד'תס־תקס, למשל) ברור שמדובר ב'גיור' (והציון באופן זה אף מֵקֵל עלי את הערכת התקופה הנדונה).

[חד ברנש]

אבל הרבה לא יבינו כן.
ואגב, המקף שבין השנים אינו נכון, הוא צריך להיות מקף קצר באמצע ולא בין הכתפיים.
אני עצמי משתמש הרבה בתאריכים הלועזיים, כי פשוט זה יותר נוח, וגם כי אלו התאריכים הנפוצים בספרות המקצועית.

[כדכד]

אולי: בין ד' תס-תקס?

[לבי במערב]

אבל הרבה לא יבינו כן. ואגב, המקף שבין השנים אינו נכון, הוא צריך להיות מקף קצר באמצע ולא בין הכתפיים.

על ראשון ראשון: אכן, כפי שציינתי. ובאשר למקף - הצדק עמכם.

[במסתרים]

בערך (או: בסביבות, או איך שאתם קוראים לזה) שנת ד'תק.

או לנקוט התקופה על שם (אחד) הגדולים הנודעים וכמ"ש חגי לעיל.

[ניים ושכיב]

המטרה של ציוני הזמן הכלליים הללו היא לתת לקורא ידיעה כללית איפה בערך הדברים ממוקמים על ציר הזמן,
ולכן רק בשנים לועזיות יש תועלת לציין מאות, כי הקורא רגיל לחלק את הזמן למאות,
אבל בתאריכים עבריים רוב האנשים לא מחלקים את הזמן למאות אלא לפי ספרים/אנשים חשובים,
ולכן אנא בשיפולי גלימא דחגי פאהן נקיטנא שנכון לציין לאמצע תקופת הגאונים (רב עמרם גאון דוקא חי במאה התשיעית לפי ויקיפדיה),
אמנם כיון שזו תקופה עמומה אצל רוב האנשים ראוי גם לציין בסוגריים את המאה הלועזית, וכפי שרמז לבי במערב.

אלא מאי, אם זה ספר של אחד הגאונים, הקורא כבר יודע את התקופה ומה הועלנו בתקנתנו,
בכה"ג אפשר לכתוב את שתי המאות העבריות שהמאה הלועזית נופלת בהן, דהיינו ש"רבינו כתב את ספרו במאה החמישית או השישית לאלף הרביעי".
ואם אתה ידוע תאריכים יותר מדוייקים תוכל לכתוב כהצעת מה שנכון אשר דבריו א"צ חיזוק.

שו"ר שקצת קדמוני ואשרי חלקי.

[כדכד]

אני למשל איני מכיר תולדות חייו של גאון פלוני אלמוני כדי לציין אליו ולכן נראה לי שהרעיון של הרב חד ברנש לציין תס-תקס הוא יותר יעזור לאנשים אשר כמוני להבין.
יש אנשים שאינם רוצם להזכיר את התאריך הנוצרי גם בסוגריים
אבל אני מסכים לדברי הרב הכותב שלפני שרוב האנשים אינם רגילים לחלק למאות בתאריכים עבריים ודווקא משום כך אני מבין מדוע כתב "במאה הרביעית או החמישית לאלף הששי" שזה מבלבל עוד יותר

[ניים ושכיב]

אני למשל איני מכיר תולדות חייו של גאון פלוני אלמוני כדי לציין אליו ולכן נראה לי שהרעיון של הרב חד ברנש לציין תס-תקס הוא יותר יעזור לאנשים אשר כמוני להבין.
יש אנשים שאינם רוצם להזכיר את התאריך הנוצרי גם בסוגריים
אבל אני מסכים לדברי הרב הכותב שלפני שרוב האנשים אינם רגילים לחלק למאות בתאריכים עבריים ודווקא משום כך אני מבין מדוע כתב "במאה הרביעית או החמישית לאלף הששי" שזה מבלבל עוד יותר

משום הרצון לציין תקופה מדוייקת יותר מאשר "תקופת הגאונים" מחד, וחוסר ההכרות בציבור עם התקופות בתוכה מאידך.
(אך סייג נתתי לדברי שרק בספר של הגאונים הדברים אמורים, אך אם מדובר בספר של תוכן נכרי, די לומר שהספר נתחבר בראשית תקופת הגאונים)

[כדכד]

בשביל זה ההצעה של הרב חד ברנש יותר קצרה ויותר ברורה

[חיימקה]

אבל הרבה לא יבינו כן. ואגב, המקף שבין השנים אינו נכון, הוא צריך להיות מקף קצר באמצע ולא בין הכתפיים.

על ראשון ראשון: אכן, כפי שציינתי. ובאשר למקף - הצדק עמכם.

לא לפי האקדמיה!
https://hebrew-academy.org.il/2015/09/2 ... %99%D7%93/

נ.ב. ע"פ מי/מה דעתכם?

[לבי במערב]

המאמר שקישר אליו כת"ר אינו הרלוונטי לנדון, כי־אם האמור כאן. וכ"נ פשוט.
[ככלל, לפענ"ד אין עלינו להיות מחויבים יתר על־המדה להחלטותי' השרירותיות של האקדמי'; אך בנדו"ז מסתברים דבריהם].

[חד ברנש]

חיימקה,
היכן ראית בדף שציינת אליו שלא כדבריי?
הכללים הם:
מקף קצר בין הכתפים = מחבר (כמו: אי-ודאות; רמת-גן)
מקף קצר (או בינוני) באמצע השורה = הסבר או השלמה למשפט הקודם. ואם הוא במקום שמציין טווח (של עמודים וכדומה) אין לתת רווח לפני ואחרי.
מקפים רחבים = תיחום מאמר מוסגר.

והלוואי שהכותבים היו מקפידים בזה.

[לבי במערב]

מקף קצר בין הכתפים = מחבר (כמו: אי-ודאות; רמת-גן)

בנדו"ז - מוטב להשתמש במקף־עילי (כזה: ־).

[חד ברנש]

לכך נתכוונתי, וזהו שקראתי לו "בין הכתפים".

[לבי במערב]

ייש"כ. שגיתי מפני השימוש בפועל במקף הרגיל.

[חד ברנש]

בכתיבות ארעי, כמו בפורום ובאימיילים, איני מקפיד על מקפי 'בין הכתפים' שיהיו בגובהם הנכון.

[לבי במערב]

בסדר גמור. רק ציינתי את הגורם לטָעותי (להקל על הקורא, בחרתי להקטין לגודל ממוצע - בין 100 ל-50...).